דרמה בפרשת רצח תאיר ראדה: בהחלטתו האחרונה כשופט בית המשפט העליון קבע היום (שלישי) השופט חנן מלצר כי הוא מקבל את בקשתו של רומן זדורוב למשפט חוזר, בעקבות הרשעתו ברצח הנערה בשנת 2006. המשפט החוזר יתנהל בבית המשפט המחוזי של נצרת.
מאז קום מדינת ישראל ועד היום אושרו רק 33 משפטים חוזרים. 30 מתוכם אושרו אחרי שנת 1996, אז שונה חוק בתי המשפט והורחבו מעט העילות למשפט חוזר. החלטת בית המשפט העליון הופכת את זדורוב ל-34 שקיבל משפט חוזר.
"אני מאושרת שסוף סוף הגענו ליום הזה ומחכה לראות את רומן כבר יוצא מהכלא", אמרה רעייתו אולגה זדורוב, "מודה לכל מי שתמך בנו עד עכשיו ומבקשת מכל מי שיכול להושיט יד ולתמוך בקמפיין גיוס ההמונים, כדי שנוכל לממן את ההגנה שלו. קשה לי לתאר את האושר והשמחה שיש בי עכשיו. סוף סוף נמצא שופט שהעמיק בתיק ומצא לנכון להחזיר אותו למשפט חוזר. אני מבינה שיש בפנינו מסע לא קטן שעלינו לעבור וזה גם יעלה כסף, אני אתחיל במימון המונים. רומן שמע על כך בחדשות. גם אני שמעתי על כך מהתקשורת. רומן היה במתח, הוא תמך בי ואמר שנחזיק מעמד. גיליתי שהוא היה במתח גדול יותר, אבל הסתיר את זה. המסלול לא נגמר ואנחנו ממשיכים להתקדם".
אילנה ראדה, אמה של תאיר ראדה, הגיבה להחלטה: "זו לא הודעה דרמטית כל כך מבחינתי, כי בכל זאת המופסדת האמיתית זו המשפחה שלי ותאיר שנרצחה. אבל זה הישג על 15 שנה של מלחמה שנלחמנו למען צדק והאמת שייעשו פה, כי המשפט התנהל בצורה לא הוגנת אפילו ברמה הפלילית. אני תקווה שפסק הדין הזה יפתח חלון וצוהר לאמת שנמצאת בתיק. אני מתייחסת לדבר הכי חשוב אליו התייחס השופט מלצר - טביעת הנעל ממנה זלג דם. זו ראיה פורנזית, וגם על שאר טביעות הנעליים והידיים שהיו בזירה. חן קוגל יעיד הפעם ואף אחד לא יעצור אותו. ידעתי על מה אני נלחמת, למרות שהאידיאל הוא פתיחת תיק החקירה מחדש. המאבק שלי הוא לא לשחרר או לזכות את זדורוב אלא למצוא את הראיות הממשיות הפורנזיות שימצאו את הרוצחים או הרוצחות של תאיר. אם יקבע שזדורוב כן אשם, אז עשינו את דברנו גם בקטע הזה. אבל להמציא דברים? והמציאו דברים. האכזבה שלי היא שזה יחזור לבימש בנצרת שהוא מקום אחד המושחתים שיש. תודה לתאיר ושמואל שנתנו לי כוח. למרות ששמואל חשב אחרת ממני, הוא היה יחד אתי בחיפוש אחרי האמת".
עוד בנושא:
בהחלטתו כתב השופט מלצר כי "די בסוגיית זליגת הדם על גבי העקבה שעל מכסה האסלה (לצד הימצאות כתם דמה של המנוחה בתא השירותים השלישי), כדי להורות על קיום משפט חוזר בעניינו של המבקש. לגישתי, על בית המשפט המברר לצלול לעומק הסוגיה הנוגעת לזליגת הדם על גבי העקבה שעל מכסה האסלה, וכן לגבי הימצאות דם המנוחה בתא השלישי, לקיים בפניו חקירות של המומחים, אשר חוות הדעת שלהם הוגשו בהקשרים אלה במסגרת ההליך של בקשה למשפט חוזר, ולעמוד על טענות הצדדים בעניין עקבות הנעליים הזרות וראיית הדנ"א המיטוכונדריאלי, ונפקויותיהם האפשריות של כל אלה על הרשעה, או זיכוי".
