מנכ"ל עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, חסן ג'בארין, פנה היום (שני) במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולמפקד פיקוד העורף אלוף אורי גורדין, ובו הביע זעם על ההחלטה לגייס יוצאי שב"כ לסיוע בגיבוש תמונת המצב בחברה הערבית והדרוזית לצורכי הסברה במשבר הקורונה, כפי שנחשף בוואלה! NEWS.
במכתב ציין ג'בארין כי "הביטחוניזציה של הטיפול במגיפה בקרב האוכלוסייה הערבית היא אסורה בהיותה גם מפלה וגם גזענית. העסקת אנשי שב"כ וגמלאי שב"כ לצורך איסוף מודיעין, חורגת מתחום הסמכויות של פיקוד העורף כפי שהן הוגדרו בחוק ההתגוננות האזרחית. משבר הקורונה הוא עניין אזרחי ואינו מעניינם של אנשי הביטחון או גופים ביטחוניים". הוא אף ביקש "להימנע מכל ניסיון של 'ביטחוניזציה' לטיפול במשבר, בקרב האזרחים הערבים ובכלל זה להימנע מגיוס אנשי שב"כ למעקב אחרי אזרחים ערבים".
אל תפספס
ג'בארין ציטט מדבריה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות על איכוני שב"כ, לפיהם "הבחירה לעשות שימוש בארגון הביטחון המסכל של המדינה לצורך מעקב אחר מי שאינם מבקשים לפגוע בה, מבלי שניתנה הסכמה לכך מצד מושאי המעקב, מעוררת קושי רב ביותר".
לדברי נשיאת העליון, "האמצעים החריגים שננקטו כאן הם ביחס למצב משברי, חריג ונדיר בכל קנה מידה. עלינו לשמור מכל משמר שהאירועים החריגים שעמם אנו מתמודדים בימים אלה לא יותירו אותנו עם מדרון חלקלק של שימוש באמצעים חריגים ופוגעניים ללא הצדקה".
ג'בארין ציין כי ככל שהממשלה מעוניינת לעצור את התפשטות נגיף הקורונה בקרב האזרחים הערבים, עליה לחדול מהטיפול בהתפשטות המגיפה בקרב האוכלוסייה הערבית מתוך הזווית הביטחונית, ולנהוג באזרחים אלו כאזרחים שווים. לטענתו, "הפעלת אנשי שב"כ לשעבר מעידה על יחס עוין ולא שוויוני לאוכלוסייה הערבית".
הוא הזכיר כי "תפיסת מעמדם האזרחי של הערבים בישראל מגיע מתוך אספקלריה ביטחונית, והייתה מאפיין למדיניות אסורה ששררה בתקופת הממשל הצבאי ולאחר מכן. רק לאחרונה התברר שמשרד החינוך ממשיך להתייעץ באופן לא חוקי ופסול עם גורמי שב"כ, לאחר שכבר הוגשה בשנת 2004 עתירה בעניין דומה לבג"ץ".
העתירה נסובה סביב התערבות שב"כ בחינוך הערבי בישראל, בכל הקשור להליך מינויי מועמדים להוראה באמצעות תפקיד סגן ראש האגף לחינוך ערבי. "כבר אז, התחייבה המדינה מול בית המשפט כי לא יהיו התערבויות שב"כ בעניין מינויי מועמדים להוראה במערכת החינוך הערבית", ציין.
"לכל הדעות, שימוש בכלים ביטחוניים יעמיק את חוסר האמון ברשויות העוסקות בהתפשטות מגיפת קורונה, וייפגע בשיתוף הפעולה עמם", קבע מנכ"ל עדאלה, והזכיר כי המרכז התריע עוד מתחילת המשבר כי עירוב גופים ביטחוניים בתחום חירום אזרחי מקצר את הדרך לפגיעה בזכויות אדם בסיסיות.
גם ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) שיגרה מכתב למנדלבליט, שר הבריאות יולי אדלשטיין, השר מיכאל ביטון ומפקד פיקוד העורף בעקבות הפרסום. "מוטב לממשלה בכלל ולמשרד הבריאות בפרט להתחיל לשתף פעולה באופן ישיר עם ההנהגה הנבחרת של הציבור הערבי... במקום לחפש דרכים עקיפות ומשונות שמתיימרות להתמודד עם שיעור התחלואה העולה בחברה ערבית", כתבה.
