החנויות נפתחו לאחר שמונה שבועות, ובעלי העסקים מחכים לסיוע כדי להתאושש

80 אלף בעלי עסקים בישראל נושמים לרווחה הבוקר (ראשון) עם חזרתם לעבודה, לאחר שמונה שבועות של סגר. חנויות הרחוב פותחות היום את דלתותיהן בכפוף לתנאי "התו הסגול" - תחת הגבלה של ארבעה לקוחות בלבד בחנות במקביל, כשהפרה של תקנה זאת תהווה עבירה פלילית. אך ברקע ההתלהבות נוכח פתיחת המשק, בעלי עסקים מספרים על החששות המלווים את חזרתם לעבודה.

מאיר כוכב, בעל רשת חנויות אופנה וסיטונאי שחזר הבוקר לעבודה, אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי הוא מתרגש ושמח לפתוח שוב, אך גם חושש מסגר שלישי. "אחרי הסגר הראשון נשאר לנו הרבה סחורה מחג הפסח. ואז בא הסגר השני ובכלל גמר אותנו, השאיר לנו את כל הסחורה של ראש השנה וסוכות", סיפר . "לסחורה הזאת כבר אין ערך. באופנה מה שלא נמכר באותה עונה - זאת בעיה".

לדבריו, "עכשיו אנחנו לא יודעים מה לעשות עם המלאי הזה - האם לזרוק אותו או האם למכור אותו בשני שקלים". אך החשש העיקרי של כוכב הוא מפני החורף הקרב וחוסר הוודאות העסקי, לנוכח המגיפה והסגרים. "אני בפחד היום אם לקנות בגדים של חורף", אמר. "אני מפחד. כי עוד שבועיים יכולים לבוא ולהגיד לי שיש עוד פעם סגר, ומה אני אעשה אז? הפיצוי שקיבלתי מהמדינה שווה לגרגיר חיטה".

בעלי החנויות נמצאים במצוקה נוכח העובדה כי עסקיהם היו סגורים גם בסגר האחרון וגם בסבב הראשון, ולסגירה היו השלכות נוספות שפגעו בעסקים, כגון מעבר הלקוחות לרכישה מקוונת. עתה, עם פתיחת החנויות, הם מצפים מהממשלה לצעדים בנושא שיסייעו להם להתאושש, אך מעבר לתוכניות שהוכרזו עד כה, הדבר לא נמצא בתכנון.

החלטת קבינט הקורונה על פתיחת החנויות לא כוללת את מרכזי המסחר הפתוחים, כגון רשת ביג, שהגישה לפני כמה ימים התראה בנושא לקבינט, לפני פנייה לבג"ץ. ברשת ביג טוענים לאפליה בהחלטה, שמתירה פתיחת חנויות רחוב, אך לא מרכזים פתוחים.

כך למשל, קבוצת האופנה בריל, המונה 220 סניפים של מותגים כמו גלי, ניין ווסט, לי קופר ואחרים, שממוקמים בין השאר במרכזי ביג, מורשית לפתוח רק חלק מעסקיה. מתוך כלל חנויות הקבוצה, רק שמונה עונות להגדרה "חנויות רחוב" ועל כן יכולות להיפתח הבוקר.

לדברי שחר תורג'מן, יו"ר הקבוצה, "ההחלטה לא לפתוח מרכזי מסחר פתוחים היא החלטה הזויה ומטופשת. זה סטארט-אפ ישראלי חדש לעשות הבחנה בין חנויות רחוב, לבין חנויות רחוב במרכזי קניות". הוא טען כי "אין מחקר אפידמיולוגי שאומר שבקניון נדבקים יותר מאשר בחנות רחוב".

עוד אמר יו"ר בריל, כי ההפסקה המוחלטת של המסחר במרכזים "זאת מציאות שאי אפשר להתמודד איתה". לטענתו, "בכל הסגר הזה היו פתוחים כל הסופרים, כל המקס-סטוקים, כל חנויות החשמל, חנויות קנה ובנה - כל יום הגיעו לחנויות האלה חצי מיליון אנשים ומדדי התחלואה ירדו".

תורג'מן תיאר את הבעייתיות שבהחלטה לא לפתוח את החנויות במרכזי הקניות. "המצב בעולם האופנה הוא קטסטרופלי", אמר. "בכל נקודת זמן בשנה יש בישראל סחורה בשווי שמונה מיליארד שקל. אלה הם המספרים שיורדים לטמיון כשלא מצליחים למכור את הסחורה".

בשל כך, המשיך תורג'מן, "לא נמכרה סחורת הקיץ, וכבר נקנתה סחורת החורף, ואי אפשר לממן את הסחורה לקיץ הבא. כי קיץ 2021 צריך להזמין עכשיו כדי שיספיקו לייצר בסין והסחורה תגיע לישראל בפברואר ובמרץ כבר תהיה על המדפים".

