וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מבקר המדינה: שב"כ נכשל במאבק בקורונה - צריך לשקול מחדש את האיכונים

26.10.2020 / 16:00

מהדוח עולה כי מאות אלפי אנשים הוכנסו לבידוד לשווא משום שהטכנולוגיה של השירות לא מדויקת מספיק. רק כאחד מכל 25 מגעים שהתגלו על ידי שב"כ היה חולה בפועל. משרד הבריאות רכש 2 מיליון בדיקות סרולוגיות לחינם. שב"כ: הנתונים לא עדכניים

בווידאו: ממצאי דוח המבקר על המערך האפדמיולוגי, בדיקות הקורונה ואיכוני שב"כ/צילום: משרד מבקר המדינה

שב"כ לא עמד במשימות המרכזיות שהוטלו עליו במסגרת המאבק בקורונה - כך עולה מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, המתפרסם היום (שני) בעניין הטיפול במשבר הקורונה. המבקר מצא כי שיעור האנשים שהוכנסו לבידוד על ידי איכוני השב"כ מבלי שהיו חולים, גדול משמעותית מזה שבחקירות אפידמיולוגיות ה"מסורתיות" שנערכות בתשאול פנים אל פנים. לצד זאת, המבקר מצא שגם החקירות האלה היו איטיות, מסורבלות ולא יעילות.

לאור הממצאים ממליץ המבקר אנגלמן לכלל הגורמים הנוגעים בדבר, ובייחוד לשר הבריאות, יולי אדלשטיין, ולצוות השרים שהוקם כדי לפקח על הפעלת השב"כ, לבחון מחדש את ההחלטה להסתייע בשירות. זאת, "בהתחשב במכלול התוצרים של פעילות שב"כ מצד אחד, ובמחיר של הפגיעה בפרטיות הנובעת ממנה מעצם פעילות שב"כ ובמחיר של חשיפת יכולות של השירות ובפגיעה אפשרית ביכולתו לממש את ייעודו ולמלא את תפקידיו, מצד אחר".

שב"כ הוסמך לבצע באמצעות איכונים סלולריים שתי פעולות: לאתר את המסלול שעברו חולים בשבועיים שקדמו לאבחונם, ואיתור של אנשים שהיו איתם במגע קרוב באותה התקופה. מגע קרוב שעלול להביא להדבקה הוגדר כשהייה במרחק של פחות משני מטרים מהחולה, למשך רבע שעה לפחות. השירות הופעל בשני סבבים: בפעם הראשונה מ-17 במרץ ועד תחילת יוני, ובפעם השנייה מתחילת יולי ועד היום. ההסמכה להפעלתו ניתנה תחילה על ידי הממשלה, ולאחר מכן בחוק שאושר בכנסת - חרף ביקורת ציבורית על הפגיעה בפרטיות האזרחים.

בחינת פעילות השב"כ מעלה תמונה מורכבת. על פי הנתונים שבדו"ח, כ-17 אלף חולים - שליש מכלל החולים - אותרו באמצעות הכלים הטכנולוגיים של השירות. אלא שהיה לכך מחיר: בסך הכל איתרו המערכות של שב"כ כ-500 אלף מגעים עם חולים מאומתים. המשמעות: מאות אלפי אנשים שהוכנסו לבידוד ללא צורך. הנתונים מראים שרק כאחד מכל 25 מגעים שהתגלו על ידי שב"כ היה חולה בפועל. לשם השוואה, בחקירות אפידמיולוגיות שכוללות תשאול אנושי, עמד היחס הזה על חולה אחד מכל ארבעה מגעים שאותרו.

מבקר המדינה הנכנס, מתניהו אנגלמן במהלך הצהרה לתקשורת לאחר היבחרו 3 ביוני 2019. דוברות הכנסת - יצחק הררי, אתר רשמי
"לשב"כ לא הייתה יכולת לספק איכונים ברזולוציה הנדרשת". אנגלמן/אתר רשמי, דוברות הכנסת - יצחק הררי

"בפועל, בידי שב"כ לא הייתה יכולת לספק, ביכולות אותן הוא הפנה למשימת הסיוע, איכונים ברזולוציה הנדרשת", מצא המבקר. "דבר זה השפיע ישירות על אפקטיביות פעילותו ועל ההיקף הגדול יחסית של המגעים שאיתר, וכפועל יוצא מכך על המספר הגדול יחסית של האנשים שנדרשו להיכנס לבידוד, ובכלל זה גם של מי שלא היה במגע קרוב עם חולה". גם במסגרת תחקיר פנימי שערך שב"כ לאחר סבב ההפעלה הראשון, נמצא כי הוא לא עמד במשימות שהטילה עליו הממשלה.

הבעיה לא נבעה רק מחוסר הדיוק בכלי הטכנולוגי של שב"כ, אלא גם משיתוף הפעולה עם משרד הבריאות. ב-6 ביולי, חמישה ימים אחרי שאושרה הפעלת השב"כ בסבב שני, קיים סגן ראש השב"כ ישיבה ובה הביע את חוסר שביעות רצונו מהמתווה בו מופעל השירות. "במדיניות הקיימת קשה להצביע על פוטנציאלים בעלי סיכון גבוה יותר או נמוך יותר להדבקות וכל המשק משלם מחיר כבד", אמר. "הכלי השירותי הופך בעצם לכלי של משרד הבריאות להכנסת אזרחים לסגר".

