נציגי 500 המשפחות ממחאת המשפחות השכולות התכנסו היום בכפר המכביה ומסרו הצהרה נגד המהפכה המשפטית. המשתתפים קראו לפוליטיקאים לא להגיע השנה לאירועי יום הזיכרון בעקבות החקיקה.
בגילוי דעת שפרסמו המשפחות נאמר: "בעוד מס' שבועות יחל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. מזה מספר חודשים, אנו בני ובנות משפחת השכול, מתעוררים בלב בוכה, בנפש שסועה ובעיניים קרועות, לתוך חלום בלהות שבו אנחנו רואים כיצד ממשלת ישראל - כמי שמחזיקה בהגה ההנהגה ונושאת באחריות העליונה כלפי עם ישראל כולו, כעם אחד - מרסקת בריצת אמוק את החברה הישראלית ומערערת את יסודות המדינה, עד כדי סכנה לעצם קיומה של המדינה, לעצם קיומנו".
עוד נאמר בגילוי הדעת: "אנו חוזים כיצד הקרע בעם הולך ונפער. אנו חוזים בחברים ובחברות לנשק של יקירנו, נקרעים מבפנים, נסדקים, איך הרעות נפרמת. אנחנו כואבים את כאבם ומבינים שצבא חסר, מבולבל ומפולג לא יכול לנצח. אנו רואים כיצד ההרתעה של מדינת ישראל נשחקת. אנו חוזים כיצד אויבנו, אשר שואפים לכלותינו, מצחצחים חרבות בהנאה ונערכים ליום פקודה. אנחנו, להבדיל ממי שלא מכירים את גודל המחיר, איננו רשאים להתעלם מאותות אזהרה אשר נערמים ללא הרף".
בהתאם לכך, קראו המשפחות לממשלה: "עצרי לאלתר וללא תנאי את החקיקה שמערערת את
יסודות המדינה! זה הזמן לעצור את הדהירה המטורפת לעבר פי תהום! הגיע העת להפנים! ללא הסכמה רחבה שתעמיד את עם ישראל ומדינת ישראל מעל לכל שיקול אחר ובעצם תהפוך את המשבר הגדול לרגע חוקתי מכונן עבור החברה בישראל, פנינו יהיו לחורבן בית שלישי".
כתוצאה מכך, נאמר בהצהרה: "כל אלה לא יאפשרו לנו לעמוד ביום הזיכרון בשקט למול נאומי תעמולה ריקים מתוכן של מי שמוחקים את הערכים אשר לשמם ולמענם נפלו יקירנו ולמול מי שבימים שבשגרה, כדבר שבשגרה, קוראים לחלק גדול מבני משפחת השכול, אנרכיסטים, טרוריסטים, פורעי חוק ובוגדים".
אחת הדוברות, אורלי אשכר, שאחיה נפל באסון המסוקים ב-1997 אמרה: "אני ומאות משפחות איתי קוראות לדיכטר לעצור את החקיקה למען עם ישראל, להידברות ושיח למען חקיקה בהסכמה רחבה. לעצור ולתת סיכוי לאיחוי הקרע בעם ולתת תקווה לילדי הנופלים כדי שגם המתים שלנו לא יהיו לשווא".
היא פנתה לראש הממשלה ואמרה: "מר נתניהו, קראתי לפני יומיים שאמרת 'גם אם הייתי עוצר את החקיקה זה לא היה עוזר'. היכן המנהיג שמבוסס על הקשבה ואמון בעם שלו? אתה לא מוכן אפילו לנסות? עצור, אם לא בשבילנו אז בשביל הילדים שאיבדנו".
כמו כן, היא אמרה: "נתניהו, אתה גם אח שכול, וכפי שאמרת ראש הממשלה של כולנו. אנא, תן כבוד למי שאיבד את חייו. תן כבוד גם למי שנשאר בחיים. אני יוצאת בקריאה לכולם - הצטרפו אלינו למען אחדות ישראל".
שחר יאורי, שבנו עמית נפל בצוק איתן אמר: "אני פה בעל כורחי. גם כאב שכול, וגם כאזרח מודאג. הפוליטיקאים פוערים פה בגסות ובנבזות במקומות הכי כואבים. אני לא אשכח את תשדיר הבחירות המבזה ליד הקבר של עמית. גם אז נתניהו לא גינה. יום הזיכרון, לנו, הוא לא יום - הוא דקה, כל דקה משעות היום. אין דקה שאנחנו לא נזכרים וכואבים. לעם ישראל היום הזה מאוד משמעותי, אבל הוא יום אחד בשנה".
יאורי הוסיף: "אנחנו רוצים שהיום הזה יהיה לכבודנו ולמען הבנים. אנחנו עומדים כל שנה ושומעים נאומים בשפה גבוהה על אחדות ועם אחד. ומה קורה השנה? השנה אנחנו כבר לא עם אחד. הם ימשיכו לדבר על אחדות?! על אחווה?! ימשיכו להגיד כמה בנינו נפלו והגישו את המדינה על מגש של כסף? זה נשמע כמו ציניות, מילים חלולות ונבובות שרק באות לעקוץ ולהכאיב לנו".
הוא הוסיף: "ההשתתפות של הפוליטיקאים מכל גווני הקשת ביום הקרוב שבא עלינו מיותרת. המחאה שלנו לא פוליטית. כל מי שחושב שאנחנו לא שייכים לפה ולא ציונים, זה לא רלוונטי. אנחנו כל אחד ודעותיו. אני לא רוצה לא משמאל ולא מימין אנשי פוליטיקה. מי שרוצה לבוא - שיבוא בלבוש פרטי. לא רוצים נאומים חלולים, נבובים, ללא משמעות אמיתית".
חני כהן רון, אלמנתו של דודי כהן, מ"מ טנקים שנפל ב-1973, אמרה בבכי: "49 שנים כשמגיעים הנאומים של הפוליטיקאים זה לזרא לכולנו. שומעים כי אין ברירה. וזה בכלל לא משנה מאיזה צד במפה הפוליטית. אתמול כתבתי פוסט בתחינה: אל תבואו, תנו לנו ביום הזה שקט. קיבלתי תגובות איומות. שככה זה בפרוטוקול".
בהתייחס לחקיקה היא אמרה: "אתם עושים מהפכה משפטית ומשנים הכול, מה הבעיה לשנות גם את זה? שאלו אותי המקנטרים 'מה נזכרת עכשיו? כל השנים הפריע לך ועכשיו נזכרת?' אני מודה: נרדמתי בשמירה. עכשיו כשהתעוררתי קיבלתי ידיעה שבן גביר מגיע לבאר שבע. חשבתי שאני מתפלצת. אמרתי אני פשוט לא אבוא. לא נלך זה כמו אישה שסגורה במקלט לנשים מוכות ובעלה העבריין מסתובב".
עוד אמרה כהן רון: ל"מה אני צריכה לברוח, שהם לא יבואו. אני לא רוצה לשמוע ולראות אותם. קשה לנו מאוד. אני על הקצה. אני לא רוצה לשמוע את קרעי ששלח אותם לעזאזל, את דיסטל שאמרה שהם נפולת של נמושות, לשמוע שאני אנרכיסטית. אני עומדת כל שבת בקפלן, שותקת ובוכה. אני מתחננת, תנו לנו מנוחה, ממילא אין לנו".