ישי ושטייניץ דרשו "הכל או כלום" - ומערך הכבאות לא תוקצב

(צילום: גדעון צנטנר, שלומי גבאי, רויטרס; עריכה: גדי וינסטוק; קריינות: אביב אברמוביץ')

כשנה וחצי אחרי המלחמה הכושלת של מדינת ישראל בלהבות השריפה בכרמל, שהביאה למותם של 44 בני אדם, מפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, דו"ח חמור וחריף ממנו עולים מחדלים, ליקויים, ופגמים חמורים ומתמשכים בכל הנוגע להיערכות, פיקוד ושליטה על מערך כיבוי האש.

המבקר אינו מסתפק בהצגת המסקנות העגומות לגבי תפקוד מערך שירותי הכבאות, המשטרה, ושירות בתי הסוהר, אלא קובע בבירור כי הממשלה כולה, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, נושאת באחריות "כוללת" לליקויים ולכשלים שהתגלו בשריפה, ובפרט למצב החמור של מערך כיבוי האש בישראל.

במקביל, שניים מהשרים הבכירים בממשלה עומדים במוקד הביקורת - שר הפנים אלי ישי, שהיה ממונה בשעת השריפה על שירותי הכבאות, ושר האוצר יובל שטייניץ, שמופקד על העברת התקציב לשירותי הכבאות. לדעת המבקר, השניים נושאים "באחריות מיוחדת למחדלים החמורים שהביאו לרמת המוכנות וההיערכות הנמוכה של שירותי הכבאות", כפי שבאו לידי ביטוי בשריפה.

מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה לדו"ח כי ?ראש הממשלה לומד את ממצאי הביקורת של מבקר המדינה. חלק מהליקויים עליהם מצביע המבקר תוקנו כבר מיד אחרי האסון בכרמל: הוקמה טייסת כיבוי שכיבתה בשנה האחרונה יותר ממאה שריפות, לרבות שריפת הענק בירושלים. מערך הכיבוי הועבר ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים והוקצו לו עוד מאות מיליוני שקלים לטובת פתיחת שמונה תחנות כיבוי אש, גיוס עוד 300 לוחמי אש, ורכישת עוד 89 רכבי כיבוי.

בנוסף מציין מבקר המדינה בדו"ח כי 'למעורבותו האישית של ראש הממשלה להשגה דחופה של אמצעי כיבוי מחו"ל, תוך ניצול מערכת קשריו עם מנהיגי המדינות שהביעו נכונות לסייע בכיבוי, היתה תרומה חיובית וחשובה'. זאת בהתייחסו לכך שזמן קצר אחרי פרוץ השרפה פעל ראש הממשלה להבאת 38 כלי טיס, מטוסים ומסוקים מ-12 מדינות שונות. ללא מטוסי הכיבוי האווירי שהובאו מחו"ל לא ניתן היה להתמודד בהצלחה עם האש. ראש הממשלה מודה למבקר המדינה על עבודתו והוא ימשיך לפעול לתיקון הליקויים?.

השר ישי הגיב לדו"ח, ואמר כי "לבי עם המשפחות השכולות ביום קשה וכואב זה. דו"ח המבקר מוכיח שיש להתייחס בכובד ראש לדרישות השרים בנושאים מצילי חיים, והדבר החשוב ביותר כעת הוא להפיק לקחים שימנעו אסון דומה בעתיד." שר האוצר, יובל שטייניץ, מסר באופן רשמי תגובה קצרה לדו"ח המבקר, המייצגת את עמדתו ועמדת משרדו. "לצערנו, בכל הנוגע לאוצר הדו"ח נשאר הזוי וחסר שחר באופן הקיצוני ביותר". בתגובה הרשמית של משרדו נמסר: "הדו"ח מאיים על היציבות הכלכלית של ישראל מאחר שהוא הופך את השמירה על חוק התקציב לבלתי אפשרית".

"שני השרים נקטו גישות 'קצה'", כותב המבקר בהקדמה לדו"ח. "שר האוצר דבק בעמדה של 'רפורמה תחילה' ורק לאחר מכן הקצאת תקציב לנושאים השוטפים (שזעקו לסיוע מיידי). הוא לא נתן את דעתו במידה מספקת, ראויה ומחויבת לעובדה שמדובר בסכנת חיים שאינה סובלת דיחוי. שר הפנים הבין את מצוקת מערכת הכבאות ואת הסכנה הציבורית הכרוכה בכך, אך גם הוא אימץ את הגישה של 'הכל או כלום'. הוא דרש תקציב של מאות מיליונים לתוכנית כוללת להבראת מערך הכבאות, אך לא איתר את הצרכים החיוניים והדחופים ביותר ואת המצוקות הקשות והמסוכנות שהמערכת נקלעה אליהן ולא עשה די למיצוי המשאבים ולמציאת פתרונות מתוך משאביו".

"הכתובת הייתה על הקיר", קובע המבקר, ומדגיש כי לא רק ממשלת נתניהו נושאת באחריות למצב. הדו"ח משרטט תמונה עגומה של מחדל מתמשך של ממשלות ישראל לדורותיהן, שבמשך שנים הכירו, ידעו ובחנו את הבעיות החמורות במערך כיבוי האש ובכל זאת התעלמו, גילגלו ומסמסו החלטות בנושא.

