דו"ח מבקר המדינה על אסון השריפה הכרמל שפורסם היום (רביעי) כולל הגדרות חדשות בנוגע לנטילת אחריות ומבדיל בין אחריות אישית, מיניסטריאלית, כוללת ומיוחדת. אז מהו בעצם ההבדל?
אחריות אישית - האחריות הגבוהה ביותר של שר או בעל תפקיד ציבורי למחדל. ועדת אגרנט, שבחנה את המחדלים של מלחמת יום כיפור, קבעה כי מדובר ב"כובד האחריות האישית שהוטלה על נושא תפקיד", אולם נמנעה מלהטיל אחריות זו על ראשי המערכת המדינית. ועדת כהן, שחקרה את הטבח בסברה ושתילה, קבעה שני סוגים של אחריות אישית - ישירה שחלה על מי שמבצע מעשה בפועל, ועקיפה שחלה על מקבלי החלטות "למה שבסופו של דבר קרה, גם אם לא התכוונו לכך", וכן גם על "אלה שידעו על ההחלטה, והיה מחובתם בתוקף מעמדם ותפקידם להתריע על הסכנה ולא מילאו חובה זו". בין השאר הוטלה אז אחריות אישית עקיפה על הרמטכ"ל רפאל איתן ז"ל ועל שר הביטחון דאז אריאל שרון, והומלץ שיתפטר או שיועבר מתפקידו. בדו"ח שפורסם היום לינדנשטראוס לא הטיל אחריות מסוג זו על אף שר.
אחריות מיניסטריאלית - אחריות מיניסטריאלית היא האחריות הכללית של כל שר לנעשה במשרדו ובגופים הקשורים למשרד, גם אם בוצעו ללא ידיעתו. מבחינה משפטית מדובר באחריות גבוהה, שראוי בעקבותיה להתפטר. אולם, ועדת אגרנט וועדות אחרות קבעו למעשה כי יש לבחון את האחריות המיניסטריאלית בזירה הפוליטית, ולא בזירה המשפטית. "בבואנו לדון באחריותם של שרים למעשה או אי מעשה שבהם השתתפו בפועל, שומה עלינו להדגיש כי ראינו את עצמנו בני חורין להסיק מסקנות, על פי הממצאים שמצאנו, הנוגעות רק לאחריותם הישירה", נכתב בדו"ח ועדת אגרנט. "התפטרות שר היא ביסודה שאלה פוליטית מובהקת ומכאן שסבורים אנו כי אין לנו לעסוק בה".
אחריות כוללת - אחריות כוללת הינה מושג חדש שטבע המבקר, והיא מהווה דרגה מופחתת של אחריות מינסטריאלית. הכוונה היא לאחריות כללית לנעשה תחת אחריותו של ראש הפרמידה, אולם יוצרת חיץ מסוים בינו לבין המחדלים שביצעו נושאי תפקידים תחתיו. אחריות זו הוטלה בדו"ח המבקר על השריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, בשל הכשלים והמחדלים במשטרה ובשירות בתי הסוהר המופקדים תחת משרדו.
אחריות מיוחדת - מבקר המדינה קבע כי חלה "אחריות מיוחדת" על השרים אלי ישי ויובל שטייניץ. מדובר ברמת אחריות שנמצאת בין האחריות האישית לאחריות המיניסטריאלית. בסביבת המבקר הסבירו כי לא מדובר בנורמה חדשה, אלא בביטוי שנועד להצביע על כשל מסוים של מבוקר. לינדנשטראוס,שהדגיש כי הוא אינו מתפקד כוועדת חקירה ואינו משתמש במונחים משפטיים, החליט למצוא דרך לגשר על הפער שבין האחריות האישית לאחריות המיניסטריאלית. לינדנשטראוס אינו קורא להדחתם של ישי ושטייניץ, אלא משאיר זאת בזירה הציבורית.
האחריות המיוחדת שהוטלה על שטייניץ וישי, מסביר המבקר, נועדה למנוע מהשרים את האפשרות להתנער מאחריות למתרחש במסגרת תחומי הפעילות של משרדיהם "ולגלגל אותה מהם והלאה - לדרג הכפוף ולאחרים". לדברי המבקר, שרי הממשלה מופקדים על משרדי ממשלה שלהם אחריות ביצועית, ומצופה מהם לפעול "תוך מתן קשב ראוי לסוגיות שעל סדר היום ולהיות ערני לסיכונים המתהווים".
"כוחה של האחריות המיניסטריאלית בישראל דל למדי. בשונה מאחריות אישית, שבה אחראי אדם באופן ישיר, כתוצאה ממעשיו או מחדליו, לתוצאה המזיקה, אחריות 'פיקודית' או 'מיניסטריאלית' נובעת מכוח תפקידו של נושא המשרה כמי שעומד בראש המערכת", מסביר ד"ר אביעד הכהן, דיקאן הפקולטה למשפטים במכללת שערי משפט. "שימושו של השופט לינדנשטראוס במונחים החדשים 'אחריות מיוחדת' ו'אחריות כוללת' נועדו ליצור דרגי ביניים של אחריות, שעשויה, בנסיבות מסוימות, להביא להעברת מי מהשרים מתפקידיהם, אם כי לא בהכרח לפיטוריהם. שיקול הדעת בעניין זה מסור לראש הממשלה, ויש להניח שפעולתו תיגזר בין השאר מההד הציבורי שיהיה לדו"ח ומההשלכות הפוליטיות שתהיינה לצעד כזה". לדבריו, במידה ויוגשו עתירות לבג"ץ בנושא האחריות, בית המשפט לא ימהר להתערב בהחלטות ראש הממשלה.
עוד בנושא:
דו"ח מבקר המדינה על השריפה בכרמל - סיקור מיוחד
ישי ושטייניץ רצו "הכל או כלום" ומערך הכבאות לא תוקצב
מידע לא עבר, הכביש שבער לא נסגר
בכל ימי השריפה לא מונה מפקד לכבאים
אסון אוטובוס הצוערים - דקה אחר דקה
להורדת דו"ח מבקר המדינה במלואו
לפניות לכתב גלעד גרוסמן: gilad_g@walla.net.il