הטכנולוגיה של שב"כ נכשלה, הקריטריונים למענקים מעוותים | מבקר המדינה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שני) דוח מיוחד עם ממצאי ביניים בעקבות משבר הקורונה, ובו ביקורת שערך משרד מבקר המדינה בחודשים האחרונים בנוגע לפעולות הממשלה במהלך הגל הראשון של משבר הקורונה ובתקופה שאחריו.

בדוח הועלו ממצאי ביניים בנוגע לתפקוד המערכות הממשלתיות והציבוריות בטיפול במגיפת הקורונה. המבקר מפרט את מסקנותיו בנוגע לטיפול באיכוני שב"כ ובמערך בדיקות הקורונה והחקירות האפידמיולוגיות, הרפואה בקהילה ושמירה על רצף השירותים הרפואיים החיוניים, תשתיות מחשוב ללמידה מרחוק, פעילות רשות המסים והסיוע למובטלים והטיפול באזרחים ותיקים. אלה עיקרי הממצאים בדוח.

מהדוח על הטיפול במשבר, עולה כי שב"כ לא עמד במשימות המרכזיות שהוטלו עליו במסגרת המאבק בקורונה. המבקר מצא כי שיעור האנשים שהוכנסו לבידוד על ידי איכוני שב"כ מבלי שהיו חולים, גדול משמעותית מזה שבחקירות אפידמיולוגיות "מסורתיות" שנערכות בתשאול פנים אל פנים. לצד זאת, המבקר מצא שגם החקירות האלה היו איטיות, מסורבלות ולא יעילות.

לאור הממצאים ממליץ המבקר אנגלמן לכלל הגורמים הנוגעים בדבר, ובייחוד לשר הבריאות ולצוות השרים שהוקם כדי לפקח על הפעלת שב"כ, לבחון מחדש את ההחלטה להסתייע בשירות. זאת, "בהתחשב במכלול התוצרים של פעילות שב"כ מצד אחד, ובמחיר של הפגיעה בפרטיות הנובעת ממנה מעצם פעילות שב"כ ובמחיר של חשיפת יכולות של השירות ובפגיעה אפשרית ביכולתו לממש את ייעודו ולמלא את תפקידיו, מצד אחר".

"בפועל, בידי שב"כ לא הייתה יכולת לספק, ביכולות אותן הוא הפנה למשימת הסיוע, איכונים ברזולוציה הנדרשת", כתב המבקר. "דבר זה השפיע ישירות על אפקטיביות פעילותו ועל ההיקף הגדול יחסית של המגעים שאיתר". על פי הנתונים שבדוח, כ-17 אלף חולים, שליש מהמספר הכולל, אותרו באמצעות הכלים הטכנולוגיים של השירות. אלא שהיה לכך מחיר: בסך הכול איתרה המערכות של שב"כ כ-500 אלף מגעים עם חולים מאומתים, מה שמצביע על כך שמאות אלפי אנשים שהוכנסו לבידוד ללא צורך. הנתונים מראים שרק כאחד מכל 25 מגעים שהתגלו על ידי שב"כ היה חולה בפועל. לשם השוואה, בחקירות אפידמיולוגיות שכוללות תשאול אנושי, עמד היחס הזה על חולה אחד מכל ארבעה מגעים שאותרו.

פרק נוסף של דוח הביניים עוסק במערך הבדיקות והדגימות. נמצא כי במחוזות רבים החקירה נעשתה באופן ידני, ורק אז הוזנה למחשב - מה שהביא לסרבול של ההליך ועבודה כפולה. רק לאחר שתוגבר מערך החקירות עברו חלק מהמחוזות להזנת פרטים ישירות למחשב, אלא שגם אז הפרטים בטופס החקירה הוזנו כמלל חופשי, ולא בקטגוריות שמאפשרות ניהול של הנתונים והפקת דוחות שישמשו להסקת מסקנות ולאיתור מוקדי התפרצות. המבקר מציין כי שיטה זו היא "איטית, אינה יעילה, אינה מבוקרת, דורשת לכפל של משאבי כוח אדם ובעלת פוטנציאל רב לטעויות".