ברקע המשבר הכלכלי ומצוקת הסוחרים, סוגיית המע"מ המוטל על סחורה בייבוא אישי חוזרת לסדר היום הציבורי. כל אדם שהזמין בעבר משלוח מחו"ל מכיר את כלל הצרכנות הנבונה מס' אחת - לא לעבור את סכום ה-75 דולרים לרכישה, שכן רכישה עד סכום זה מעניקה לרוכש פטור ממע"מ על אותה הזמנה. על רכישה של יותר מ-75 דולרים משלמים הקונים 17% מע"מ.

פטור ממע"מ על ייבוא אישי בסכומים הנמוכים מ-75 דולר הוחל בישראל כבר ב-2012 על ידי שר האוצר דאז, יובל שטייניץ. המטרה הייתה להוזיל את יוקר המחייה בישראל. זאת, כשנה אחרי המחאה החברתית ומסקנות ועדת טרכטנברג שהגיעו אחריה.

מאז, הדרישה לבטל את הפטור הועלתה מספר רב של פעמים על ידי ארגונים שונים המייצגים את העסקים המקומיים, שטוענים כי הם מופלים לרעה בהשוואה לאתרי הקניות הבינלאומיים. אך כעת, בצל המשבר, ועם קריאת בעלי העסקים להעדיף דווקא את הסחורה שלהם, בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו לקנות "כחול-לבן", וריאיון ויראלי של סחור מתל אביב, גני אלחרר, שריגש רבים לאחר שהצפיר - "לא לקנות מסינים" - הנושא חוזר לסדר היום.

"הפטור שניתן היום לצרכנים בישראל ממע"מ בייבוא אישי הוא עידוד ברור שלא לרכוש מוצרים בישראל. הממשלה אומרת לצרכנים 'אם אתם קונים חולצה בישראל, תשלמו קנס של 17% מע"מ. אם תקנו את אותה חולצה בחו"ל ביבוא אישי, לא תשלמו מע"מ'", אומר בשיחה עם וואלה! NEWS עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר.

לאחרונה לין נפגש עם בכירי האוצר בניסיון לקדם ביטול של הפטור ממע"מ בייבוא אישי מתחת ל-75 דולרים. כמו רבים אחרים, הוא מבין שמדובר בהחלטה שדורשת אומץ פוליטי רב, שכן מדובר בהעלאת המסים.

כדי "להמתיק את הגלולה" לאזרחי ישראל הסובלים מיוקר המחיה, לין מציע במקביל להוריד את המע"מ על המים. לפני נתוני הלשכה ל-2019, ביטול הפטור יכניס לקופת המדינה כשני מיליארד שקלים. לדבריו, הורדת המע"מ על המים תסתכם למדינה בסכום זהה.

באיחוד האירופי, בו הפטור ממע"מ בייבוא אישי מחוץ לארצות אירופה עמד על 22 יורו, הוחלט לבטל אותו כליל, כך גם באוסטרליה ובארצות אחרות. עם זאת, יש להניח כי גם אם יבוטל בישראל, מרבית המוצרים המוזמנים באינטרנט ימשיכו להיות זולים יותר מאשר בארץ.

לדברי רועי כהן, נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים בישראל), הגבלת 75 הדולרים לפטור ממע"מ ביבוא אישי הפכה לאות מתה, כשרבים מוצאים באמצעותה פרצות כדי להימנע מתשלום. "זה כבר מזמן לא פטור מתחת ל-75 דולרים, אף אחד לא אוכף את זה - לא במכס ולא באף מקום. אנשים מצאו כבר שיטות לאפשר ייבוא ללא הגבלה של סכום בפטור ממע"מ: הם מפצלים הזמנות, עושים הזמנות תחת שמות שונים", אמר.

לדבריו, "הדבר מרסק את הכלכלה הישראלית, ענפים שלמים - נעליים, אופנה, צעצועים, כלי כתיבה, כל בית. התחרות היא לא הוגנת, יש להם פטור ממע"מ, זאת בנוסף לכל העלויות הגבוהות יותר שיש לכל עסק פה, עלויות ייצור, עלויות כח אדם, אז נוצרים פה פערים מאוד גדולים לטובת הייבוא המקביל".

להב סבור כי ביטול הפטור הוא צעד לא פופולרי שדורש אומץ פוליטי, והמצב בישראל הופך אותו לבלתי ישים. "הדבר נמצא ברפורמות שמשרד האוצר מציע כדי להגביר את הכנסות המדינה. אבל המדינה הזאת נמצאת כל רגע נתון חשופה לבחירות, ואף אחד לא יעשה כזה דבר", אמר. "אין את הכוח הפוליטי לשר האוצר כדי לבצע את המהלך הזה".

שר האוצר ישראל כץ בירך על פתיחת חנויות הרחוב, וקרא לאפשר את פתיחת הקניונים והשווקים בשבוע הבא. "החלטת קבינט הקורונה בעניין פתיחת כלל המסחר בשבוע הבא, בהתאם למדדי התחלואה, ברורה ויש ליישם אותה", אמר.