ב-30 במרץ, יום חמישי בשעה 10:00, תישמע הכרעת הדין במשפט החוזר שנערך לרומן זדורוב, הנאשם ברצח הנערה תאיר ראדה לפני כ-17 שנה. מול אולם מלא ומצלמות טלוויזיה שישדרו את הדיון בשידור חי - יגיע לסופו המשפט הפלילי המסעיר ביותר, ככל הנראה, שנערך אי פעם בישראל אלא אם כן יהיה ערעור נוסף, מאחד הצדדים, לבית המשפט העליון.
אחרי שתאיר בת ה-14 נרצחה בצהרי היום בבית ספרה בקצרין, אינספור ערכאות, הליכים משפטיים ותיאוריות קונספירציה - יכריעו שני שופטים ושופטת בבית המשפט המחוזי בנצרת האם הם מסכימים עם הערכאות הקודמות ומרשיעים שוב את זדורוב בחמורה שבעבירות, או שהם מזכים אותו ומוציאים אותו לחופשי.
תאיר ראדה, חודש לפני שמלאו לה 14 שנים, תלמידת כיתה ח', נרצחה ב-6 בדצמבר 2006 בבית הספר "נופי גולן" בקצרין. גופתה התגלתה בתא שירותים נעול, סמוך ל-7 בערב, אחרי שעות של חיפושים, כשגרונה משוסף ועל גופה חתכים מסכין.
ארבעה ימים אחרי הרצח עוכב לחקירה רומן זדורוב, היום בן 44 מקצרין, שעבד באותם ימים בבית הספר בריצוף המקלטים במקום. כעבור יומיים הוחלט לעצור אותו. כעבור כשבוע במעצר התוודה בפני מדובב בתאו כי הוא הרוצח. ב-19 בדצמבר 2006 הודה במעשה ושחזר אותו. יום לאחר מכן החליף עורך דין וחזר בו מהודאתו.
כמעט מיומה הראשון של הפרשה היא זכתה לתשומת לב ציבורית ותקשורתית חסרת תקדים ולמרות ההחלטות השיפוטיות בדבר אשמתו של זדורוב, חלק ניכר מהציבור נטה להטיל בהן ספקות ודעת הקהל נטתה לראות בזדורוב זכאי.
בהחלטתו על קיום משפט חוזר, המליץ חנן מלצר, אז שופט בית המשפט העליון והמשנה לנשיאת בית המשפט, כי הצדדים ישקלו להתרכז בארבע סוגיות מרכזיות: הימצאותן של עקבות זרות בזירת הרצח, נזילת הדם על גבי עקבת הנעל שעל מכסה האסלה, כתם הדם של המנוחה שנתגלה בתא השלישי וראיית הדנ"א המיטוכונדריאלי, שערה עם שורש שממנה ניתן להפיק דנ"א גרעיני. בדנ"א גרעיני, הזיהוי הוא ודאי. בשערה ללא שורש אי אפשר לבצע בדיקה של דנ"א גרעיני, אלא בדיקה של דנ"א מיטוכונדריאלי. בניגוד לוודאות הזיהוי שמושגת מהדנ"א הגרעיני הרי שבבדיקת הדנ"א המיטוכונדריאלי קשה לקבוע את מידת ההתאמה לאדם מסויים וניתן לקבוע רק כי קיימת הסתברות סטטיסטית כלשהי- גבוהה או נמוכה.
במהלך הדיונים ניתן היה להתרשם כי סנגורו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי, הצליח לשכנע לפחות שניים משלושת השופטים, אשר קולה ודני צרפתי, כי בשאלות עקבות הנעליים הזרות בזירת הרצח, נזילת הדם על מכסה האסלה וכתם דם של המנוחה שנמצא בתא השירותים הסמוך- מרחיבים את סדק הספק באשמתו של זדורוב, עד לכדי ספק סביר שיביא לזיכויו. שני השופטים השמיעו לא אחת אמירות שניתן היה ללמוד מהן על משקל ההולך וגדל של שאלת הספק הסביר באשמתו של הנאשם. השופטת השלישית בהרכב היא תמר נסים-שי.
גם בסוגיית הדנ"א המיטוכונדריאלי - אם בתחילה נראה היה כי אין בראיה זו לכרסם באשמתו של הנאשם, הרי שלקראת סיום הדיונים העיר אב בית הדין, השופט קולה: "עד עכשיו אמרנו שזה לא שובר שוויון. פה משהו השתנה. להגיד שזה בטון יצוק, זה מרחיק לכת, אבל להגיד שאין לזה שום משקל זה גם מרחיק לכת".
