כ-400 אלף תלמידי התיכונים ברחבי הארץ חוזרים הבוקר (ראשון) ללימודים בבתי הספר. זאת, אחרי חודשיים וחצי בהם למדו תלמידי כיתות י'-י"ב מהבית בשל הגבלות הקורונה על מערכת החינוך. כמו ביתר הכיתות שחזרו, גם חזרתם ללימודים של תלמידי התיכונים מלווה בהגבלות: הם ילמדו לפחות יומיים בשבוע בבית הספר, בקפסולות של עד 20 תלמידים, כשכל תלמיד יוכל לעבור בין שתי קבוצות לכל היותר. בנוסף, כל מורה יוכל ללמד ארבע קפסולות בלבד, בדומה למתווה של בתי ספר יסודיים.
תלמידים בתיכונים תיארו את ההתרגשות לצד הקשיים ביום חזרתם, ומנהלי בתי ספר סיפרו על המורכבות שבניהול המתווה שהוסכם. איה, תלמידה בתיכון אליאנס בתל אביב, תיארה את ההתרגשות סביב חזרתה לכיתה, והדגישה את השינוי באופן הלימודים תחת ההגבלות. "לא חשבתי שאני אתרגש ואז נכנסנו לחדר מורים וראינו את כולם ומאוד התרגשתי", סיפרה. "החזרה דורשת מאיתנו יותר משנה שעברה, הרבה למידה עצמאית, אבל אני מאמינה שלקראת סוף השנה תהיה אפשרות יותר להיפגש פה".
רום, גם הוא תלמיד בתיכון אלינאס, אמר: "זה כמו 1 בספטמבר, אבל מהתחלה כי מרגישים שלומדים הכל מהתחלה. זום לא באמת משקף את הלמידה ולחזור לכיתה זה משהו אחר". לדבריו, הלימודים מרחוק אינם יעילים כלימודים הפיזיים במקצועות מסוימים. "אני עדיין חושב יש פערים. לא כל מקצוע אפשר ללמוד בזום. יש מקצועות שיותר ידידותיים לממשק הטכנולוגי, ויש כאלה שאין מה לעשות. לדוגמה, מתמטיקה. מרגישים שנאבדים לפעמים בזום, ולא מבינים את החומר".
אל תפספס
תלמידה נוספת בבית הספר אומרת שיותר קשה ללמוד בזום מאשר בבית: "אני מרגישה שזה פגע בנו מבחינה לימודית. אני הרבה פחות בקיאה בחומר. אבל עם המורים הפרטיים נצליח לעבור את הבגרויות", אמרה.
גילי, תלמידת כיתה יב' באליאנס, כבר הספיקה לעבור בדיקת קורונה הבוקר. "זה טיפה מציק, זה כמו דגדוג באף, טיפה כואב אבל בסדר. קיבלתי תוצאה שלילית", סיפרה. לדבריה, "לחזור לבית הספר זה מרגש, זה כיף, לראות את כל החברים. מבחינת הריכוז יותר קל ללמוד פרונטלית".
במקביל לחזרה ללימודים, בעיריית תל אביב החלו ביישום מתווה לבדיקות מהירות בבתי הספר, בניסיון לקטוע במהירות את שרשראות ההדבקה ולאפשר את המשך הלימודים. התוכנית קיבלה בעירייה את השם "מגן חינוך", ובשיתוף עם בית החולים איכילוב צוותי החינוך ותלמידות ותלמידי כיתות יא'-יב' יעברו בדיקות מהירות לקורונה בבתי הספר, שתוצאותיהן מתקבלות תוך 15 דקות. הבדיקות יערכו ב-25 בתי ספר תיכוניים ברחבי העיר, על ידי צוותי בית החולים איכילוב באמצעות ניידות בדיקה שיעברו בין בתי הספר במהלך השבוע.
הגבלות מול בגרויות
החזרה ללימודים תחת ההגבלות הדירו שינה מעיני מנהלי בתי ספר, מרגע אישור המתווה לפני שבוע וחצי. למרות שהמתווה נמסר למנהלים מספיק זמן מראש, רבים מהם מעידים על קושי בבניית מערכת השעות. "אנחנו עבדנו מאוד קשה כדי לבנות את מערכת השעות לפי המתווה שקיבלנו. זאת הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית", סיפרה אלה ספיר גונן, מנהלת בית הספר שמעון בן צבי בגבעתיים.
ספיר גונן הסבירה כי "בתיכון שלנו יש מגמות בהן לומדים תלמידים מכל הכיתות, כמו למשל ערבית, צרפתית, כימיה, הנדסת תוכנה ועוד - מקצועות שהיה חשוב להחזיר אותם לבית הספר. אבל בעקבות המגבלה שכל תלמיד יכול לעבור בין שתי קבוצות לכל היותר, חלק מהילדים יצטרכו ללמוד רק דרך הזום".
ספיר גונן המשיכה, "בנוסף, יש בעיה קשה ביותר עם העבודה שכל מורה יכול ללמד לאורך כל התקופה הזאת רק ארבע קבוצות קבועות. ארבע קבוצות זה שתי כיתות. כלומר, מורה אחד יכול מעכשיו ללמד רק בשתי כיתות, אבל מה לעשות שרוב המורים מלמדים אצלנו בשלוש, ארבע או חמש כיתות? מי ילמד את הכיתות שלהם? למשל, המורה למתמטיקה מלמד אצלנו בדרך כלל בכיתות ט'-יב'. עכשיו הוא יצטרך ללמד רק בי"א וי"ב, כי אני נותנת להם העדפה בגלל הבגרויות, אז בכיתות ט'-י' אין לי מורה למתמטיקה. וכך גם בכל המקצועות - ספרות, תנ"ך ועוד".
