שאשא ביטון ממלאת הבטחות, אבל מערכת החינוך ממשיכה לקרוס

אחד מצירופי המילים החמים של התקופה הוא "קריסת מערכת החינוך". שרת החינוך יפעת שאשא ביטון היא כמובן לא האשמה היחידה במצב. האלימות בבתי הספר לא צצה משום מקום, גם לא המעמד הנמוך והשכר המעליב של המורים או הפערים בין התלמידים, ואפילו המושג עצמו ממוחזר. כל אחד מקודמיה תרם את חלקו להידרדרות - השאלה היא מה שאשא ביטון עשתה כדי לעצור את המפולת.

ההודעה על מינויה של שאשא ביטון, ד"ר לחינוך שצמחה בפריפריה, התקבלה בציפייה רבה, בתקווה שתכיר את צרכי השטח מקרוב ושתדע להיענות להם. אולם מי שקיווה שהגישה הלעומתית שהעלתה את שמה לכותרות בתור יו"ר ועדת הקורונה, תתמתן מיד עם המעבר לתפקיד שרה כך שתוכל להתמקד בבעיות הבוערות באמת - התבדה בכניסתה לתפקיד.

שנה לממשלת בנט - פרויקט מיוחד

חצי השנה הראשונה לכהונתה הייתה רצופה במאבקי שליטה מול גורמי המקצוע ומשרד הבריאות, ביניהם על החיסונים בבתי הספר ומתווה הכיתה הירוקה. אלו, הגיעו לשיאם בפיטורי מנכ"ל משרד החינוך יגאל סלוביק בעקבות חילוקי דעות, חודשים בודדים לאחר שבחרה בו לתפקיד. היא טענה שהצעדים נועדו לאפשר שגרת לימודים סדירה עד כמה שאפשר, ואילו משרד הבריאות האשימו שהיא מפחיתה מחומרת המגיפה - והתלמידים חטפו מכאן ומכאן.

למרות זאת, בתקופת כהונה קצרה שאשא ביטון הצליחה למלא את רוב הבטחות הבחירות שלה. כמו כל שר לפניה, היא ניסתה להטביע את חותמה דרך שורת רפורמות, שחלקן ירושה שקיבלה - בגיל הרך, בבגרויות, בניהול תקציב בית הספר ובמספר ימי הלימוד. נראה כי בניגוד ללא מעט מקודמיה, לשאשא ביטון אכפת גם מהתוכן והרצון שלה לחולל שינוי הוא אמיתי.

מעבר החינוך לגיל הרך ממשרד העבודה אל משרדה, צעד חשוב שהיה צריך להיעשות לפני שנים רבות, היה הראשון שעליו הכריזה. אבל כמעט שנה לאחר מכן, מרבית הפעוטות עדיין לא נמצאים תחת אחריות משרד החינוך - וזאת נקודת תורפה לא קטנה. מבקר המדינה התריע בדוח האחרון שפרסם כי רק 25 מפקחים אחראים על אלפי מעונות יום, והתמונה שעולה בצירוף הממצאים על הכשרה לקויה של מטפלות והתיקים ההולכים ונערמים על התעללות בגנים מדאיגה. את הבעיה הזו שאשא ביטון מכירה מקרוב - היא זו שיזמה לפני ארבע שנים תיקונים בחוק הפיקוח ובחוק המצלמות בניסיון להילחם בתופעה המדאיגה.

גם מאחורי צמצום הבגרויות החיצוניות, אולי תכנית הדגל של השרה, עומד רעיון חינוכי נכון - עצירת מפעלי השינון לציון והתמקדות בתהליך מעמיק שרלוונטי ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה. הבחירה להחיל אותו על מקצועות הרוח בלבד - אזרחות, לשון, היסטוריה ותנ"ך - היא זו ששנויה במחלוקת. אם זהו ניסיון להעלות את מעמדם, כפי שטענה שאשא ביטון, עולה השאלה מדוע לא לשפר את הלמידה באותו אופן בכל המקצועות. לטענות האחרות, בהן היעדר הכשרה של צוותי ההוראה ופתיחת פתח להעתקות בעבודות הגמר, יש ביסוס. אבל המורים יעברו סדנאות ויסתגלו לשינוי והעתקות תמיד יהיו. התכנית ככל הנראה תקרטע בשנותיה הראשונות אך בסוף תביא לשינוי חיובי.

המהלך של מתן סמכויות תקציביות למנהלי בתי ספר ורשויות מקומיות, לצד הפיכת תקציבים קשיחים לגמישים, זכה לפחות הד תקשורתי, אבל הגישה שמאחוריו מעניינת יותר מרוב הרפורמות האחרות. בתהליך שהחל אצל קודמיה ונמשך עם כניסתה לתפקיד, שאשא ביטון מנסה להפריט סמכויות שהיו שייכות למשרד החינוך ולהעביר אותן לשטח, מתוך מחשבה שההבדלים בין בית ספר אחד לאחר ובין יישובים דורשים מענה של אלה שמכירים אותם מקרוב.

זה נראה גם בנושאים נקודתיים, כמו הסעות תלמידים או מילוי מקום של גננות בימי מחלה. החלוקה המחודשת מקנה לשרה שקט ושיתוף פעולה עם מרכז השלטון המקומי, שדרש זאת זמן רב, אך עלולה ליצור פערים בין יישובים חלשים וחזקים. בערים הרחוקות מהעין הבוחנת של משרד החינוך כבר החלו להפעיל לחץ על מנהלים לרכוש תכניות של מקורבים, ולא מעט מהם הלינו שהתכנית רק מעמיסה עוד עבודה והתועלת שבה נמוכה.

שאשא ביטון עוד תיבחן על יישום הרפורמות בשנים הבאות, אבל המבחן המרכזי שיכריע כיצד תיזכר יהיה המענה למחסור במורים. הדוח האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העלה כי מספר המורים שעוזבים את המקצוע גדל ב-23%, בעוד פחות ופחות מהם נכנסים למערכת החינוך. זהו רק האחרון מבין דוחות על גבי דוחות שהתריעו מפני משבר. מול הנורות המהבהבות, משרד החינוך בחר שנה אחר שנה לטשטש את היקף הבעיה במתן תשובות מעורפלות ומתחמקות, בנוסח "הנתונים לא מדויקים" ו"אנחנו מקדמים תכניות היכן שקיים מחסור".

רק לאחרונה החריפו את הטון והחלו להשמיע אזהרות על קשיים בפתיחת שנת הלימודים. העובדה שמשרד החינוך, לטענתו, לא מחזיק בנתונים על מספר המורים החסרים וממפה אותם רק עכשיו, מעידה יותר מכל על ההתעוררות המאוחרת מול המשבר. על אף האמירות הדרמטיות, במצב הנוכחי בתי הספר ייפתחו כסדרם. המנהלים ייקחו מפה ומשם, יתפשרו על מורים שמלמדים מקצוע אחר או כאלה שלא היו מקבלים במצב מתוקן, הם כבר מתורגלים. אך אם לא יבוא שינוי אמיתי בהקדם, הם עוד יתגעגעו לימים שבהם דאגו ממורים לא מתאימים.

המשרד יידרש למצוא מענה רחב לגורמים שמורידים את רצון המורים להישאר במערכת והתהליך לא יהיה קצר. הפתרון הראשון שנמצא כרגע על השולחן הוא שיפור תנאי ההעסקה שלהם.

אחרי התכתשויות עם מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד בתקופת הקורונה, שאשא ביטון השכילה לאחד איתה כוחות בקרב על השכר. יו"ר ארגון המורים רן ארז יצא בקמפיין נגד הרפורמות בבגרויות ובימי הלימוד, אך גם הוא יודע שהיא לא תוכל להרשות לעצמה פגיעה בשכר המורים, כפי שהתחייבה שוב ושוב. כעת, שניהם מאיימים להשבית את בתי הספר אם רצונם לא ייענה, מה שתלוי בעיקר בשכנוע של משרד האוצר. תוצאות המאבק המשותף יקבעו במידה רבה כיצד ייראה המשך כהונתה של שאשא ביטון.