קבינט הקורונה אישר הערב (רביעי) את פתיחת חנויות הרחוב החל מיום ראשון בכל הרשויות בארץ, תחת מגבלה של ארבעה קונים בחנות. זאת, למעט הערים האדומות שבהן הוחלט להטיל סגר. השרים יולי אדלשטיין, מירב כהן ועמיר פרץ הצביעו נגד ההחלטה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא תחילה נגד פתיחת החנויות בדיון. "אנחנו נכנסים למלכודת של אי ראיה אמיתית וכנה של המצב. אנחנו לא נמצאים במצב שאם נשחרר את הסגר לא נעלה בתחלואה. חד וחלק. אנחנו עולים עכשיו בתחלואה, כי עשינו את הפתיחות שעשינו", אמר נתניהו. ראש הממשלה היה בדעת במיעוט בקבינט שלצידו ניצבו רק שר הבריאות אדלשטיין והשרה לשוויון חברתי מירב כהן.
בהמשך הדיון התיישר נתניהו עם עמדת השרים בעניין פתיחת החנויות, אך הזהיר כי הדבר יגרור הוספת הגבלות נוקשות. הוא צידד בפתיחתן בערים ירוקות בלבד, תוך הגבלה לארבעה קונים בלבד וללא פתיחת הקניונים ומרכזי המסחר הגדולים. "לצד פתיחת חנויות הרחוב נצטרך להוסיף הגבלות חזקות כדי שמקדם ההדבקה לא יעלה. בזמנו שקלנו עוצר לילי, אמר.
"אנחנו נגדיל את התחלואה, אין דרך למנוע את זה. הפתרון יהיה בהגבלות אחרות שאנחנו נעשה ואני מבקש להכין אותן כי הן בדרך", הדגיש נתניהו. "אנחנו לא ניתן למקדם ההדבקה לעלות. אנחנו לא נחכה שנגיע ל-1,500 חולים. הצענו בזמנו עוצר לילי ודברים אחרים. צריך לקבל את העיקרון שאנחנו ביודעין עוברים כאן את הקו. אנחנו ניאלץ מהר מאוד להוסיף מגבלות חזקות, אולי כבר ביום ראשון", הוסיף.
אל תפספס
במהלך הישיבה העלו השרים המלצות להרחבת היקף הבדיקות לאיתור הנגיף. ממונה הקורונה, פרופ' רוני גמזו, המליץ לחזור ולהפעיל את תכנית הרמזור החל מ-15 בנובמבר, במקביל לשלב השלישי של ההקלות בסגר.
במקביל, הקבינט אישר כי סטודנטים יוכלו לשוב ללמוד בקמפוסים. זאת, תחת תנאים שקבעו יחד עם משרד הבריאות ולפיהם הלימודים התקיימו בשטח פתוח ובקפסולות של עד 20 משתתפים בקבוצות קבועות.
טרם ההחלטה בעניין פתיחת החנויות, משרד הבריאות ופרופ' גמזו התריעו בפני קבינט הקורונה מפני העלייה במקדם ההדבקה לאור ההקלות שבוצעו בסגר. בנוסף, הם הדגישו כי יש לשקול מחדש את המשך ההקלות. גמזו, יחד עם ראש המל"ל מאיר בן שבת, אמרו בישיבה כי העלייה במקדם ההדבקה מסכנת את ביצוע ההקלות שתוכננו - במיוחד פתיחת החנויות.
קודם לדיון הקבינט, צוותים של משרדי האוצר, הבריאות והחינוך הגיעו להסכמה עקרונית לפיה יהיה ניתן לקיים לימודים לכיתות א'-ב', ללא קפסולות, אם ניתן יהיה להבטיח שלא יהיה ערבוב כלל בצהרונים. משמעות המהלך היא הגברת המגבלות על הצהרונים, ותוספת תקציבית לרשויות ומפעילי המסגרות לשעות הצהריים כדי להגדיל את היקפן.
בן שבת העלה בפני השרים חלופות שונות בעניין פתיחת החנויות. הצעת המל"ל כוללת אפשרות שלא לפתוח; לפתוח כמתוכנן כחלק מהשלב השני בהקלות; לפתוח חנויות רק בערים ירוקות או אפשרות נוספת שבמסגרתה החנויות ייפתחו עם הגבלות משמעותיות יותר על מספר הקונים.
