פתיחת משפטו של רה"מ, בנימין נתניהו | נתניהו במהלך הצהרתו לתקשורת 24 במאי 2020. -, צילום מסך
צילום: -, צילום מסך

מרוטשילד ועד בלפור: 12 הרגעים שהגדירו את 12 שנות נתניהו

מנאום בר אילן עד הסכמי אברהם, ממחאת האוהלים עד מחאת בלפור, מאיור הפצצה האיראנית ועד סרטון "הערבים נוהרים". הכהונה הארוכה של ראש הממשלה היוצא כללה שלל הישגים ואסונות, נאומי מפתח לצד התבטאויות שנויות במחלוקת, ומחאות מכל עבר. אלה הרגעים שהגדירו את העידן

מערכת וואלה! חדשות

1. נאום בר אילן, יוני 2009

בתחילת כהונתו השנייה, אי שם לפני 12 בדיוק, הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו את חזונו המדיני. בנאום באוניברסיטת בר אילן הוא הביע נכונות להקמת מדינה פלסטינית במסגרת חזון שתי המדינות, ואמר כי יימנע לעת עתה מהקמת התנחלויות חדשות. בהמשך, הקפיאה הממשלה את הבנייה בשטחים למשך חודשים ארוכים. אלא שמאז, דבר לא התקדם בזירה הפלסטינית, המו"מ המדיני ירד מסדר היום, ושלום לא נראה באופק. הנאום עורר מאז ועד היום ביקורת נרחבת מימין, במקביל לביקורת משמאל על כך שהחזון בעצם לא מומש. בשלהי הכהונה, יקדם נתניהו מגעים מדיניים בזירות אחרות לגמרי.

עוד בוואלה!

"תום שלטון 12 השנים": כך סיקרו בעולם את נפילת נתניהו

לכתבה המלאה
מאז, המו"מ לא זז. נאום בר אילן, 2009 (צילום: אתר רשמי, מיכאל קרמר)

2. אסון הכרמל, דצמבר 2010

אחד הרגעים הטראומטיים של העשור הקודם התרחש בתחילת דצמבר 2010: שריפת ענק, אולי הגדולה בתולדות המדינה, השתוללה על הכרמל במשך כמה ימים עד שכוחות הכיבוי הצליחו להשתלט עליה, נזק כבד נגרם ליער, לכבישים ולבתים בכמה יישובים, ו-44 בני אדם - רובם אנשי שב"ס - נספו כשאוטובוס סוהרים, שהיה בדרכו לפנות אסירים מכלא דמון, הפך למלכודת אש. דוח מבקר המדינה בנושא הטיל אחריות מיוחדת לאסון על שרי האוצר והפנים דאז אלי ישי ויובל שטייניץ, ואחריות כוללת על נתניהו, כמו גם על השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ'. ביקורת ציבורית הופנתה אל נתניהו גם סביב יום השנה לאסון, בתחילה כשלא הופיע ברשימת הנואמים, ובהמשך כשהוצג על ידי מנחה הטקס דן כנר כמי שהיה "הראשון שהבין את גודל האירוע, רתם את כל הגורמים בארץ ובעולם לסייע בכיבוי השריפה, ומאז דואג ללא לאות למשפחות שאיבדו את היקר להן מכל".

רגע טראומטי. אוטובוס הסוהרים, 2011 (צילום: מעריב, מקס ילינסון)

3. המחאה החברתית, יולי 2011

ב-14 ביולי 2011, נטעה דפני ליף את האוהל הראשון בשדרות רוטשילד בתל אביב, באקט שהצית גל מחאה ארצי, ששיאו בהפגנת ענק בהשתתפות מאות אלפי אנשים. ההפגנות ההן התמקדו בתחילה בנושא הדיור, אך העלו אל סדר היום שלל סוגיות חברתיות-כלכליות ודרישה לפעולה מיידית. תגובות הממשלה בראשות נתניהו, כמו הקמת ועדת טרכטנברג, לא סיפקו את המוחים, וגם זמן רב לאחר פינוי האוהלים נושא יוקר המחיה והדיור המשיך לטלטל את השיח הציבורי, ולהזין גלי מחאה נוספים. אירועי הקיץ ההוא השפיעו ישירות גם על הפוליטיקה: שתיים מהדמויות הבולטות באותה מחאה - שפיר ושמולי - הספיקו להיכנס לחיים הפוליטיים ולהיפלט מהם, כשאחד מהם אפילו הפך לשר תחת נתניהו. בעוד חודש בדיוק יצוין עשור לאותו הקיץ.

