קבינט הקורונה זגזג, תכנית הרמזור התפוגגה: כך הגיעה ישראל לסגר שלישי

בטרם חלפו חודשיים מתום הסגר השני, הממשלה הכריזה על הטלת ההגבלות המחמירות מיום ראשון ולמשך שבועיים. למרות אזהרות משרד הבריאות, המסחר נפתח ללא פיקוח, יוזמת בדיקות הסקר בבתי הספר נשחקה והשרים התקשו לקבל הכרעה. פרופ' ברבש: "סדרת החלטות שגויות הובילו לסגר"

  • סגר
  • נגיף הקורונה
בווידאו: סער מותח ביקורת על מדיניות הממשלה - "יש אלטנרטיבה ללולאת הסגרים" (עריכה: ניר חן)

כמעט חודשיים מתום הסגר השני, הממשלה אישרה הלילה (חמישי) הטלת סגר שלישי מיום ראשון בשעה 17:00 למשך שבועיים. במהלך החודש האחרון התריעו ראשי מערכת הבריאות כי אם לא ינקטו צעדים מחמירים - לא יהיה מנוס מצעד אגרסיבי של סגר כולל. בחודש האחרון הגיעו לשיאם חוסר תיאום במשרד הבריאות, היעדר יכולת קבלת החלטות בקבינט הקורונה וקשיים משפטיים שלא אפשרו להוציא לפועל צעדים מקדימים. כל אלה הובילו את ישראל לסגר נוסף, פחות משנה מאז פרצה המגיפה במדינה.

ההגבלות שיוטלו החל מיום ראשון ב-17:00 למשך שבועיים

  • הגבלת תנועה של קילומטר מהבית, למעט יציאה לחיסון
  • איסור שהייה בביתו של אדם אחר
  • הלימודים בכיתות ה'-י' ייפסקו
  • הלימודים בגיל הרך ובכיתות א'-ד' וי"א-י"ב יתקיימו בין 13:00-08:00
  • סגירת מקומות המסחר, הבילוי והפנאי
  • הפסקת מתווה האיים הירוקים
  • עבודה במתכונת של 50% בעסקים שאינם מקבלים קהל
  • הגבלת התקהלויות של עשרה אנשים במקום סגור ו-20 במקום פתוח
  • צמצום התחבורה הציבורית ל-50%
סגר שלישי בתוך פחות משנה. אכיפת ההנחיות בנצרת (צילום: ראובן קסטרו)

ההקלות המשמעותיות החלו ב-8 בנובמבר עם פתיחת חנויות הרחוב, בעוד הקבינט טרם אישר את פתיחת מרכזי הקניות הפתוחים. שבוע וחצי לאחר מכן, בעקבות לחץ עיקש ואיומים במרד, אישרו השרים לפתוח גם את מרכזי הביג, אפילו בערים אדומות, וזאת מבלי שנודע מה השפעת פתיחת המסחר על התחלואה. ביום הפתיחה נוצרו תורים ארוכים במיוחד, כאשר רבים הגיעו למרכזי הקניות ונוצרה התקהלות בעייתית.

על פי נתוני משרד הבריאות, מאז פתיחת מרכזי הקניות נרשמה עלייה מגמתית בתחלואה בקורונה. במקביל לפתיחתם, ראש הממשלה בנימין נתניהו הזהיר כי "אם לא נראה שיפור בנתונים לא ניכנס לשלב השלישי בהקלות". אולם ההקלות המשיכו להתקבל, למרות העלייה בהיקף החולים.

עוד בוואלה!