גנץ: "לפתוח את החנויות ביישובים הירוקים, ולהטיל סגר באדומים"
במהלך הדיון בנושא החנויות אמר שר הביטחון בני גנץ כי "מדובר בדילמה קשה. אני בעד לפתוח את חנויות הרחוב ביישובים הירוקים בלבד, ולהטיל סגר על כל היישובים האדומים". לדבריו, המספרים עדיין גבוהים, ולכן זו הצעה שהיא פשרה מושכלת שיהיו עד ארבעה אנשים בחנות. צריך לדאוג גם להגבלת כמות הנכנסים לסופרמרקטים ולחנויות הגדולות שפתוחות היום".
שר הכלכלה פרץ התנגד לפתיחת החנויות כיוון שלא אישרו את פתיחת מרכזי הביג. הוא אמר בדיון: "עלינו לעמוד בהבטחה לפתוח את חנויות הרחוב ביום ראשון הקרוב, לצד פתיחה מיידית של מרכזי הקניות הפתוחים, שרובם בפריפריה ומעסיקים אוכלוסיות מוחלשות". פרץ הוסיף כי "אנו גם צריכים לאפשר הקלות במס לאתרי קניות ישראלים, בדומה לאתרים בינלאומיים".
במצגת שהציג גמזו לשרים טרם הישיבה נכתב: "יש עלייה במקדם ההדבקה הכללי. אנחנו מתקרבים למקדם הדבקה 1 וצפוי המשך גידול לאור פתיחת השלבים עד כה. מקדם ההדבקה בחברה הערבית מצוי מעל 1. המשמעות היא צפי להתקדמות חלקית בלבד בפתיחת הסגר על פי מדרגות היציאה עליהן הוחלט".
במהלך הישיבה המליץ גמזו להטיל סגר על מסעדה ובוקעאתא, לאור העלייה בתחלואה והפיכת יישובים אלה לאדומים. גמזו אמר בקבינט כי הוא רוצה לתת מענקים כספיים לערים שיעשו בהן מספיק בדיקות קורונה.
בתגובה להצעה, שר הביטחון בני גנץ אמר כי יש להטיל סגר על כל הערים האדומות ועל כל הערים "המהבהבות" (הערים שנמצאות על סף להפוך לאדומות). בתוך כך, היום או מחר צפויה הצבעה בוועדת השרים לאזורים מוגבלים בעניין הטלת הסגר.
גמזו והמל"ל: לאסור כניסת ישראלים לשטחי הרשות
כמו כן, לאור העלייה בתחלואה במגזר הערבי, גמזו והמל"ל ממליצים לקבינט לאסור באופן מידי על כניסת ישראלים לשטחי A ו-B בגדה המערבית. זאת, בעקבות מספר המאומתים הגבוה בתחלואה בשטחי הרשות הפלסטינית וההערכה כי ערבים ישראלים רבים נדבקים בקורונה במהלך ביקוריהם בגדה המערבית. גמזו והמל"ל אף ממליצים לנקוט בצעדי ענישה נגד ישראלים שיבקרו בשטחי הרשות.
עוד כוללת ההמלצה להטיל הגבלות גם על כניסה לשטחי C, בהם מקיימת ישראל שליטה אזרחית וביטחונית מלאה. עוד ממליצים גמזו והמל"ל להפעיל מדדי רמזור גם על אזורים אדומים ברשות הפלסטינית, ולחייב את החוזרים מהם בכניסה לבידוד כמו ישראלים שחוזרים ממדינות אדומות בחו"ל.
ההמלצה של גמזו והמל"ל לקבינט כוללת גם ביצוע בדיקות סקר לפועלים פלסטינים שנכנסים לישראל וחיזוק התיאום מול הרשות הפלסטינית.
סגן הרמטכ"ל אלוף אייל זמיר הודיע בדיון כי האכיפה על כניסה של ישראלים לשטחי A תוגבר. זמיר הוסיף כי הוא מעריך שיש ברשות הפלסטינית תחלואה לא מדווחת, בעיקר אצל צעירים.
בהמשך, גמזו הציע להשתמש במצלמות האבטחה שברחבי הערים כדי לבצע סקר שיבדוק את שיעור התושבים שעוטים מסיכה מתוך כלל האוכלוסיה. הוא ציין כי יש מצלמות שמסוגלות לוודא עטיית מסיכה ללא זיהוי פנים.
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט פסל תחילה את ההצעה ואמר: "אנחנו לא מתכוונים לסבך את המצב באמצעות מערך מצלמות או הלשנות של אנשים האחד על השני. לכן, רק בסמכות המשטרה לתת קנסות". גמזו הסביר כי המצלמות הן רק למטרת סקר ולא למטרת מתן קנסות, ומנדלבליט התרצה והשיב כי אם ככה הדבר אז הוא אינו מתנגד.