גל מחאה שטלטל את השיח הציבורי למשך שנים רבות. המאהל בשדרות רוטשילד (צילום: דרור עינב)

4. עסקת שליט, אוקטובר 2011

מעט אחר כך, השלימה ישראל עסקה עם חמאס, במסגרתה הושב לישראל החייל החטוף גלעד שליט אחרי יותר מחמש שנים בשבי ברצועת עזה. זאת, בתמורה לשחרורם של יותר מאלף אסירים ביטחוניים. העסקה יצאה לפועל אחרי לחץ ציבורי כבד להשבתו של שליט, "הילד של כולנו", אך עוררה כעס רב מימין על שחרורם של מחבלים עם דם ישראלי על הידיים. לצד הרגע ההיסטורי, התרחשות אזוטרית אחרת עוררה הרבה עניין: ביום השחרור, שליט הגיע לבסיס תל נוף ושם קיבלו אותו נתניהו, שר הביטחון דאז אהוד ברק, הרמטכ"ל דאז בני גנץ ועוד. צילום רשמי שהופץ, ובו שליט ואביו נעם מתחבקים בעוד נתניהו נתניהו המחייך מביט מהצד, נעשה ויראלי והפך לתופעה שזכתה לכינוי "ביבי-גאמפ", במסגרתה תמונתו השתרבבה לאירועים היסטוריים אחרים. מאז, תחת ההתנגדות לשחרור מחבלים, נתניהו וממשלותיו לא הגיעו לעסקת שבויים נוספת שתביא להחזרתם של האזרחים הישראלים אברה מנגיסטו והשאם א-סייד וגופות חללי "צוק איתן" הדר גולדין ואורון שאול.

גלעד ונעם שליט מתחבקים, נתניהו מביט בחיוך מאחור, אוקטובר 2011 (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

5. מבצע צוק איתן, יולי 2014

נתניהו נוהג להתגאות ב"עשור הביטחוני הטוב ביותר בתולדות המדינה", ואמנם הוא מיעט לצאת למלחמות. עם זאת, המציאות הביטחונית בדרום הארץ תחת שלטונו הסלימה שוב ושוב, מה שהוביל לכמה סבבי לחימה, שלוו בירי רקטות בלתי פוסק גם בימי שגרה, שכונה לעתים שלא בצדק בשם המרגיע "טפטוף". מבצע "צוק איתן" היה העימות הצבאי הבולט ביותר תחת שלטונו, כשלאורך כ-50 ימי לחימה פעלו כוחות קרקעיים בתוך רצועת עזה, עשרות חיילים נהרגו, כמו גם מעל אלף בצד הפלסטיני. אלא שהשקט המיוחל לא הגיע, וגם ב-2021, אחרי עוד סבב לחימה, ירי הרקטות עדיין יכול לשתק מדינה שלמה.

החיפושים אחרי הדר גולדין ברפיח, מבצע "צוק איתן" (צילום: מערכת וואלה! NEWS, דולב אוחיון)

6. המאבק באיראן ובהסכם הגרעין

מבחינת נתניהו, אחת מגולות הכותרת של מפעל חייו היא המאבק בגרעין האיראני בזירה הבינלאומית, תוך התנגדות מוצהרת להסכם הגרעין שחתם הנשיא אובמה עם טהראן. אין במה שמעליה נתניהו לא עסק בנושא, ממליאת הכנסת ועד הקונגרס האמריקני, שם נאם ב-2015 למורת רוחו של הממשל הדמוקרטי באותו זמן, כמו גם למורת רוחה של האופוזיציה בישראל, שכן הנאום התרחש כשבועיים לפני הבחירות לכנסת ה-20. בנאומיו נעזר נתניהו לעתים קרובות באמצעים רטוריים פשוטים כדי להמחיש את גודל האיום האיראני. בוועידת איפא"ק הוא הזהיר ממה "שנראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כברווז - ברווז גרעיני", ובעצרת הבינלאומית של האו"ם ב-2012 הציג איור של פצצה המדמה את פרויקט הגרעין של טהראן. תחת ממשל טראמפ, שניהל מערכת יחסים קרובה ומחבקת עם נתניהו, נשאו מאמציו של ראש הממשלה דאז פרי - וארצות הברית אכן יצאה מהסכם הגרעין. כעת, בשלהי כהונתו ותחת הנשיא שניצח את טראמפ, מסתמנת חזרה של וושינגטון להסכם.