לדבריה, מעקב שב"כ אחרי אזרחים ערבים "רק ינציח את התפיסה ארוכת השנים לפיה אזרחים ערבים הם אויב ואיום שהטיפול בו נעשה בכלים ביטחוניסטיים". עוד הוסיפה כי "במיוחד בימים קשים אלה, כשחוסר האימון בממשלה ורשויותיה רק הולך וגובר, גיוסם של אנשי שב"כ ואנשי מודיעין לצורך איסוף מידע והסברה בקרב האזרחים בכלל והציבור הערבי בפרט יביא לתוצאה הפוכה לגמרי, יגביר את תחושת הניכור, ויותר מכל יכשיר את השטח בפני מהלכים דורסניים בזכויותיהם של האזרחים הערבים".
ח"כ רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם), שכיהן בעבר כמשנה לראש המוסד, צייץ בתגובה לפרסום כי "אנשי שב"כ מגויסים לעקוב אחר ערבים ודרוזים ומערכות איכון שמיועדות ללוחמה בטרור מופעלות כנגד אזרחים". בן ברק הזהיר בחשבון הטוויטר שלו כי "מי שאוסף מידע על אזרחים מדת מסוימת יעבור מהר לאסוף מידע על שמאלנים ואח"כ על כולם. הממשלה לא הפנימה שאזרח ישראלי הוא אזרח שווה זכויות ודין אחד לכולם. לעצור עכשיו לפני שיהיה מאוחר".
צה"ל מסר בתגובה כי הוא "לא מבצע מעקב אחר ערביי ישראל ולא פוגע בפרטיותם. כפי שכבר הובהר, צה"ל מבצע סקרי דעת קהל וניתוח של הלכי רוח מתוך הרשת והרשתות החברתיות, ועל ידי כך מתאים ומדייק את תכנית הסיוע האזרחי ואת תכנית ההסברה, כך שתתאים באופן ספציפי לקהלי היעד השונים לתתי קהלים שונים במדינת ישראל".
לדבריהם, "צה"ל מבצע ניתוח כזה לכל האוכלוסיות בישראל ללא הבדל בין המגזרים השונים. בפיקוד העורף משרתים במילואים עשרות קצינים וחיילים בני המגזר הערבי, בנוסף, ועל מנת לחזק את המענה. גיוס דוברי הערבית מזרועות הביטחון השונות נועד להקל על התהליך ולהביא אנשי מקצוע היודעים לשקף את תמונת המצב באוכלוסיה הספציפית באופן מהיר ולתת מענה מהיר בהתאמה".
פנייתם של עדאלה ותומא סלימאן מצטרפת לקריאתם של סגן יו"ר הכנסת ח"כ חמד עמאר מישראל ביתנו, ויו"ר סיעת הרשימה המשותפת ח"כ אחמד טיבי, שהודיעו כי יפנו לשר הביטחון בני גנץ כדי לעצור את המהלך. בנוסף לכך, צפוי דיון בנושא בכנסת ביוזמת הח"כים עופר כסיף ותומא סלימאן (הרשימה המשותפת) ושל הארגונים "יוזמות אברהם", "החזית להגנת הדמוקרטיה" וועד ראשי הרשויות הערביות בישראל, שכולם הביעו זעם ומחאה נגד המהלך בעקבות הפרסום.
צה"ל: "גיוס דוברי הערבית מזרועות הביטחון נועד להקל על התהליך"
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לפרסום כי "צה"ל מבצע סקרי דעת קהל וניתוח של הלכי רוח מתוך הרשת והרשתות החברתיות, ועל ידי כך מתאים ומדייק את תכנית הסיוע האזרחי ואת תכנית ההסברה, כך שתתאים באופן ספציפי לקהלי היעד השונים לתתי קהלים שונים במדינת ישראל. צה"ל מבצע ניתוח כזה לכל האוכלוסיות בישראל ללא הבדל בין המגזרים השונים".
"בפיקוד העורף משרתים במילואים עשרות קצינים וחיילים בני המגזר הערבי, בנוסף, ועל מנת לחזק את המענה. גיוס דוברי הערבית מזרועות הביטחון השונות נועד להקל על התהליך ולהביא אנשי מקצוע היודעים לשקף את תמונת המצב באוכלוסייה הספציפית באופן מהיר ולתת מענה מהיר בהתאמה", הוסיפו.