גם בשנה ותשעה חודשים שחלפו מאז כוננה ממשלת נתניהו ועד שפרצה השריפה בכרמל, שבו ועלו בדיונים ובמסמכים ההתרעות החמורות על מצב כיבוי האש בישראל, אך שר האוצר ושר הפנים לא הצליחו לבצע עבודת מטה משותפת ולהגיע להסכמות תקציביות למימון צרכי כיבוי האש. בשל כך, הרפורמה המיוחלת שממתינה לביצוע כבר למעלה מ-25 שנה, לא יושמה, והמצב החמור של מערך כיבוי האש אחרי מלחמת לבנון השנייה אף החריף.

בשל כך, בחר המבקר לייחס לישי ושטייניץ אחריות מיוחדת, וקבע כי השניים נכשלו באופן אישי במשרדיהם, לא עמדו באחריות הכבדה המוטלת עליהם מתוקף תפקידיהם, ולא עסקו באופן מעמיק, יסודי ומספק בסכנות הנשקפות כתוצאה מחולשת מערך הכיבוי. "אופן תפקודם של שר הפנים ושר האוצר היה בו משום אזלת יד נוכח מודעות לאפשרות שאירוע חירום עלול להתרחש בכל רגע", תוקף המבקר.

"44 אישה ואיש, ונער ביניהם, כולם 'מלח הארץ', נספו בדלקה ענקית בכרמל. 44 משפחות שכולות שעולמן חרב עליהן, השואלות למה?", כותב לינדנשטראוס בהקדמה המיוחדת שצירף לדו"ח המקיף, המשתרע על למעלה מ-500 עמודים ומתמקד בחלקו הגדול בשאלת האחריות לאסון. הכשלים והליקויים אמנם נוגעים לדרגי הביצוע, קובע המבקר, אך הוא ממאן להסתפק בש"ג בלבד, וקובע כי ממשלות ישראל לאורך השנים נושאות באחריות "משותפת, כוללת ומיוחדת" למצב החמור של שירותי הכבאות, שהגיעו לכדי סכנת קריסה. "מידת הכשל והמחדל שנתגלו בפרשה זו", כותב לינדנשטראוס, "מחייבים להציב בפני הדרג הממשלתי באופן נוקב את החובה לתת הסבר ומענה בקשר לסיבות להזנחה המתמשכת".

עוד בנושא:
דו"ח מבקר המדינה על השריפה בכרמל - סיקור מיוחד
ישי ושטייניץ רצו "הכל או כלום" – ומערך הכבאות לא תוקצב
שטייניץ על דו"ח המבקר: "הזוי באופן קיצוני"
שר הפנים על הדו”ח: ”להתייחס ברצינות לדרישות השרים”
מהי "האחריות המיוחדת" של שטייניץ וישי?
מידע לא עבר, הכביש שבער לא נסגר
בכל ימי השריפה לא מונה מפקד לכבאים
אסון אוטובוס הצוערים - דקה אחר דקה

האחריות המיוחדת שהוטלה על שטייניץ וישי, מסביר המבקר, נועדה למנוע מהשרים את האפשרות להתנער מאחריות למתרחש במסגרת תחומי הפעילות של משרדיהם "ולגלגל אותה מהם והלאה - לדרג הכפוף ולאחרים". לדברי המבקר, שרי הממשלה מופקדים על משרדי ממשלה שלהם אחריות ביצועית, ומצופה מהם לפעול "תוך מתן קשב ראוי לסוגיות שעל סדר היום ולהיות ערני לסיכונים המתהווים".

ישי, שהיה ממונה על נושא הכיבוי וההצלה, הוא שנושא באחריות במסגרת תפקידו למערך הכבאות ומצבו החמור ערב השריפה. השר אמנם התריע על הצורך הדחוף בתקציבים למערך הכבאות, ואף השתמש במילה "קטסטרופה" לתיאור המצב, אך מהדו"ח עולה כי בפעילותו של ישי לא היה די, בלשון המעטה. "הוא לא נקט צעדים חריפים שישקפו את חוסר אפשרותו לעמוד באחריות", קובע המבקר, ומפרט כי ישי אמנם דרש דרישות תקציביות גבוהות לצורך ביצוע רפורמה מקיפה, אך לא דרש במקביל מימון ביניים לצרכים הדחופים יותר, ואף לא בחן אפשרות לתקצב ליקויים אלה מתקציב משרדו והעדיף לגלגל את הבעיה לפתחם של אחרים - ובראשם למשרד האוצר, במה שמגדיר המבקר כ"כשל מתמשך" בהתנהלותו של שר הפנים.

לדברי המבקר, כמו כל בעל תפקיד שמבין שהוא לא יכול לעמוד במשימות שהוטלו עליו, ישי "יכול היה לשקול להסיק את המסקנות המתחייבות מכך", עד כדי עמידה על כך שהאחריות לגבי כיבוי האש תועבר לשר אחר בממשלה.