יותר מובטלים ומדוכאים, פחות מאמינים לממשלה: השפעת הקורונה על הישראלים

לכתבה המלאה
לחץ עיקש ואיומים במרד. מרכז ביג באשדוד, בחודש שעבר (צילום: ראובן קסטרו)

לקראת סוף החודש, ב-25 בנובמבר, החליט קבינט הקורונה לאשר את פיילוט הקניונים וכך נפתחו 15 קניונים ברחבי הארץ. בתום עשרת ימי הפיילוט, במשרד הבריאות רצו להכריז על כישלונו, אך לאחר שהשרים לא הצליחו להגיע להכרעה - הם אישרו באישון לילה את פתיחת כל הקניונים ברחבי הארץ. כך, תוך שלושה שבועות ובלי היגיון אפידמיולוגי, נפתח כמעט כל המסחר ללא פיקוח וללא דירוג מבוקר.

בכל אותה העת התחלואה בחברה הערבית החלה לצבור תאוצה, אולם בשום שלב לא הוחלט על סגר הרמטי על הערים האדומות, אלא רק על אזורים מוגבלים במספר יישובים קטן במיוחד שהוגדרו "אדומים בוהקים". תכנית הרמזור, שסוף סוף יצאה לפועל, הפכה בהדרגה ללא רלוונטית כאשר האיום היחיד הוא על סגירת מערכת החינוך מכיתות ה'-י"ב, אך אין שום סנקציה אחרת. במשרד הבריאות טוענים כי צריך לבצע בה שינויים והתאמות מאחר והתזזיתיות שלה גורמת לערים לשנות את צבען לעיתים קרובות מדי כך שלא ניתן להשתמש בה באופן מיטבי.

ללא פיקוח ובלי היגיון אפידמיולוגי. פתיחת קניון איילון ברמת גן בסוף החודש שעבר (צילום: ראובן קסטרו)

ב-29 בנובמבר כיתות י'-י"ב שבו לבתי הספר ושבוע אחר כך הצטרפו אליהם כיתות ז'-ט', למרות שדרישת מערכת הבריאות הייתה לחכות שבועיים בין חזרת התיכונים לחטיבות הביניים. במערכת הבריאות התגאו כי הפעם הזו הפתיחה הייתה שונה וביקשו לבצע בדיקות סקר המוניות בתוך בתי הספר, הכוללים את התלמדים והמורים. הפיילוט החל בבתי הספר בגבעת שמואל, אום אל-פחם, רחובות ורהט, והתרחב לתל אביב והצפון. אולם היוזמה הזו הציפה את המעבדות, שהעומס עליהן גבר בשל העלייה בתחלואה, והתכנית כולה הלכה ונשחקה במהלך החודש האחרון.

בתחילת חודש דצמבר הכריזה ראש שירותי הבריאות במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, כי ישראל נמצאת בתחילתו של גל שלישי ועל כן המשרד יציג בפני קבינט הקורונה המלצות חדשות. "יש עלייה משמעותית בתחלואה כרגע וכל פתיחה היא סיכון", הזהירה. לעומתה, מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, הציג עמדה שונה ואמר בריאיונות לכלי התקשורת: "אנחנו לא במצב חירום".

חוסר התיאום במשרד הוביל לירידת האמון הציבורי כלפי ההחלטות הקבינט ושיקול הדעת של הבכירים. בשל הסתירה בצמרת, במשרד הבריאות לא הצליחו לקבל החלטה אחראית על סמך עובדות ונתונים לאורך החודש האחרון.

המעבדות הוצפו בבדיקות. חזרה ללימודים בחטיבת ביניים ברעננה (צילום: ראובן קסטרו)

לאחר פתיחת השמיים, ישראלים רבים יצאו לנופש מסביב לעולם, אך לא שמרו על ההנחיות הריחוק החברתי. עם חזרתם לארץ, רק 66% מהחוזרים ממדינות אדומות הקפידו על בידוד למשך 12 ימים. היעדר האכיפה לחוזרים מחו"ל הוביל לעלייה ניכרת בתחלואה וחוסר יכולת לשלוט בה. במקביל, משרד הבריאות ביקש להכריז על דובאי כמדינה אדומה, שם נטען כי ישראלים רבים לא שומרים על ההנחיות, אך המהלך נכשל.