המבקר גם מצא ארבעה מקרים בהם השירות פעל בניגוד להנחיות ולנהלים שהגדירה הממשלה. לא מדובר על מקרים בהם המידע נוצל לרעה, אלא למשל על פעילות שנעשתה כדי לשפר את איכות הנתונים שמועברים למשרד הבריאות - אך ללא הרשאה מתאימה. בפעילות אחרת, שנעשתה למטרה דומה, נערכו מחקרי איכונים על אנשים שלא היו חולים ולא באו במגע קרוב עם חולים.

הדוח התייחס להשפעת הפעילות על שב"כ עצמו, ומצא כי זו פגעה ביכולתה של מחלקה מסוימת בשירות למלא את משימותיה השוטפות. בנוסף, שב"כ ציין בהתייחסותו לדוח כי הפעולות בתחום הובילו לחשיפה מסוימת של יכולות השירות, שעלולה לפגוע בעתיד ביכולתו לבצע את תפקידיו המקוריים.

לאור כל אלה, המליץ אנגלמן לבחון מחדש את ההסתייעות בשב"כ, או לחלופין לוודא שפעילותו תשולב עם חקירה אפידמיולוגית יסודית. עוד המליץ המבקר שמשרד הבריאות, משרד המודיעין והמל"ל יפעלו להטמעה אפקטיבית של אפליקציות אזרחיות שיכולות להוות חלופה לאיכוני השב"כ, כמו "המגן 2".

עוד בוואלה!

איכונים, מצלמות ושיתוף מיקומים: ההשלמות הטכנולוגיות למאבק בקורונה

לכתבה המלאה
ראש השב"כ, נדב ארגמן במהלך ועדת חוץ וביטחון. הדס פרוש / פלאש 90, פלאש 90
גם דוח פנימי קבע - הארגון לא עמד במשימות שהוטלו עליו. ראש השב"כ ארגמן/פלאש 90, הדס פרוש / פלאש 90

באשר למערך החקירות האפידמיולוגיות המסורתי, המבקר מצא כי למשרד הבריאות אין גם כיום מערכת יעילה לניהול איכותי של מערך החקירות האפידמיולוגיות. רק בספטמבר, לאחר החבירה למפקדת אלון של פיקוד העורף, האמונה על קטיעת שרשרת ההדבקה, הוחל בהטמעת מערכת מעודכנת לניהול חקירות, שתוכל לסייע בביצוע איכותי של חקירות ובניהול מבוקר שלהן. היא צפויה להיות מופעלת במלואה בחודש הבא.

עוד קבע אנגלמן כי למרות התגבור במספר החוקרים האפידמיולוגים, הוא עדיין קטן ביחס למדינות אחרות. "החוסר בחוקרים משפיע על משך זמן השלמת החקירה, על איתור חולים ועל קטיעת שרשראות הדבקה", נכתב.

עוד עולה מדוח המבקר כי במחוזות רבים החקירה נעשתה באופן ידני, ורק אז הוזנה למחשב - מה שהביא לסרבול של ההליך ועבודה כפולה. רק לאחר שתוגבר מערך החקירות עברו חלק מהמחוזות להזנת פרטים ישירות למחשב, אלא שגם אז הפרטים בטופס החקירה הוזנו כמלל חופשי, ולא בקטגוריות שמאפשרות ניהול של הנתונים והקפת דוחות שישמשו להסקת מסקנות ולאיתור מוקדי התפרצות.

תדרוך שר הבריאות יולי אדלשטיין, בית החולים הדסה, 15 ביולי 2020. יונתן זינדל, פלאש 90
לבחון מחדש את סיוע שב"כ. אדלשטיין/פלאש 90, יונתן זינדל

המבקר מציין כי שיטה זו היא "איטית, אינה יעילה, אינה מבוקרת, דורשת לכפל של משאבי כוח אדם ובעלת פוטנציאל רב לטעויות". הוא מוסיף כי בשל חוסר השיטתיות בתהליך החקירה, לעתים מתבצעות במקביל חקירות לכמה בני משפחה, על ידי חוקרים שונים, בלי שהם יודעים שמדובר בעצם בבני משפחה אחת, ובלי שנוצר מידע חדש המצביע על הדבקה של בני משפחה.

מתוך מדגם של 76 חקירות אפידמיולוגיות שבוצעו בחודשים יוני-יולי במחוז ירושלים, 22 חקירות תיעדו רק את מגעי הנחקר עם בני משפחתו, או שלא תיעדו מגעים כלל. בארבע מהחקירות נרשם שהנחקר לא שיתף פעולה. כשני שלישים מהחקירות במדגם החלו לאחר ארבעה ימים מקבלת התשובה החיובית מהמעבדה, ורק תשעה אחוזים החלו ב-48 השעות שלאחר האבחון.

