בבדיקת DNA מיטוכונדריאלי שנעשתה בשערות שנמצאו בזירת רצח תאיר ראדה אותרה שערה שייתכן ומתאימה לאדיר חבני, בן זוגה לשעבר של אולה קרבצ'נקו - כך נודע היום (שני) לוואלה!. בעבר כבר נמצאה התאמה לחבני של DNA מיטוכונדריאלי בשערה נוספת שנמצאה בזירה.
חבני בן ה-38 הוא הגבר שכונה א"ח בפרשת רצח תאיר ראדה. הוא התגורר בעבר בקצרין, טען כי בת זוגו לשעבר (א"ק) התוודתה באוזניו כי רצחה את ראדה וכי היא לבשה את מכנסיו באותו יום. כיום הוא מתגורר במושב במרכז הארץ. חבני טען בעבר נגד קרבצ'נקו בתוכנית "צל של אמת", שעסקה בחקירת הרצח כי קרבצ'נקו רמזה לו על כוונותיה ביום הרצח, ובהמשך התוודתה באוזניו כי רצחה את הילדה.
חבני הגיב לגילויים החדשים באמצעות עורך דינו ירון פורר: "שמח שאחרי עשר שנים גישתי על פיה א"ק לבשה את בגדיי מתבררת כנכונה, ומכאן גם ההסבר למציאת השערה על גופתה של תאיר".
הבדיקות נערכו במכון לרפואה משפטית באבו כביר. בסבב הנוכחי נבדקו 18 שערות שלא נבדקו בעבר. ב-17 מהן נמצאה התאמה ל-DNA מיטוכונדריאלי של תאיר ראדה ובאחת התאמה ל-DNA של אדיר חבני.
עד היום לא התקבלו שערות בעלות פרופיל מיטוכונדריאלי שתואם לרומן זדורוב ולא התקבלו שערות בעלות פרופיל מיטוכונדריאלי שתואם לאולה קרבצ'נקו.
אל תפספס
פרקליטיה של אולה קרבצ'נקו, דניאל חקלאי ותומר שוורץ, מסרו בתגובה כי א"ק, השוהה בימים אלה באוקראינה, "לא קשורה לרצח משום בחינה". הם הזכירו כי תיק החשד נגדה נסגר מחוסר אשמה. לגבי השערה שנמצאה אמרו פרקליטיה: "מעולם לא נמצאה שום התאמת דנ"א כלשהי בין הראיות בזירת הפשע לבין אולה עצמה. שנית, גם במסגרת השערה המדוברת, לא קיים דנ"א שמתאים לאולה. שלישית, במסגרת השערה המדוברת, לא מדובר בכלל בדנ"א רגיל שאכן יכול ללמד על זהות הרוצח, אלא בדנ"א מיטוכונדריאלי שלכל היותר יכול ללמד על התאמה פוטנציאלית למיליונים, למאות אלפים או לעשרות אלפים במקרה הטוב".
אילנה ראדה, אמה של תאיר, אמרה בתגובה לפרסום: "אנחנו בכיוון הנכון. אחרי העדות שלו (חבני) בדלתיים סגורות הבנתי הרבה דברים ואנחנו בכיוון הנכון ברוך השם. כמו שהבטחתי, את הרוצח חייבים להביא לכלא ואני אעשה את זה. אם יכולתי להרוג אותו הייתי עושה את זה".
בשערה ללא שורש אי אפשר לבצע בדיקה של DNA גרעיני, אלא בדיקה של DNA מיטוכונדריאלי. בניגוד לוודאות הזיהוי שמושגת מה-DNA הגרעיני הרי שבבדיקת ה-DNA המיטוכונדריאלי קשה לקבוע את מידת ההתאמה לאדם מסויים וניתן לקבוע רק כי קיימת הסתברות סטטיסטית כלשהי.
בגלל הקושי למצוא התאמה תוצאות של בדיקת DNA מיטוכונדריאלי משמשות בהליכים פליליים בעיקר לצורך שלילת קשר ולא לצורך קביעת זהות.
השופט חנן מלצר כתב בהחלטתו לקיים משפט חוזר לרומן זדורוב בעניין זה כי "טרם יצאה הלכה ברורה בעניין מעמדן הראייתי של ראיות מיטוכונדריאליות - סבורני שמוטב כי ההרכב אשר ידון במשפט החוזר, יבחן, ככל שימצא לנכון, אף את האפשרות לדון בהשלכות שתיתכנה, אם בכלל, לראיה המיטוכונדריאלית שנטען כי נמצאה כאן".
מי שעורך את הבדיקות המדוברות היא הד"ר נורית בובליל, ראש המעבדה הביולוגית במכון לרפואה משפטית. בובליל העידה כעדת הגנה במשפט החוזר. בעדותה אמרה כי בשלוש השנים האחרונות היו תיקים בהם עסקו ב-DNA מיטוכונדריאלי, לבקשת היחידות החוקרות.
היא אף ציינה כי אלו גם בדיקות שנעשות לגבי נעדרי צה"ל וחללי תש"ח והוסיפה שבקרוב תעשה בדיקה כזאת לאחר שיפתח בפתיחת קבר בנוגע לפרשת ילדי העולים מתימן (זה כבר קרה, כידוע).
לדבריה, "בתיק נאוה אלימלך עשינו בדיקות כאלה, בתיק רצח שנחקר לאחרונה עשינו בדיקות כאלו. זו לא ראיה שעומדת בפני עצמה אבל היא נמצאת בהוויה הפורנזית. אם יש שלילה היא מוחלטת, אבל אם יש התאמה אנחנו מדווחים ויש לקחת את הראיה הזאת בחשבון בקונטקסט של התיק. זו ראיה לא פשוטה אבל צריך לבדוק מה המשקל שלה, את זה ביהמ"ש יחליט", אמרה בובליל".
תאיר ראדה נרצחה בתוך תא שירותים בבית הספר נופי גולן בקצרין ב-6 בדצמבר 2006. כמעט שלוש שנים אחר כך, הרשיע בית המשפט המחוזי בנצרת את רומן זדורוב, אזרח זר ותושב קצרין, ברצח הנערה. הכרעת הדין פרשה מארג ראיות צפוף שהביא להרשעתו.
אולם, מאז המשיכה הפרשה להעסיק את התקשורת ואת דעת הקהל, ולמרות הכרעת הדין הנחרצת - שבה מערכת המשפט לדון בה עוד מספר פעמים ולהשאיר את ההרשעה על כנה. זדורוב, שעבד בעבודות ריצוף בבית ספרה של ראדה, נעצר מספר ימים אחרי הרצח, הודה ברצח ואף שיחזר אותו. אחר כך חזר בו מהודאתו, ועם התמשכות המשפט הצליחה ההגנה לעורר ספקות בקרב הציבור כי זדורוב הוא אכן הרוצח. בקיץ האחרון קבע שופט העליון מלצר כי יש לערוך לו משפט חוזר.