בעקבות קשיים חוקיים, במשרד הבריאות יכלו להכריז רק על ארבע מדינות כאדומות, ואילו השבים מיתר המדינות לא חויבו בבדיקה או בבידוד. לבסוף, לאחר שלא נותרה ברירה, הוחלט להכריז על כל המדינות כאדומות וכך לכפות בידוד על כלל הנוסעים.

האיומים לא התממשו

אחת הבעיות המרכזיות בחודשיים האחרונים הייתה הזגזוג בקבלת ההחלטות של קבינט הקורונה. לקראת חנוכה, בכירי המשרד החלו להוציא תדרוכים על סגר בחג, אך בשל התנגדות בקבינט הוא לא יצא לפועל. בקרב הציבור נוצר פחד מהתחושה של סגר מתקרב, ובמקביל זלזול באיומים שלא מתממשים.

חוסר ההחלטיות המשיך גם כאשר הוחלט בקבינט על הטלת סגר לילי, למרות התנגדות משרד הבריאות והאמירה הברורה שלהם שזה לא יועיל. בשל כך, למרות החלטת הקבינט, הסגר הלילי לא הצליח לעבור בהחלטת הממשלה.

לאחר דיונים רבים, לפני כשבוע קבינט קורונה החליט להטיל ריסון מהודק כאשר התחלואה תגיע ל-2,500 מאומתים יומיים בממוצע שבועי. המטרה הייתה להימנע מהטלת סגר כולל, אך בתום שבע שעות דיונים השרים לא הצליחו לגבש החלטה. למחרת התקבלה הכרעה, אך זו קבעה רק חובת בידוד של השבים מנתב"ג וללא הידוק הגבלות נוספות.

יצאו לנופש מסביב העולם, אך לא שמרו על ההנחיות. נתב"ג (צילום: ראובן קסטרו)

מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' גבי ברבש, הסביר בשיחה עם וואלה! NEWS כי למרות החלטות שגויות רבות, הסגר הוא מהלך בלתי נמנע. לדבריו, "זאת לא נקודה אחת שגרמה להחלטה על סגר, אלו היו סדרה של החלטות לא נכונות. זו משוואה פשוטה: אם פותחים זה מוביל לעלייה בתחלואה".

ברבש טען כי "גם אם היו מקבלים החלטות שונות, בין אם זה לסגור את הקניונים או את הכיתות הגבוהות במערכת החינוך, ככל הנראה, היינו מגיעים לסגר בכל מקרה". עוד הוסיף כי "חשוב להגיד כי חוסר קבלת ההחלטות יוביל לעלייה בתמותה, את זה אולי היינו יכולים למנוע".

לעומת ברבש, לטענת פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וחבר בקבינט המומחים של מגן ישראל, ניתן היה להימנע מצעד קשה כמו סגר. "הבעיות החמורות היו בראש ובראשונה באכיפת תכנית הרמזור", ציין דוידוביץ'. "בנוסף המשך פתיחת נתב"ג ללא בדיקות מספיקות בקרב הנכנסים וכשמרביתם לא נכנסים לבידוד, חוסר היענות אוכלוסייה למניעת התקהלויות וחוסר היישום וההרחבה של הבדיקות ההמוניות כמו בתי ספר גרמו לכך שהגענו לנקודה הזו".

דוידוביץ' אף מתח ביקורת חריפה על החלטות הממשלה ואמר כי "עיכוב וחוסר יישום החלטות של קבינט מומחים בגלל ממשלה שמתפקדת באופן בעייתי בגלל שיקולים פוליטיים, חוסר קשב להחליט, זגזוגים והחלטות שנתפסות כלא הגיוניות גרמו לחוסר באמון הציבור ולהקלת ראש בהנחיות המשרד".

"אם היינו מחזיקים מעמד עוד חודשיים, עד לתחילת השפעת החיסונים, אולי היינו יכולים להימנע מזה", סיכם דוידוביץ'.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully