בין אבו מאזן לחיזוק הפריפריה: בשקט-בשקט, גנץ מחולל שינוי במשרד הביטחון

בימים אלו משלים בני גנץ שנתיים בתפקיד שר הביטחון, בהן שנה תחת הממשלה ה-36 בראשות נפתלי בנט. בשנתיים האחרונות, גנץ מתאמץ בעיקר לא להיות "רמטכ"ל-על" ולא להתעסק בעניינים הפנימיים והטקטיים של צה"ל.

את המחלוקות עם הרמטכ"ל אביב כוכבי הוא פותר בארבע עיניים, או בפורום המצומצם - דרך מה שמכונה במטכ"ל "אחוות הצנחנים", שנגזרת מאופיו של גנץ. עם זאת, הוא לא מהסס להכריע בסוגיות עקרוניות בניגוד לעמדת גורמים בצה"ל, כמו במעבר אגף המודיעין לצומת ליקית בנגב, או בניגוד לעמדת ראש שב"כ, כמו שעמד מול נדב ארגמן על הכנסת פועלים פלסטינים מרצועת עזה לעבודה בישראל.

בפן הצבאי, גנץ מצטייר, בשונה מקודמיו, כשר ביטחון שקול מאוד, לא מתלהם ולא מפזר כותרות לחיסולים לצורך צבירת הון פוליטי. בשנה החולפת צה"ל הציג עמדה תקיפה והגיב בעוצמה לטרור מרצועת עזה, לצד "הסדרה לא רשמית" עם חמאס בתיווך מצרים וקטאר, באופן שמרסן את הזרוע הצבאית של החמאס ומנע הסלמה עד כה.

שנה לממשלת בנט - פרויקט מיוחד

מעל לכל מרחפת המערכה שבין המלחמות (המב"מ) בכלל הגזרות, בדגש על סוריה ומוקדים רחוקים מגבולות המדינה. התגובות הצבאיות בגבולות המדינה ובעומק דורשות ניהוג עדין וחד - וגנץ מנצח עליהן. גם המפגשים של שר הביטחון עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן תרמו מאוד לתיאום הביטחוני בין צה"ל למנגנוני הביטחון הפלסטינים.

גנץ הציב בראש מעייניו את המוכנות למערכה מול איראן. הוא חתום על הסכמים היסטוריים עם מרוקו ובחריין במטרה לסכל טרור וליצור חזית אחידה נגד איראן ושליחיה. שר הביטחון דאג שצה"ל יקבל תקציב ומשאבים לצורך הכנת מגוון תוכניות תקיפה נגד מתקני הגרעין, וכבר בתרגיל המלחמה הגדול של צה"ל תרגל חיל האוויר מטס רחב היקף לקראת תקיפה במעגל שלישי. הוא בחר לנהל את השיח עם האמריקנים על הסכם הגרעין, הסנקציות והטיפול בטרור האיראני במזרח התיכון בצורה שלא חורגת מהפרוטוקול הדיפלומטי, ולכבד את עמיתיו האמריקנים גם כשהייתה לו ביקורת נוקבת.

בשנה הקרובה יהיה ניתן להעניק ציון לאופן הנוח והלא-תקיף שבו בחר לטפל בגרירת הרגליים של ארצות הברית בכל מה שקשור למשטר האייתולות בכלל ולפרויקט הגרעין בפרט. לפחות כמו שזה נראה כרגע, ארצות הברית לא ממהרת להטיל חבילת סנקציות חדשה על איראן למרות שהמו"מ לא מתקדם לשום מקום ומאפשר לטהראן להתקדם לעבר הרכבת פצצת גרעין. הישג נוסף שניתן לזקוף לזכותו של גנץ הוא החלטת ארצות הברית להשאיר את משמרות המהפכה האיראניות ברשימת ארגוני הטרור - לאחר עבודה מאומצת של המל"ל, לשכת רה"מ, משרד הביטחון וצה"ל.

לצד המאמצים הצבאיים והבינלאומיים, גנץ ידע לחזק בשנה האחרונה את הפריפריה בצפון ובדרום וליצור עבור התושבים מקומות תעסוקה באמצעות מכרזים לתעשיות ביטחוניות. עם זאת, נדרשת עדיין תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח בתחום.

את מימון תוכנית "ממדים ללימודים", שמאפשרת לכל חייל לקבל מימון של 75% מסך שכר הלימוד ללימודים באקדמיה, יכול לזקוף גנץ לזכותו לא רק בגלל הדחיפה לאורך השנה האחרונה, אלא גם בגלל הפתרון לפלונטר הפוליטי עם האופוזיציה. לאחר הוויכוח הפוליטי על החוק בין הקואליציה לאופוזיציה, גנץ הציע את הפשרה שלאחריה החוק עבר.

גם בתחום אגף השיקום גנץ חולל שינוי דרמטי. בעקבות ההצתה העצמית של לוחם צה"ל במילואים איציק סעידיאן, שסיפורו האישי ופציעתו האנושה העסיקו מדינה שלמה, גנץ קידם את רפורמת "נפש אחת" - שינוי מהותי והיסטורי של משרד הביטחון. עם זאת, עדיין נדרש שינוי יסודי בתחומים רבים נוספים באגף השיקום, שיכול לקחת שנים, כדי לצמצם את הפערים באיכות ובהיקף השירות לנכי צה"ל ואלו שבדרך להכרה.

הנקודה הבולטת אותה גנץ התקשה מאוד לקדם היא הרפורמה הגדולה של מתווה השירות. גנץ שואף להקים מינהלת שירות לבני נוער, שבאמצעותה יעברו כל בני ה-18 ישרתו, הן בצה"ל והן בשירות לאומי או במסגרות אחרות. אך, במציאות הפוליטית הנוכחית, הוא התקשה למצוא פרטנרים שירימו את היד ויסכימו עם דעתו.

כך גם לגבי השינויים המתבקשים במודל הקבע. בסוגיית קיצור השירות לחיילי הסדיר, גנץ נעתר לבקשת הדחייה של צה"ל לאחר שהרמטכ"ל נעמד על הרגליים האחוריות נוכח אתגרי הביטחון של ישראל בכלל הגזרות, שדורשים סדר כוחות גדול.

בפני שר הביטחון גנץ עומדות שתי משימות נוספות וקריטיות: הרכבת התוכנית הרב שנתית הבאה לצה"ל ובחירת הרמטכ"ל ה-23.