לפני כשנה וחצי הגיש סנגורו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי, לבית המשפט העליון את בקשת המשפט החוזר לזדורוב שהורשע ברצח תאיר ראדה. הלוי טען כי בידיו ראיות חדשות שלא הוצגו בעת הרשעתו של זדורוב ויש בהן כדי לעורר ספק סביר בהרשעת לקוחו ולכן יש לקיים משפט חוזר.
בין השאר הציג תיאוריה לפיה הצעירה אולגה קרבצ'נקו היא הרוצחת, נוכח עדות שהציג בן זוגה בעת הרצח. מדובר בגבר שהודה כי התעלל בה והכה אותה ושלטענתה בדה את הסיפור אחרי שנפרדה ממנו והתאים את גירסתו לפרטי הרצח שהוצגו בהרחבה בתהלך משפט הרצח. הלוי גם טען בערעור כי טביעות דם של סוליית נעל שנמצאו בזירת הרצח ושאינן שייכות לזדורוב, הן טביעות הנעל של הרוצח "האמיתי".
"הפרקליטות תחזור ותבדוק את הראיות שהובאו לצורך הרשעת המבקש באספקלריה של העילות שהתקבלו כאן, בין השאר לנוכח חוות דעת של מי שהיה סגן ראש השב"כ, יצחק אילן ז"ל, שהוגשה בתימוכין לבקשה", הוסיף השופט מלצר, "סיכוי, שאיננו משולל יסוד, כדי להביא לשינוי תוצאות המשפט לטובת המבקש. כמובן, מדובר בפוטנציאל בלבד, ובהחלט תיתכן האפשרות, כפי שטוענת המשיבה, כי נזילת הדם שעל עקבת הנעל שעל גבי מכסה האסלה וכן כתם הדם של המנוחה שנמצא בתא השלישי הוטבעו שעות לאחר ביצוע הרצח ובירור נושאים אלה - לא ישנה בסופו של יום את תמונת ההרשעה. עם זאת, לעת הזו די בכך שחוות הדעת האמורות מגלות אמינות לכאורית ועומדות במבחני הקבילות, כדי שתוכלנה לשמש כראיות במשפט החוזר עצמו. הנה כי כן מסקנתי היא כי על אף מסכת הראיות המפורטת שעמדה לחובת המבקש, כפי שתוארה לעיל - עדיין אסור להתעלם בשלב זה מהמשמעות המזכה הנובעת מראיות ממשיות אלו, העומדות אל מול הראיות המבססות את ההרשעה, ואשר ייתכן כי הן מנוגדות להסבר שהעניקו להן בתי המשפט עד כה".
בשנת 2010, בתום משפט ממושך הרשיע בית המשפט המחוזי בנצרת את זדורוב ברצח והוא נידון נידון למאסר עולם. הוא ערער לבית המשפט העליון, שקבע כי יש להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי, כדי שיכריע מחדש בכמה סוגיות - ובעיקר לגבי חוות דעת שקבעה כי הרצח בוצע בסכין בעלת להב משוננת, בעוד הסכין של זדורוב הייתה סכין יפנית. התיק חזר למחוזי, וב-2014 הרשיע הרכב השופטים את זדורוב בשנית, לאחר שדן בממצאים שעלו בערעור.
זדורוב ערער גם על הרשעתו החדשה, ובדצמבר 2015 דחה בית המשפט העליון את ערעורו ברוב של שניים מול אחד: השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל סברו כי יש להותיר את ההרשעה על כנה, בעוד השופט יורם דנציגר השתכנע כי קיים ספק סביר בכך שזדורוב הוא הרוצח, ולכן יש לזכותו. מדובר היה בזיכוי גבולי אותו הגדיר כ"פסע מהרשעה". לאחר דחיית הערעור ביקש זדורוב לקיים דיון נוסף בהחלטה, אך בקשתו נדחתה. כעת הכריע בית המשפט העליון בסוגיה.