פיילוט הפתיחה של הקניונים אמור היה להבטיח פתיחה "בטוחה" של 15 קניונים ברחבי הארץ, כדי שבשלב מאוחר יותר ייפתחו אחריהם גם קניונים נוספים. אלא שההנחיות האבסורדיות של המתווה משיגות בינתיים תוצאה הפוכה לחלוטין ועלולות לגרום לכישלון הפיילוט כבר בהתחלה.
שר הבריאות יולי אדלשטיין רמז רגע לפני כניסת השבת שהמשך פיילוט הקניונים ייבחן מחדש במוצאי שבת. זאת, לאחר התמונות שהתפרסמו ובהן נראו התורים הארוכים והתקהלויות בקניונים ביום שישי. ואולם, על פי תנאי הפיילוט אין פלא שזאת התוצאה.
התורים הארוכים ביותר נרשמו ליד חנויות הרשתות הגדולות כמו H&M, מנגו, גולף וזארה. לרוב, מדובר בחנויות ענק שמסוגלות להכניס בימים כתיקונם עשרות לקוחות ומעסיקות בכל משמרת מספר נכבד של מוכרים וקופאים. אלא שהנחיות המתווה מגבילות את כל חנויות הקניון להכניס לקוח אחד בכל 7 מ"ר, עד למקסימום של עשרה לקוחות בו זמנית, גם אם מדובר בחנות מרווחת במיוחד. התוצאה: חנויות ריקות ותורי ענק בכניסה. בחלק מהן, ניתן היה להמתיק את ההמתנה עם סוכריות או כוסות מים המוצבים בכניסה.
בנוסף, מתוך כ-320 קניונים בישראל, במסגרת הפיילוט נפתחו 15 בלבד. לכן, העומסים לא היו אמורים להפתיע איש. במיוחד, לאחר חודשיים וחצי של סגר, חילופי עונות ותפקוד לקוי של דואר ישראל בתקופת הקורונה המתבטא בתורים ארוכים ועיכובים בקבלת החבילות. כל אלה גרמו לעשרות אלפי ישראלים לנהור לקניונים ביום שישי. גם מבצעי ה"בלאק פריידיי" שיחק תפקיד חשוב. על הממשלה להודות לציבור הקונים שבמקום להזמין ברשתות, הם רצו לעודד את הרשתות בישראל.
לקניונים שלא השתתפו במרד הקניונים לא ניתן זמן להיערך, ולמעט ששת הקניונים השייכים לשתי הקבוצות הגדולות -עופר ועזריאלי - תשעת הנוספים קיבלו הודעה בלילה שלפני שמותר להם לפתוח, שעות ספורות לפני הפתיחה באחד מימי המכירות החשובים של השנה. לכן, בקניונים אלה חלק מהחנויות היו סגורות, בגלל שבעליהן פשוט לא הספיקו להיערך. אם היו נפתחות, זה היה מקל במעט על התורים הארוכים.