בתוך כך, שר האוצר ישראל כץ ושר החינוך יואב גלנט שוחחו עם יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, יו"ר מרכז המועצות האזוריות שי חג'ג' ויותר מ-150 ראשי רשויות מקומיות, בנוגע לצעדים הנדרשים לחזרת מערכת החינוך לפעילות. בדיון, שנערך מוקדם יותר היום, דרשו נציגי הרשויות לכלול בשלב הבא של ההקלות את חזרתם של תלמידי כיתות א'-ב' ללימודים בכיתות מלאות, ולשלב למידה פיזית בכיתות ה'-ו'.
בנוסף, ציינו כי במקרה של שינוי במבנה הצהרונים תידרש תוספת של 200 עד 300 מיליון שקלים להשגת רשת ביטחון כלכלית, ושיצטרכו כוח עזר נוסף, עם עדיפות לחיילים משוחררים במסגרת עבודה מועדפת. עוד דרשו, כפי שעשו בחודשים האחרונים, להעביר אליהם את הטיפול במצב. "אנחנו יודעים לנהל את זה הכי טוב - תנו לנו את הסמכויות", אמר חג'ג'.
"אם תבדילו בין חנויות - כולנו נפתח ביום ראשון"
בעקבות הדיון בפתיחת חנויות הרחוב, התאגדות רשתות המסחר והאופנה, שלחו מכתב לחברי קבינט הקורונה. הם איימו כי אם השרים יחליטו לאפשר את הפעלת חנויות הרחוב אך יותירו את מרכזי הקניות שבאוויר הפתוח סגורים - הם יפתחו את עסקיהם בניגוד להנחיות ביום ראשון הקרוב.
"אם תבדילו בין חנויות מסוימות באוויר הפתוח - לא תותירו בידינו כל ברירה וכולנו נפתח ביום ראשון את עסקינו, גם במרכזים הפתוחים. נפעל לפי התו הסגול באחריות, אך נפתח את החנויות בנחישות", הודיעו לשרים.
"אנו שומעים בימים האחרונים רעיון חדש שמוביל משרד הבריאות, המייצר הבדלה מלאכותית בין חנויות הרחוב לבין מרכזי קניות באוויר הפתוח. הפרדה שכזאת לא נעשתה בשום מדינה בעולם", נכתב. "רשתות השיווק, הסופרמרקטים, חנויות הפארם, חנויות הסטוק ועסקים נוספים נשארו פתוחים ורשמו תנועה בלתי מבוקרת של מיליוני לקוחות. חלקם פתחו לפתע מחלקות בהן שיווקו מוצרים מקבילים למוצרים שאנו מוכרים ברשתות שלנו, למרות שמעולם לא שיווקו אותם עד כה".
"למרות שאלפי נקודות מכירה 'חיוניות' פעלו במהלך כל תקופת הסגר השני, התחלואה ירדה בצורה חדה. זוהי הוכחה חד משמעית שהמסחר לא מדבק. רמת התחלואה החלה לעלות רק כשנפתחו מגזרים אחרים", הוסיפו בהתאגדות רשתות המסחר והאופנה. "כולנו על מסלול מהיר שמבטיח בסופו התרסקות. מפעל חיינו קורס, מאות אלפי עובדינו יישארו במעגל האבטלה לעוד חודשים ארוכים. אנא אשרו לנו לפתוח את החנויות ביום ראשון רק באוויר הפתוח ובערים שאינן אדומות. אין שום סיבה רפואית לא לעשות כך".
ועדת השרים לחקיקה אישרה אמש להעלות את גובה הקנסות על קיום אירועים, פתיחת מוסדות חינוך או הפעלת עסקים בניגוד לתקנות הקורונה לעשרת אלפים שקלים, במקום 5,000. זאת, למרות החלטת קבינט הקורונה מוקדם יותר השבוע להגדיל את הקנסות על קיום אירועים ופתיחת מוסדות חינוך ל-20 אלף שקלים.
הצעת החוק להעלאת קנסות הקורונה שעליה לעבור לאישור הכנסת בשלוש קריאות, לא תעלה היום להצבעה במליאה. ראש הממשלה בנימין נתניהו וסיעת יהדות התורה סיכמו שההצעה לא תקודם עד לדיון משותף ביניהם. אתמול אמר גורם ביהדות התורה כי הסיעה מתנגדת גם להעלאת הקנסות ב-5,000 שקלים, כפי שאושר בוועדת שרים לענייני חקיקה.