מר סיבים: הנדל נכנס לשדה מוקשים, וניצל בזכות מיתוג מחדש

כששר התקשורת יועז הנדל נכנס למשרדו (לראשונה בממשלת נתניהו-גנץ לכמה חודשים ואז שוב בממשלת השינוי), הוא ידע שהוא נכנס לשדה מוקשים שהוליד שני כתבי אישום לראש ממשלה מכהן, שבעצמו ניסה לעצב מחדש את התקשורת הישראלית. נראה שדווקא בגלל זה, הנדל החליט החלטה אסטרטגית: לבסס ולמתג את עצמו כ"מר תשתיות".

במילים אחרות: להתרכז בסיבים אופטיים, פריסות תדרים, תוכניות עבודה לדואר ועוד שלל מושגים שאולי פחות סקסיים עבור מדורי החדשות והברנז'ה, הנהנים פעמים רבות לדבר על עצמם - אבל בהחלט העניקו לו את השקט התעשייתי להעביר רפורמות כבדות משקל. אם עדיין לא בכנסת, לפחות כאלה שנמצאות תחת המנדט של המשרד.

לכן, את השאלה מה הספיק לעשות הנדל במשרדו ואם הצליח או נכשל, צריך לבחון בדומה לאופן בו מתייחסים ל"ממשלת השינוי" כולה - ולהתייחס בעיקר לחידוש המרענן בכך ששר במשרד עוסק בנושא עליו הוא מופקד.

שנה היא יחידת זמן כמעט מזערית בחיי משרד, אבל עשויה להיות קריטית בשוק בעל עקומת התפתחות טכנולוגית אקספוזינציאלית שממתין למעלה משני עשורים לאסדרה, ומפגר בשיטתיות אחר העולם שישראל מדמה עצמה לחלק ממנו. האם בשנה הזו הנדל הצליח לשנות ולו במעט את הכיוון?

שנה לממשלת בנט - פרויקט מיוחד

מעבר מהיר על רשימת ההודעות לתקשורת שהוציאה בשנה האחרונה דוברות המשרד חושפת על איזו מורשת הנדל - שיודע שגורל הממשלה יכול להיות מוכרע מדי יום ביומו - היה רוצה להיות חתום ביום שייסגר השאלטר.

רק בחודשיים האחרונים הצהיר הנדל על ביטול בהדרגה של דמי הקישוריות - מהלך שאפשר בעתיד ניוד מספרים מטלפון קווי לנייד ויעודד תחרות בקרב שחקניות קטנות בשוק; הוצאה לפועל של הסכם ההבראה והפרטה מלאה של חברת הדואר; קידם את רפורמת הדגל שלו לפתיחת שוק הטלפונים הכשרים לתחרות - רפורמה שזימנה לביתו מאבטח אישי בשל איומים על חייו; הכריז על פיצול בין התשתית לספק בשוק האינטרנט; והשקיע חלק נרחב מזמנו לקדם במהירות שיא את הבייבי שלו - פרישת רשת סיבים אופטיים, גם בפריפריה ובחברה הערבית.

בצד ההישגים, הנדל הספיק השנה גם למנות יו"ר מועצה חדש לרשות השנייה, אחרי שבע שנים. לראשות המועצה מונה עדן בר טל, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שהחליף את יוליה שמאלוב ברקוביץ', שחתמה ארבע שנים וחצי של קדנציה סוערת ורוויית מלחמות, כאשר ברקע טענות לפוליטיזיציה של החלטות המועצה לטובת משפחת נתניהו.

ואולם, נראה כי הרכב המועצה החדש צבוע בצבעים פוליטיים עזים של חברות בכירות בקואליציה ודווקא מה שנפקד ממנה הוא דמות בעלת רקע או ניסיון בתחום הרלוונטי - טלוויזיה. ברשימה עיתונאי אחד בלבד (יקי הפשטיין) ואף לא אחד שעבד בערוץ טלוויזיה מסחרי. גם הנציגות לחברה הערבית לוקה בחסר עם חברה אחת בלבד במועצה מהמגזר.

אבל בין אם ירצה ובין אם לא, גולת הכותרת של הקדנציה שלו תהיה גם ביכולתו להעביר לפחות חלק ממסקנות ועדת פולקמן שהקים עם כניסתו למשרד, לאסדרת התחרות בין השחקנים בענף והשלמת הרגולציה על שידור ה-OTT, תוך פתיחת השוק לשחקנים חדשים כמו FREETV של קשת ו-RGE. זאת, אחרי שנראה כי בניגוד למגמה העולמית, ויתר על מיסוי ענקיות הטק והסטרימינג, שפוגעות בשוק הפרסום התוכן וההפקות המקומי. דווקא כעת, כשיציאתו לדרך של המיזם תלויה באישור הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין, והלוביסטים של קשת מחד ושל HOT וארגוני היוצרים מאידך - זה הזמן לקבל החלטות קשות, שאולי יקימו לו אויבים חזקים בענף, אך ייטיבו עם הצרכן הישראלי והתעשייה.

נושא נוסף שקשור קשר ישיר לתחרות היא הירידה המתמשכת בצפייה בערוצים המסחריים, בדגש על חברות החדשות. בשבועות האחרונים קיבלה חדשות 13 כמה סטירות לחי מצלצלות מהציבור בדמות שפל בנתוני הצפייה, שכמותו לא נרשם אפילו בימים הקשים של ערוץ עשר החבוט והרזה מול ערוץ 2 החזק. גם חדשות 12 המובילה איבדה בשנים האחרונות מאות אלפי זוגות עיניים לטובת צפייה בסטרימינג.

כעת, כשמוסכם על כלל הגורמים בענף כי המפץ הגדול בדמות מיזוג רשת וערוץ עשר נכשל במטרתו לייצר גיוון בשוק והוביל להמשך הדומיננטיות הכמעט מונופוליסטית של קשת - יצטרך השר לשקול, אולי, דווקא להגביל את כוחה. זה בוודאי לא יביא לו ראיונות מחמיאים נוספים במאקו וספוט קבוע אצל אופירה וברקו - אבל ימצב אותו כשר אמיץ שאינו פוחד מהחלטות קשות ופגיעה בבעלי כוח - לטובת הציבור.

ונקודה מעניינת למחשבה לסיום. בראיון שקיים הנדל לפני כחודש עם וואלה! ברנז'ה, ימים ספורים לאחר הפיגוע והמצוד אחר המחבל בתל אביב שהפכו מבחינתו לשם נרדף לתקשורת מופקרת, הנדל איים שאם חברות החדשות של הערוצים המסחריים לא יתעשתו, הוא יפעל נגדן באמצעות חקיקה שתגביל את יכולתן להעביר בזמן אמת שידורים מזירות פיגוע.

הנדל גם נשא דברים ברוח דומה בדיון מיוחד בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, ודובריו הוציאו לא מעט הודעות בנושא לציבור. לא ברור איך הפעלתנות הזו מתיישבת עם הצהרותיו על הפחתת רגולציה והתערבות מינימלית בערוצי התקשורת, אבל התחושה שהתקבלה מהאירוע הייתה שבניגוד לרושם שנוצר, הנדל דווקא לא סבל מאור הזרקורים.