הציור השנתי לילד. נאום הפצצה של נתניהו בעצרת האו"ם, 2012 (צילום: רויטרס)

7. סרטון "הערבים נוהרים", מרץ 2015

נתניהו טבע לאורך השנים שלל משפטים וביטויים, מהם שעוררו צחוק ("החלק הראשון לא נכון והחלק השני לא יהיה"), ומהם שעוררו עליו ביקורת נרחבת ("את מ-ש-ע-מ-מ-ת אותנו"). ואולם, אולי הרגע השנוי במחלוקת מכולם לאורך 12 השנים האחרונות הופיע בסרטון שצילם ערב בחירות 2015, כשהוא מפגר בסקרים מול יריבו דאז והנשיא הנכנס בהווה, יצחק הרצוג. "שלטון הימין בסכנה. המצביעים הערבים נעים בכמויות אל הקלפי. עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים", תקף נתניהו, תוך סימון קולות אזרחי ישראל הערבים כבלתי לגיטימיים - צעד שהוביל לביקורת חריפה כלפיו, עד שנאלץ להתנצל על אחד מרגעי השפל של הפוליטיקה הישראלית לדורותיה.

רגע שפל. מתוך הסרטון (צילום: צילום מסך, מתוך עמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו)

8. תיקי האלפים - 2017-2021

ההליכים המשפטיים נגד נתניהו, משלב החקירות דרך השימוע ועד לפתיחת המשפט נגדו במאי שעבר בשלוש פרשות - תיקי האלפים - ליוו כצל את המחצית השנייה של כהונת נתניהו, תוך חיכוך ומתיחות בלתי נגמרים בינו ובין חברי מפלגתו לבין מערכת אכיפת החוק, ובעיקר המפכ"ל והיועמ"ש. המדובר בתיק 1000 (פרשת טובות ההנאה), תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס), ותיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) - שהפרקליטות החליטה להאשים בעקבותיהן את נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים. פרשה נוספת - תיק 3000 (הצוללות וכלי השיט) - המשיכה ללוות את המחאה נגד נתניהו, הגם שהוא עצמו לא נחשד במעורבות בה אלא רק מקורביו. כעת, משפטו ימשיך להתנהל, כשהוא כבר אינו ראש הממשלה.

נתניהו נואם בפתח משפטו, כשחברי הליכוד מאחוריו, חובשים מסיכות, מאי 2020 (צילום: צילום מסך, -)

9. הקורונה, מרץ 2020

המגיפה העולמית שהגיעה לישראל טלטלה - יחד עם כל היבט אחר של החיים - גם את שלטון נתניהו מסגר לסגר. מול מחמאות על הישגי הסגר הראשון - הוא ספג ביקורת נוקבת על תפקוד הממשלה בכל מה שנוגע לפתיחה מהירה מדי של מערכת החינוך, כאוס כלכלי-חברתי, איכוני שב"כ, אכיפה בררנית, היחס לעולם התרבות ובעיקר מעל 6,000 מקרי מוות של ישראלים. מול שיאי התחלואה מעוררי האימה של תקופת הסגר השלישי, רכישת החיסונים והיעילות המרשימה של מבצע החיסונים תוארו כהישג ענק של ראש הממשלה, ובמידה רבה גימדו את הביקורות כלפיו על התמודדות הממשלה עם הקורונה לפני כן. על הדרך, המגיפה וההתמודדות עמה טלטלה לאורך השנה לעתים קרובות את הקואליציה גם מבפנים.