באשר לזמן ההמתנה עד לקבלת תוצאות הבדיקה, נמצא כי 74% מהנבדקים קיבלו מהמעבדה את תוצאות הבדיקה לאחר יותר מ-36 שעות מאז ההפניה אליה, ואצל שליש מהנבדקים הגיעו התוצאות אחרי יותר מ-72 שעות. ככל שזמן ההמתנה לתוצאה מתארך, החקירה האפידמיולוגית נעשית מאוחר יותר, ושרשרת ההדבקה לא נקטעת.

לכתבה המלאה

המבקר בדק את שירותי הרפואה בקהילה בעת התפרצות הקורונה ומצא כי הציבור נרתע מהגעה למרפאות לצורך קבלת טיפול רפואי, בשל החשש מהשלכות הנגיף. לפי אנגלמן, המצב הרפואי של חלק מהחולים בכל הקופות היה חמור, ובכך שהם נמנעו מלפנות למרפאות בקהילה ולבתי החולים היה סיכון לחייהם. המבקר ביקר את משרד הבריאות על שלא פעל להפגת חששם של חולים מקבלת טיפול ושל צוותי הרפואה מלתת שירות לחולים שזקוקים לטיפול. לדבריו, על משרד הבריאות לייצר הסברה למטופלים בנוגע לסביבה הבטוחה במרפאות, כך שלא יפחדו להגיע לטיפולים.

בנוסף, אנגלמן מפציר לחסן את הציבור נגד שפעת לקראת החורף במטרה להפחית את התחלואה במחלה בכלל ואת הצורך באשפוז בעטיה בפרט, ולהקל על בתי החולים, שמתקשים לעמוד העומס בתקופת הקורונה. המבקר כותב כי המועד הרצוי להתחלת מתן חיסון נגד שפעת עונתית בכל שנה הוא חודש ספטמבר. אנגלמן מדגיש בדוח כי בעת סיכום ממצאי הביקורת הראשוניים, תחילת ספטמבר, עדיין לא הושלמה ההיערכות למתן 3.4 מיליון החיסונים שהוזמנו. נוכח תחלואת הקורונה, אנגלמן המליץ למשרד הבריאות ולקופות לגבש תוכנית סדורה למתן החיסונים נגד שפעת עונתית, כדי להבטיח שאוכלוסייה רבה ככל האפשר תתחסן.

לכתבה המלאה

המבקר בדק גם את הטיפול בתשתיות מחשוב ללמידה מרחוק ומרחבי למידה חלופיים שתחת משרד החינוך. מעיקרי הדוח עולה כי עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, למשרד החינוך אין מיפוי המחסור באמצעי קצה ובחיבור לאינטרנט. יתרה מכך, ממצאים ראשוניים של הבדיקה העלו כי אין מועד ברור שבו צפוי שתהיה למשרד תמונת מצב כזו.

לקראת תחילת שנת הלימודים הבינו במשרד החינוך, כי תכנית השר יואב גלנט "לומדים בביטחון" לא תוכל לצאת לפועל ללא רכישת מחשבים, משום שברובה היא בנויה על למידה מרחוק. לכן, היעד של משרד החינוך הוא לרכוש 50% מהמחשבים הנדרשים עד סוף ינואר 2021, בתלות בהקצאת תקציב. המשמעות היא ששנת הלימודים תשפ"א נפתחה כשלתלמידים רבים מאוד אין יכולת ללמידה מקוונת מרחוק.

על פי הערכת משרד החינוך לכ-135 אלף תלמידים אין מחשבים. ממיפוי שערך הכלכלן הראשי במשרד האוצר עולה של-42% מכלל התלמידים בחברה החרדית (127,299) אין מחשב ול-72% מהתלמידים החרדים אין חיבור לאינטרנט. כמו כן, ל-26% מהתלמידים בחברה הערבית (120,370) אין מחשבים ול-38% אין חיבור לאינטרנט.