מנגד, שטייניץ, ואנשי אגף התקציבים במשרדו, התנגדו נחרצות להעברת התקציבים למערך הכבאות כל עוד לא תבוצע רפורמה מקיפה בניהולה ובארגונה, ובכך, לטענת המבקר "מנעו למעשה ממערך הכבאות לעמוד ברף המינימום הנדרש".

המבקר תוקף בחריפות את תפיסתו של שטייניץ על חשיבות השמירה על מסגרת תקציבית. "הגנה חסרת פשרות, מוצדקת כשלעצמה, על המסגרת הכוללת של התקציב אין פירושה הימנעות ממציאת פתרון בתוך אותה מסגרת", קובע הדו"ח, ומעיר לשטייניץ על העיכוב ארוך השנים בהעברת הכספים לרפורמה, "מבלי להתחשב במצבו הרעוע של מערך הכבאות ובאי יכולתו למלא את תפקידו". כשר בכיר וכחבר קבינט, מוסיף לינדנשטראוס, מצופה היה משטייניץ שיפעל יחד עם ישי למציאת דרכים לפתרון הבעיה, בהתחשב בעובדה שמערך הכבאות הוא ממרכיבי החירום מצילי החיים בישראל. אי-צפיית האפשרות של השריפה, כפי שעלתה מדברי שטייניץ עצמו, היא "כשל משמעותי", קובע המבקר.

שטייניץ וישי, אם כן, החזיקו בגישות מנוגדות - שטייניץ דרש "רפורמה תחילה", ולדברי המבקר, "לא נתן את דעתו במידה מספקת, ראויה ומחויבת לעובדה שמדובר בסכנת חיים שאינה סובלת דיחוי". שר הפנים, לעומת זאת, דרש תקציבים לתכנית כוללת להבראת מערך הכבאות, אך לא איתר את המצוקות הקשות והמסוכנות שהמערכת נקלעה אליהן ולא עשה די למיצוי המשאבים ולמציאת פתרונות מתוך משאביו. השניים לא קיימו אף ישיבה אחת משותפת למציאת פתרון, וגם לא "הטילו את מלוא כובד משקלם" בנושא.

ואיפה ראש הממשלה במחלוקת? "אל שולחנו התנקזו במשך זמן רב הטענות והמחלוקות שבין משרד הפנים למשרד האוצר, והיה עליו להכריע בעניינן", כותב המבקר, ומוסיף כי לעיכוב של נתניהו והימנעותו מהכרעה, "משמעויות כבדות משקל באשר לרמת ההיערכות של מערך הכבאות ערב פרוץ השריפה". עם זאת, פעילותו המדינית של נתניהו לקבלת סיוע בכיבוי אווירי ממדינות אחרות זוכה דווקא לציון לשבח מהמבקר, וכך גם החלטתו למנות את השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', למפקד האירוע בפועל, זאת על אף שהמבקר מטיל עליו את האחריות הכוללת לכשלים ולמחדלים במשטרה ובשירות בתי הסוהר המופקדים תחת משרדו.

המבקר מדגיש כי אין בקביעת האחריות לכישלון "בכדי לייחס למי מבין הנזכרים בדוח את אשם אסון מותם של 44 הקורבנות", אך מתריע כי מפני השלכותיהם של הליקויים שנסקרו בדוח לעתיד. "ניתן ואף חשוב לראות באירוע זה משל להתמודדות מערך החירום בישראל עם כל אסון המוני שחלילה יתרחש בעתיד", כותב המבקר, "הציבור מצפה מהדרג הבכיר לשקלל את הסיכונים, לקבוע סדרי עדיפויות ולתת מענה סביר למכלול הסיכונים המאיימים על שלומו".

למושג האחריות המיוחדת אין משמעות משפטית, מסביר המבקר, אלא ציבורית בלבד. "במקרים קיצוניים בלבד המצדיקים זאת, כאשר סביר בעל המשרה כי אין בכוחו לשאת באחריות - עליו להסיק מסקנות עד כדי פינוי המשרה והעברתה לאחר". המבקר מדגיש כי לא הסיק מסקנות לגבי הגורמים המצוינים בדו"ח, ו"לא מצא לנכון להביע דעה על מה שעשוי להשתמע מאחריותם כלפי הכנסת". לדברי המבקר, "זוהי שאלה פוליטית מובהקת שיש להותירה בידי הכנסת והציבור", אך הוא מבהיר כי "על הממשלה והשרים מוטלת החובה להראות לציבור שמכוחו הם פועלים ושאותו הם אמורים לייצג כי עשו את אשר ניתן לעשות במסגרת הסמכויות, הכוחות והמשאבים שנמסרו לשליטתם". לינדנשטראוס קורא לממשלה לבצע "שידוד מערכות רציני, נוכח האיומים הרובצים על מדינת ישראל - חובה שהדברים ייעשו מיד ויפה שעה אחת קודם". כמו כן, מציין המבקר כי הדוח יועבר לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שיבחן את היבטיו המשפטיים, הנורמטיביים והאישיים העולים ממנו.

להורדת דו"ח מבקר המדינה במלואו

לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il