עוד בוואלה!
היו אלו ארבעה נושאים שבהם העמיק בית המשפט בדיונים, אבל לא רק בהם. לאורך המשפט החוזר התביעה וההגנה עסקו גם בנושאים ובפרטים נוספים. סוגיית הדנ"א המיטוכונדריאלי שעליה התעכב הסנגור זמן ממושך נוגעת באחד מאותם נושאים; מדובר בתיאוריה שהציגה ההגנה, בניסיון לא רק להביא לזיכויו של זדורוב, אלא גם להצביע על נאשמת ברצח; הלוי עסק רבות בגרסתו של אדם בשם אדיר חבני, שחמש וחצי שנים אחרי הרצח העיד במשטרה כי חברתו, אולה קרבצ'נקו, סיפרה לו ביום הרצח כי היא שרצחה את תאיר ראדה. קרבצ'נקו, שכונתה בשם א"ק וחיה איתו במערכת זוגית שכללה התעללויות מצידו, טענה כי הוא טופל עליה עלילה זדונית שנובעת מרצונו לנקום בה כי נפרדה ממנו. היא וחבני העידו במשפט החוזר, הדיונים היו סגורים.
גרסת חבני זכתה לרוח גבית חזקה בעקבות תוכנית טלוויזיה תיעודית בשם "צל של אמת" שעסקה בפרשת הרצח. על פי גרסתו של חבני, חברתו לבשה את בגדיו בעת הרצח. בזירת הרצח אכן נמצאו שערות, שהדנ"א המיטכונדריאלי שלהן עשוי להתאים לדנ"א השושלתי של חבני.
הלוי יצא בהצהרות נחרצות, הן בבית המשפט והן בכלי התקשורת, ושב וטען לאשמתה של קרבצ'נקו. חלק מאותן אמירות, שנשמעו מחוץ לבית המשפט, הביאו אותה לתבוע אותו על הוצאת לשון הרע.
השיחה שבה מבשר עו"ד הלוי לזדורוב כי הוא משתחרר מהכלא
תיאוריה זו שנועדה לכרסם בכתב האישום, תפסה מקום נכבד במשפט החוזר, כמו גם בעיסוק התקשורתי ובקרב הציבור הרב שמתעניין בפרשה. תרחישים אחרים שבעבר זכו להדהוד משמעותי, נדחקו הפעם לשוליים. כך, למשל, התרחיש כי חברותיה של תאיר ז"ל היו מעורבות ברצח. בעבר היה גם עיסוק נרחב בטענה כי הרוצחים היו נערים שחברים בכת השטן. עוד כיוון שזכה לעיסוק נרחב בעבר הייתה הטענה כי שלושה נערים נסערים, שזמן קצר אחרי הרצח עלו על מונית, הם הרוצחים. נהג מונית אף העיד אז כי הוא שהסיע את השלושה. לדבריו, אחד מהם אמר במהלך הנסיעה: "מה עשיתי? מה עשיתי?" וחבריו ענו לו: "הכל מאחורינו. שתוק".
עוד נטען אז על ידי תומכי אותה גרסה כי הנהג הוריד את הנערים בצומת כ"ח שבעמק החולה, שם נמצאה במהלך חקירת הרצח חולצת טריקו לבנה ועליה כתמי דם. גם גרסה זו זכתה בעבר לעיסוק נרחב בתקשורת. בהמשך התברר כי הכתם על החולצה לא היה דם, אלא צבע ואותרו שלוש הנערים, תלמידי ישיבה שלא היו קשורים לאירוע.
זדורוב בפרק החדש של הסדרה "צל של אמת"
אם בעבר היה עיסוק נרחב בתרחישים אלו, הרי שבמשפט החוזר כמעט ולא היה להם זכר. ב-30 במרץ נדע האם הפעם, אחרי מסלול משפטי ארוך באופן יוצא דופן, הצליחה ההגנה לשכנע את הרכב השופטים, או לפחות שניים מקרבו, כי זדורוב זכאי. אם יכריעו השופטים כי הוא זכאי ולא רק מחמת הספק, אלא מחוסר אשמה, הרי שתהיה זו הכרעה מסעירה. בכל מקרה, נראה שפרשת הרצח הנורא תמשיך עוד להדהד שנים רבות.