"אני יודעת לצאת מכל פלונטר. אני 40 שנה במערכת", אומרת ספיר גונן. "אבל אם אין לי מורים, אז מה אני יכולה לעשות? אני לא יכולה לשים תומכי הוראה, כמו בבתי ספר יסודיים. אני צריכה אנשים שיכינו את התלמידים לבגרות. יש לנו 100% זכאות לבגרות. לא יעלה על הדעת שזה לא יקרה גם השנה. יושבים אצלנו אנשי החינוך מהטובים שיש, יש להם משרה והם לא יכולים ללמד אותה".
על אף הקשיים, ספיר גונן לא מצליחה להסתיר את השמחה וההתרגשות שמלווה אותה בימים האחרונים: "אני מאוד שמחה שחוזרים, מאוד מקווה שלא יסגרו אותנו אחרי הילד הראשון שיידבק, זה מה שקרה לנו בפעמים הקודמות. אני שמחה שהילדים ייפגשו אחד עם השני. הקורונה עשתה משהו טוב, זה שהילדים כבר מתים לחזור לבית הספר".
"לא באמת חוזרים היום ללימודים"
נתי שטרן, מנהל בית הספר תיכון עירוני ד' בתל אביב, שותף לדאגות של ספיר גונן. "המתווה הוא בעיה אחת גדולה. הוא קטסטרופה - לא באמת חוזרים ללימודים ביום ראשון, זאת בדיחה של הפריימריז", אומר שטרן. "ברגע שבאים ואומרים שכל מורה יכול ללמד עד ארבע קבוצות (קפסולות), זה אומר שהכל נשאר בזום. עם המגבלה הזאת אי אפשר להסתדר מבחינה מתמטית. זה לא שבית ספר שלי לא יודע לעבוד. פשוט עושים צחוק מכל החזרה הזאת".
במתווה של משרד החינוך נכתב כי "מומלץ לתכנן את הלמידה תוך מתן קדימות להכנה לבגרויות החורף או למקצועות שקשה ללמדם מרחוק". ואולם, ההמלצה הזו לא תמיד ישימה. "אני נותן לתלמידים את מה שאני יכול, את המורה שפנוי. חלק מקבלים תנ"ך, חלק היסטוריה, חלק ספרות. התוכן הפך לחסר חשיבות. מה שיש לי לתת זה מה שאני נותן. חלק מהתלמידים לוקחים שני אוטובוסים כדי להגיע לבית הספר וללמוד שעתיים ביום".
על אף המורכבות שבבניית מערכת השעות שתתאים למגבלות של מתווה משרד החינוך, המורים, המנהלים והתלמידים עצמם מתרגשים לחזור לספסל הלימודים, לאחר חודשים וחצי בבית. שבוע לאחר מכן, יצורפו אליהם 423,000 תלמידי כיתות ז'-ט'. הקדימות ניתנה לתלמידים התיכון בשל הצורך להכין אותם לבחינות הבגרות, משום שלדעת מומחים חינוך רבים הלמידה מרחוק התבררה כפחות יעילה.
שטרן מדגיש שגם לחזרה הזאת יש ערך חברתי ורגשי חשוב. "אומרים לתלמיד לקום בבוקר, להתלבש 'כמו בן אדם', לא ללכת לישון בארבע לפנות בוקר - לכל אלה יש משמעות רבה ואני לא מזלזל בזה".
"גם אחרי הקורונה אנחנו נמשיך ללמד בצורה ההיברידית"
במועצה האזורית דרום השרון מצאו פתרון יצירתי לפחות לחלק ממגבלות המתווה, כך שהתלמידים יהיו מרוצים. זאת, על ידי ביצוע סקר בקרב תלמידי תיכון, במסגרתו נשאלו איזה שיעורים היו מעדיפים ללמוד בבית הספר ואיזה מהם להמשיך ללמוד בצורה מקוונת. לאחר מכן, אנשי החינוך ניסו להתאים את המערכת להעדפות התלמידים.
אולם, גם בדרום השרון מעידים על קושי בבניית מערכת השעות תחת מגבלה של ארבע קבוצות לכל מורה. "זאת התלונה השכיחה ביותר שאני שומעת מהמנהלים", מספרת ראש המועצה, אושרת גני גונן. "זה נורא מקשה, כי יש כאן מגמות. כולם אומרים שזה היה משנה את התמונה לגמרי אם המורה היה יכול להיפגש עם שש קבוצות".
לדבריה, למידה היברידית היא לא דבר רע, כל עוד מקפידים על המינון הנכון. "גם אחרי הקורונה אנחנו נמשיך ללמד בצורה ההיברידית, רק במינון הפוך - פחות לימודים בבית ויותר בבית הספר". גני גונן מוסיפה כי "אנחנו מועצה אזורית ירוקה מתחילת מרץ, גם יותר קל אצלנו יש מרחב כפרי, מרחבים גדולים יותר. אם היו משתמשים במודל הרמזור החינוכי, זה היה מאוד רלוונטי לנו".