לכתבה המלאה

התנהלות רשות המסים בתקופת הקורונה עמדה גם היא תחת בדיקת המבקר. אנגלמן התמקד בתפקוד השוטף של הרשות, בשירות הלקוחות שלה ובהקמה וההפעלה של מנגנון תשלום המענקים. הביקורת נעשתה בין חודש מרץ 2020 לסוף חודש יוני, כשחלק מהנתונים עודכנו עד סוף יולי.

המבקר מצא כי בקריטריונים שפרסמה רשות המיסים לקבלת המענקים היו כמה עיוותים, שפגעו באפשרות של כמה קבוצות של עצמאים ובעלי עסקים לקבל את המענקים שנקבעו. בבדיקה שערך, מצא כי אין בקרה על תשלום המענקים. לפי הדוח, המענקים בפעימות הראשונה והשנייה ניתנו ללא שנבדקה הצהרת המקבלים בדבר ירידה של 25% במחזור העסקים לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019, ואין ודאות כי הנושא ייבדק אף בדיעבד. במצב זה ייתכן שהיו בין מקבלי המענקים מי ששיעור הירידה במחזור העסקים שלהם היה פחות מ-25% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019, ולכן הם לא היו זכאים למענק.

עוד מצא המבקר כי רשות המיסים הודיעה לזכאים פוטנציאליים כי ייתכן שהם זכאים למענק. עם זאת, הרשות בדקה באופן חלקי בלבד מדוע זכאים פוטנציאליים לא הגישו בקשה לקבל את המענק ולא בדקה אם מדובר בקשיים טכניים בהגשה או בחוסר הבנה לגבי הזכויות המגיעות להם.

בתקופת משבר הקורונה התגלו במערכת המקוונת של רשות המיסים כמה בעיות ותקלות, שפגעו בשירותים שניתנו לאזרחים. לדוגמה, שימוש במערכת של יותר מ-15 אלף מבקשי מענק גרם לעומס חריג שלא אפשר למבקשים נוספים להגיש בקשה, תקלה במערכת גרמה לאי-קליטת הבקשות של כ-22 אלף מגישי בקשה, ועלייה מאוחרת של חלקים מהמערכת גרמה לעיכוב בבדיקת הבקשות. כמו כן, המערכת לא הייתה מקושרת באופן מיטבי למערכות המחשוב של משרדי ממשלה ושל גופים רלוונטיים.

לכתבה המלאה

לפי דוח המבקר, מטה "מגן אבות ואימהות", שמטרתו לספק הגנה לקשישים במוסדות בתקופת הקורונה, לא מוודא כי כלל העובדים שבאים במגע עם הדיירים נבדקים כנדרש, ואין ברשותו תמונת מצב לגבי שיעור בדיקות העובדים. עד לתחילת אוקטובר נפטרו 619 קשישים המתגוררים בדיור חוץ-ביתי. לפי מסמך של "מגן אבות ואימהות" מחודש יולי, רוב אירועי ההדבקה בקורונה של דיירים במוסדות נגרמו כתוצאה ממגע עם עובד שהיה נשא ללא תסמינים. בעקבות זאת הוחלט כי העובדים שבאים במגע עם הדיירים ייבדקו מדי שבוע כשעל המנהלים מוטלת האחריות להחליט מי מהעובדים נדרש לכך.

לפי משרד המבקר, אין מעקב אחר יישום ההחלטה "ולכן הסיכון להדבקת הדיירים במוסדות אלה גבוה; כמו כן הוא אינו יכול לאתר בעיות או חסמים הפוגעים במימוש מדיניות הבדיקות שעליה החליט". בנוסף, עולה מהדוח כי התקשורת בין "מגן אבות ואימהות" ליותר מאלף מוסדות נעשית באמצעות טלפונים ומיילים, ללא מערכת המתעדכנת בזמן אמת שמאפשרת מעקב, בקרה והפקת דוחות מנהליים להצגת תמונת מצב מלאה.

לכתבה המלאה