נקודה נוספת היא חוסר התיאום בין משרדי הבריאות והחינוך, ובפרט העובדה שמערכת ניהול החקירות אינה מקושרת לנתוני התלמידים של משרד החינוך. התוצאה היא שלא ניתן לשלוף מיד מתוך המערכת מידע על תלמידים שייתכן שנחשפו לתלמיד חולה, ויש לעשות זאת באמצעות פניה של החוקרים למוסדות החינוך.

2 מיליון בדיקות מיותרות

פרק נוסף של דוח הביניים עוסק במערך הבדיקות והדגימות. בחודש פברואר, כשההתפרצות היתה בחיתוליה, איסוף הדגימות הוטל רק על מד"א, ורק מעבדה אחת - המעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות בתל השומר - ביצעה את הבדיקות. חודש לאחר מכן החלו כל מעבדות קופות החולים לבצע בדיקות וחלק מקופות החולים אף דגמו את חבריהן בעצמן. בתחילת מאי העביר משרד הבריאות לקופות החולים את האחריות לביצוע הבדיקות, למעט בדיקות במסגרת התוכנית להגנה על קשישים בבתי אבות, שנותרו באחריות משרד הבריאות.

אנגלמן מותח ביקורת קשה על הפער בין התכנון של משרד הבריאות לבין היערכות קופות החולים בפועל לביצוע הבדיקות במעבדותיהן בחורף. מהדוח עולה כי המשרד רכש 2.4 מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות, בעלות כוללת של 112 מיליון שקלים. זאת אף שהוא מתכנן לבצע 300 אלף בדיקות בלבד, ולגבי יותר משני מיליון הבדיקות הנותרות, אין כלל תכנון כיצד ישתמשו בהן. בפועל הובאו לארץ 250 אלף ערכות, ועד ספטמבר בוצעו רק כ-60 אלף בדיקות סרולוגיות.

באשר לזמן ההמתנה עד לקבלת תוצאות הבדיקה, נמצא כי 74% מהנבדקים קיבלו מהמעבדה את תוצאות הבדיקה לאחר יותר מ-36 שעות מאז ההפניה לבדיקה, אצל שליש מהנבדקים הגיעו התוצאות אחרי יותר מ-72 שעות. ככל שזמן ההמתנה לתוצאה מתארך, החקירה האפידמיולוגית נעשית מאוחר יותר, ושרשרת ההדבקה לא נקטעת.

שב"כ: נתוני הדוח לא מעודכנים, תרומה מכרעת למאבק

בתגובה לדוח מבקר המדינה נמסר משב"כ: "בראשית הדברים יש לציין כי מרבית הנתונים המוצגים בדו"ח רלוונטיים לתאריך 3 באוגוסט 2020 ואין בהם כדי לשקף את הנתונים העדכניים אשר מציגים תמונה שונה לחלוטין מזאת שהובאה לציבור, אודות תרומת השב"כ לסיוע במאבק בקורונה, כפי שעולה מהנתונים העדכניים".

"בנוסף, חוות הדעת העדכנית שהוגשה על ידי משרד הבריאות אתמול לוועדת השרים, מלמדת על תמונת מצב שונה בתכלית, הן בהיבט הנתונים, והן בהיבט היעילות. חוות הדעת של משרד הבריאות קובעת באופן חד משמעי כי פעילות השב"כ הביאה לאיתור של עשרות אלפי חולי קורונה ובכך תרמה תרומה מכרעת לקטיעת שרשראות הדבקה ולהצלת חיי אדם רבים".

"בשונה מהנתונים הלא מעודכנים המוצגים בדוח, חוות דעת העדכנית של משרד הבריאות קובעת כי 59,326 חולים אותרו על ידי השב"כ, ומהווים 35.8% מכלל החולים, בניכוי בני אותו משק בית. בהתייחס ליעילות מנגנון הסיוע קובע משרד הבריאות בחוו"ד שלו כי כתוצאה ממנגנון האיתור של שב"כ "נמנעו 40,546 חולים חדשים, 860 מקרי תחלואה קשים ו-304 מקרי תמותה", נמסר.

עוד נמסר משב"כ כי "פעילות השירות מבוצעת כל העת תחת פיקוח, מגבלות וריסונים ברורים אשר סוכמו על ידי היועמ"ש לממשלה, ועדת חוץ וביטחון של הכנסת וועדת השרים".

"הפעולות הטכנולוגיות של שב"כ מבוצעות באופן ממוכן, תוך הקפדה יתרה על אי חשיפה של מידע אישי ועל מחיקת הנתונים מהמערכות כפי שנקבע חוק. ארבעת המקרים הבודדים שהוזכרו בדוח תחת סעיף "תקלות בפעילות" מתוך מאות אלפי בדיקות חולים שבוצעו על ידי השב"כ, אירעו במהלך תקופת ההפעלה הראשונה ונבעו מכשלים טכניים... ובפועל לא הובילו לפגיעה בפרטיות. חריגות בודדות אלו, כחלק ממדיניות התחקור והשקיפות הנהוגה בשירות, דווחו ביוזמת השירות ובזמן אמת ליועמ"ש לממשלה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    6
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully