זה כבר הפך להרגל. הסתדרות המורים, ארגון המורים, ולפעמים שניהם יחד, מוצאים מטרה לקדם, בדרך כלל אחת שקשורה בשכר - ומאיימים להשבית את מערכת החינוך ב-1 בספטמבר. הטענה משתנה, הרוטינה קבועה.
הסתדרות המורים והעומדת בראשה, יפה בן דויד, היא השחקנית הבולטת במערכה הנוכחית. עוד לפני החופש הגדול החליטה לסגור את בתי הספר והגנים, במטרה לזרז את המו"מ על הסכם השכר שהתנהל בעצלתיים מול משרד האוצר. מאז היא שבה ואומרת כי השנה לא תיפתח מבלי הסכם ותופסת את רוב הכותרות. אולם היסטורית, דווקא יו"ר ארגון המורים רן ארז היה זה שמימש את האיומים ויצא לשביתות ארוכות בתיכונים. הזכורה בהן היא השביתה הגדולה שפרצה ב-2007 בעקבות מחלוקת על יישום המלצות ועדת דוברת והשאירה את התלמידים בבית במשך 64 ימים.
עד השביתה שהתרחשה ביוני, הפעם האחרונה ששבתה הסתדרות המורים הייתה בינואר 2000. כיום, בצל היריבות בין ארז ובן דויד, זה נשמע כמעט סוריאליסטי, אבל באותה שנה ראשי שני ארגוני המורים נפגשו ותיאמו את צעדיהם במאבק על הפיצוי עבור שחיקת שכר המורים, ואף הקימו מטה מאבק משותף.
אל תפספס
ואולם, במבט אחורה, נראה שהווליום של המאבק האחרון אכן גבוה מהרגיל. בעשור החולף הסתפקו שני הארגונים בעיקר באזהרות. לעתים הלחץ שהפעילו - ביטול הבגרויות במקרה של ארגון המורים, השארת הילדים בלי תעסוקה ופגיעה בתפקוד המשק בזה של הסתדרות המורים - היה כלי יעיל מספיק כדי להשיג את מבוקשם, ובפעמים אחרות הלחץ הנגדי שהופעל עליהם היה זה שמנע את השביתה.
ב-2012, ארגון המורים הכריז על סכסוך עבודה על רקע קשיים ביישום רפורמת "עוז לתמורה", רגע לפני בחינות הבגרות, וגם פתיחת השנה הוטלה בספק. "האוצר אמנם מקיים פגישות, אבל אין תוצאות עד כה. חצי שנה ניסינו בטוב ושום דבר לא הסתייע", הסבירו אז, במשפט שנראה שנלקח היישר מהראיונות האחרונים של ראשי ארגוני המורים. השביתה לא הגיעה והלימודים נמשכו כרגיל.
באוגוסט 2013 הכריזו שוב על סכסוך עבודה במחאה על תנאי העסקתם. הצעד הגיע מאוחר מדי לשיבוש פתיחת השנה, אך הארגון איים להשבית את הלימודים כשיוכל ולאחר כמה חודשים החל בעיצומים שכללו ביטול טיולים מחוץ לבית הספר. בתגובה, תלמידים ברחבי הארץ הודיעו שישבתו בעצמם בעידוד מועצת התלמידים הארצית. באותם ימים הם ביקשו מארז ומשר החינוך שי פירון להגיע להבנות עם שר האוצר דאז, יאיר לפיד.
ערב פתיחת שנת הלימודים ב-2015, יו"ר ארגון המורים איים שוב בשביתה. הוא טען שהניסיון של פירון להחיל את הרפורמה בבגרויות יצר בעיות, וכן ששכרם של מורים בתפקידי הדרכה, של"ח והפנסיות שלהם נפגעים. "משרד החינוך לא מתרגש כי הם חושבים שמי שצועק כל הזמן 'זאב זאב' (לא יקיים). הפעם הזאב יגיע". הוא לא הגיע. באותו ערב הושגו הסכמות עם שר החינוך נפתלי בנט והשנה נפתחה.
השנתיים הבאות חלפו ללא איומים קיציים. עם זאת, באוגוסט 2017 ארז התחיל להכין את הקרקע לעיצומים אחרי החגים שנועדו לקדם את המו"מ על הסכם קיבוצי חדש, ולבסוף מימש את האיום - ליומיים של שביתה בעל-יסודיים, בהפרש של כשבוע. בשנים אלה הכריזה הסתדרות המורים על כמה סכסוכי עבודה במהלך שנת הלימודים, שלא הגיעו לכדי מימוש. בתחילת 2017 מנע בית הדין הארצי לעבודה בתל אביב שביתת אזהרה שתכננו בעקבות "יישום לקוי" של רפורמת אופק חדש, שפגעה לדבריהם בשכר המורים.
ב-2019, בדומה למצב הנוכחי, פתיחת הלימודים הייתה מוטלת בספק הן ביסודיים והן בתיכונים. רק ב-30 באוגוסט, אחרי התערבות של בית הדין לעבודה, סיימו הסתדרות המורים והאוצר מו"מ של 24 שעות והגיעו להסכמות. התלמידים וההורים נשמו לרווחה. במקביל, בית הדין קיבל אז את הבקשה שהגישו משרדי האוצר, החינוך ומרכז השלטון המקומי לצווי מניעה נגד ארגון המורים. ובכל זאת, ארז היה קרוב לצאת לעיצומים דומים לאלה שמהם התחילה הסתדרות המורים את הסבב האחרון - פתיחת בתי הספר ב-10:00. לאחר שיחה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, חזר בו.
לפני שנתיים, בעיצומה של מגיפת הקורונה, המאבק ניטש סביב סכנת ההדבקה של עובדי ההוראה במוסדות החינוך. תחילה התריעה בן דויד כי לא תאפשר את פתיחת השנה ללא שינוי ואמרה כי "למשרד החינוך והבריאות לא אכפת מעובדי ההוראה בסיכון", אך לאחר פניית המדינה לבית הדין לעבודה, הודיעה על דחיית השביתה ל-3 בספטמבר. בהמשך הגיעה להבנות עם המשרדים.