החיסון הראשון. נתניהו בפתח מבצע החיסונים, שיבא, דצמבר האחרון (צילום: פול צלמים, תומר אפלבאום)

10. ממשלת החילופים, מאי 2020

כשהמגיפה כבר מסתובבת בישראל, ואחרי שני סבבי בחירות שבהם נכשל בהקמת ממשלה, הצליח נתניהו להקים את ממשתלו האחרונה, שהיא גם המוזרה שבהן: צורת שלטון חדשה, הקמת מוסד ראש הממשלה החליפי, רוטציה, וחלוקה של הכוח שתפרנס מריבות ממושכות עם השותפים-יריבים מכחול לבן, שנכנסו לממשלה למרות הבטחתם שלא לשבת יחד עם ראש הממשלה ולמרבה כעס ציבור תומכיהם. למרות ההסכם הקואליציוני המקיף שעליו חתמו גנץ ונתניהו, הממשלה התקשתה להסכים על מינויים, התאפיינה בהבעת אי-אמון פומבית הדדית, ובאופן כללי צלעה לאורך רוב ימיה. במקביל, המחאה נגד ראש הממשלה תפסה תאוצה והביאה לשיא את ההתנגדות לכהונתו בהפגנות שנערכו מדי שבת מחוץ למעונו בירושלים ובצמתים וגשרים ברחבי הארץ, כקולות רקע לאורך כל ימיה של הממשלה. לבסוף, לאחר חיכוכים בלתי נגמרים, התפרקה לבסוף ממשלת נתניהו-גנץ לאחר שהקואליציה לא העבירה תקציב.

חיכוכים בלתי פוסקים. נתניהו וגנץ במליאה, במעמד הצהרת האמונים של חברי הכנסת ה-24 (צילום: אתר רשמי, דני שם טוב/דוברות הכנסת)
מחאת בלפור, ינואר 2020 (צילום: ראובן קסטרו)

11. "הסכמי אברהם", 2020

שנותיו של נתניהו בשלטון אופיינו, כאמור, בקיפאון מדיני מול הפלסטינים. אלא שבשנה האחרונה, תוך כדי הקורונה ובחסות היחסים החמים עם ממשל טראמפ, הוא הגיע לשורת פריצות דרך היסטוריות עם מדינות מוסלמיות, שאחרי שנים של יחסים מוכחשים מתחת לשולחן הסכימו להכריז על נורמליזציה מלאה. זה התחיל עם האמירויות, המשיך לבחריין, ובהמשך גם סודאן ומרוקו. נתניהו שיווק את ההסכמים כעסקה של "שלום תמורת שלום - שלום מתוך עוצמה", אלא שאחורי הקלעים של ההסכמים עוררו לא פעם מחלוקת בישראל. כך, בימין מחו על כך שבתמורה להסכם הוסרה מעל הפרק תכנית הסיפוח, בעוד בכחול לבן מתחו ביקורת על עסקת מכירת מטוסי F-35 אמריקנים לאמירויות, שנקשרה בהסכם בעקיפין, מחשש שתפגע בעליונות הצבאית של ישראל באזור - כמו גם על כך שגנץ ואשכנזי, שרי הביטחון והחוץ של הממשלה, ושני רמטכ"לים לשעבר - כלל לא עודכנו מראש במגעים.

מעמד החתימה על הסכמי אברהם, ספטמבר האחרון (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, אבי אוחיון)

12. שלהי הכהונה, מאי-יוני 2021

המערכה האחרונה של כהונת נתניהו יכולה הייתה לקבל תמונות סיום יפות יותר מאלה שנראו כאן בחודש שעבר: סבב לחימה שכלל ירי בלתי פוסק גם לעבר המרכז, ומהומות אלימות בערים המעורבות בין יהודים וערבים שכללו מעשי לינץ' אכזריים, כמו גם תקיפות של עיתונאים, תוך כישלון של המשטרה לעצור את האירועים בזמן. בהמשך, לנוכח האווירה האלימה ברחובות וברשת, הוציא שב"כ אזהרה חריגה, לפיה השיח האלים - כמו למשל קריאות "לעשות הכל" כדי למנוע את הקמת ממשלת הגוש שמתנגד לנתניהו - עשוי להוביל לאלימות פיזית, וראש השירות, נדב ארגמן, קרא לאנשי ציבור מכל הקשת הפוליטית להרגיע את השטח. ברגעים האחרונים של כהונת נתניהו, הקיטוב הפוליטי והחברתי הגיע לשפל היסטורי.

תמונות שלא היינו צריכים לראות. הלינץ' בטיילת בבת ים, בחודש שעבר (צילום: ראובן קסטרו)
  • בנימין נתניהו

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully