זעם בחברה הערבית על מעקב יוצאי שב"כ להסברת משבר הקורונה: "החלטה גזענית"

ארגוני זכויות אזרח, ראשי רשויות וח"כים יצאו נגד השימוש של צה"ל ביוצאי הארגון לאיסוף מידע על ערבים ודרוזים כחלק מהמאבק במגיפה, כפי שנחשף בוואלה! NEWS. הם דורשים מנתניהו, גנץ והיועמ"ש לבטל את המהלך, ויבקשו לקיים דיון בכנסת בנושא. "מדובר בחציית קווים אדומים"

בווידאו: התפרצות קורונה במוסד לחסרי ישע בירכא (צילום: יואב איתיאל, עריכה: אסף דרורי)

ארגוני זכויות האזרח, חברי כנסת וועד ראשי הרשויות הערביות בישראל, זעמו היום (ראשון) בעקבות חשיפת וואלה! NEWS לפיה פיקוד העורף מגייס יוצאי שב"כ למעקב אחר הציבור הערבי והדרוזי. זאת, במטרה לבנות דרכי פעולה וכחלק ממאמצי ההסברה למיגור מגיפת הקורונה. בחברה הערבית טענו כי מדובר בהפרת זכויות אדם בסיסיות, חציית קו אדום ואף גזענות, ודורשים כעת לעצור את המהלך.

ארגון עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי, הודיע כי ידרוש מראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון בני גנץ והיוע"מ"ש אביחי מנדלבליט, לאסור את המשך איסוף המידע באמצעים צבאיים. "העסקת אנשי שב"כ בדימוס לצורך איסוף מודיעין, אינה רק חורגת מתחום הסמכויות של פיקוד העורף כפי שהן הוגדרו בחוק - אלא מוכיחה שוב כי המשטר בישראל ממשיך להתייחס אל האזרחים הערבים בעוינות ובשליטה ביטחונית כמו בימי הממשל הצבאי", מסר מנכ"ל עדאלה, עו"ד חסן ג'בארין.

"רק לאחרונה התברר כי משרד החינוך ממשיך להתייעץ עם גורמי שב"כ, לאחר שכבר נאלצנו לפני שנים לעתור לבג"ץ כדי לעצור את התערבותו במינוי מורים", הוסיף. "אם הממשלה מעוניינת לעצור את התפשטות הקורונה בקרב האזרחים הערבים, עליה לראות בהם כאזרחים שווים. התרענו מתחילת המשבר הזה, כי מרגע שהממשלה מערבת מוסדות ביטחוניים בחירום אזרחי - הדרך לדיכוי צבאי ולפגיעה בזכויות אדם בסיסיות היא קצרה".

"כניסת צה"ל לחברה הערבית נתפסת בדחייה וחשדנות". פיקוד העורף בירכא, בשבוע שעבר (צילום: יואב איתיאל)

גם יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות בישראל וראש המועצה המקומית ערערה, עו"ד מודר יונס, הסביר כי השימוש באנשי שב"כ לבלימת התפשטות הקורונה במגזר הערבי אינו מקובל ומסכל את המהלך כולו. "מלכתחילה כל כניסת צה"ל לתוך החברה הערבית נתפסת בדחייה וחשדנות, משום שאחרי הכול מדובר בצבא הישראלי הנתפס כצבא הכיבוש", אמר יונס.

לדבריו, "בנסיבות הקורונה, כניסת פיקוד העורף כמובן נתפסה ככורח פשוט ולטיפול במגיפה. אך כל מידע או צרכים של החברה הערבית צריכים לבוא מאנשיה, ובוודאי לא על ידי גורמים חיצוניים - וביתר שאת לא גורמי שב"כ כאלה ואחרים בהווה או בעבר".

בעמותת "יוזמות אברהם" טענו כי המהלך יביא לתוצאה ההפוכה מזו שהמדינה מכוונת אליה. "גיוס יוצאי שב"כ לעבודה מול החברה הערבית תגרום לערעור אמון הציבור, ותפגע במאבק החשוב בנגיף הקורונה", נמסר. "מדובר במיליטריזציה של בריאות הציבור, ואנו מצרים על צעד זה שיתבטא בניכור ובחוסר נכונות של הציבור הערבי לשתף פעולה. נגיף הקורונה הוא מסוכן ביותר ויש להיאבק בו בחוכמה וברגישות מירבית, ועל כן אנו קוראים לפיקוד העורף להקפיד על הפרדה בין הממסד הביטחוני לחברה הערבית".

"הדרך לדיכוי צבאי ולפגיעה בזכויות אדם בסיסיות היא קצרה". מזרח ירושלים (צילום: רוני כנפו)

מייסד החזית להגנת הדמוקרטיה, אורי זכי, אמר כי על המדינה להקפיד שלא לפגוע בזכויות החברה הערבית. "העובדה שאפילו בשעת משבר בריאותי ההסתכלות על הציבור הערבי בישראל היא דרך שירותי הביון וסיכול פעילות טרור - היא מטורפת", טען זכי. "אם המטרה לשמה נדרש כוח האדם היא בהתאם למוצהר על ידי פיקוד העורף, אזי יש בציבור הערבי מועמדות ומועמדים מוכשרים שיוכלו לסייע למאמץ הלאומי בציבור שלהם, ללא הכנסת אלמנט של ריגול נגד אזרחים".

הוא הוסיף כי "דווקא בזמן מגיפה ומשבר, המהווים קרקע פוריה לפגיעה בזכויות אדם בסיסיות בגלל מצב החירום, יש להקפיד הקפדה יתרה שלא לחצות קווים אדומים. הצעד הזה מצטרף לעוד צעדים כגון האיכון הטלפוני על ידי השב"כ וההגבלות על חופש ההפגנה בחקיקה של הכנסת. אנחנו קוראים לשר הביטחון גנץ להורות על עצירת המהלך".

ארגון "תג מאיר", הפועל נגד פשעי שנאה, אמר כי המהלך נותן לאזרחים הערבים במדינת ישראל תחושה שהם "גיס חמישי". "תזכורת: 30% מהרופאות והרופאים, אחים ואחיות, רוקחים ורוקחות, עובדות ועובדי תחזוקה ומנהלה במערכת הבריאות הם ערבים", אמר. "איזו מחלקה בשב"כ עוקבת אחרי חרדים?".

"האויב הוא הנגיף - לא האזרחים". בדיקות קורונה בג'לג'וליה (צילום: ראובן קסטרו)

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) גינה את גיוס יוצאי השב"כ למעקב אחר הציבור הערבי והדרוזי. "זה דבר שערורייתי, אנחנו בשנת 2020 והממשל הצבאי הסתיים מזמן", אמר לוואלה! NEWS. "מי שקיבל החלטה כזו נהג בטיפשות, יהירות וגזענות, המונעת על ידי סטראוטיפ שהערבי הוא תמיד איום ביטחוני". הוא הוסיף כי פנה לשר הביטחון בני גנץ וביקש לעצור את המהלך באופן מידי.

ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) גינה אף הוא את ההחלטה, ומסר כי "‏הממשלה הגזענית מתייחסת לאזרחים הערבים כאל נתינים נחותים, וכאל אויב הראוי למעקב והגבלות". לדבריו, "בזמן שהנהגת הציבור הערבי נאבקת בהדבקה, הממשלה עושה כל צעד אפשרי כדי לפגוע באמונם וממילא גם במאבק לצמצום התחלואה".

סגן יו"ר הכנסת, ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו), הודיע כי יגיש שאילתה בנושא לשר הביטחון. הוא אף אמר כי יבקש לקיים בעניין דיון בכנסת.

"מהלך שנותן לערבים בישראל תחושה שהם גיס חמישי". בדיקות חום בדיר אל אסד (צילום: באסל עווידאת, פלאש 90)

לגינויי המהלך הצטרפה גם ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המושתפת), שטענה כי מדובר במהלך שפוגע באמון של החברה הערבית. "כך עובד היגיון של שלטון שלא רואה בערבים אזרחים שווים. במקום לגייס מומחים ערבים למלאכת ההסברה - מגייסים אנשי שב"כ, כאילו שהאנשים שאמורים לרגל אחר הציבור הערבי מכירים אותו טוב יותר מהמומחים בציבור עצמו", מסרה. "דרך החשיבה של שלטון צבאי מחלחלת לטיפול בקורונה, ומפוררת את האמון הרעוע גם כך".

לדבריה, "איסוף המידע הנחוץ ביותר הוא על איך הממשלה הזו הפקירה את האזרחים כולם, והאזרחים הערבים בפרט. היה צריך להשתמש במשבר הזה כדי לתקן עוול של שנים של אפליה ופערים מתרחבים, אך במקום זה מפעילים ריגול כלפי האזרחים. זוהי התפתחות מסוכנת בכרסום המרחב האזרחי תחת מצב החירום. האויב הוא הנגיף - לא האזרחים".

עוד בוואלה! NEWS

"פוגע ביכולת להתגונן מהמגיפה": הריסות בתי מגורים יוקפאו בזמן הסגר

לכתבה המלאה

פיקוד העורף מגייס את יוצאי שב"כ לדסק צה"לי האמון על "גיבוש תמונת מצב בקרב המגזרים השונים באוכלוסייה". באופן רשמי, מטרת הגוף היא בניית דרכי פעולה וגיבוש תכני מסרים למגזרים השונים, כחלק ממאמצי ההסברה לציבור הערבי בתחום זה. בתחילה הכחישו בצה"ל את גיוס אנשי שב"כ, אולם אחר כך הסכימו להודות כי נעשו פניות לאנשים מעולם המודיעין.

כך, פיקוד העורף פונה לרכזים ודסקאים של שב"כ "בעלי ניסיון והתמחות בערביי ישראל", בדגש על כפרי הגליל ורמת הגולן ("לרבות דרוזים"); אזור ואדי ערה והמשולש; ומזרח ירושלים. מהפנייה עולה כי מלאכת איסוף המידע, עליה יהיו אמונים אותם אנשי שב"כ, תהיה מושתתת על מקורות מידע גלויים ו"גורמי שטח", ועל כן "נדרשת היכרות עם החברה והתרבות הערבית".

מודעת הגיוס של פיקוד העורף

בפיקוד העורף, שמבוסס ברובו על אנשי מילואים גם בתחום ההסברה, אומרים כי נעשו פניות לאיתור אנשים בעלי כישורים מתאימים מתחומים נוספים, ולא רק מעולם המודיעין. כך למשל, הם אומרים, גויסי מתחום התקשורת עיתונאים לתחומי הכתיבה וההפקה, כמו גם אנליסטים.

הם מוסיפים כי כך נעשתה גם הפנייה לגמלאי שב"כ, המקצועיים "בניתוח תקשורת - עיבוד מידע לכדי תמונת מצב כדי לגבש את צרכי המידע לקהלים השונים". אולם, הפנייה מסגירה כי לא מדובר רק בניתוח - כי אם גם באיסוף.

הדבר מעלה תהיות הנוגעות לכך שלא נעשתה פנייה דומה לאזרחים ערבים, במטרה למצוא מועמדים עם היכרות של המגזר, וישנה העדפה ליוצאי שב"כ, שרובו ככולו יהודי ושהמיומנות שלו בתחום זה היא בסיכול פעילות חתרנית כנגד המדינה - ולא בעניינים אזרחיים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully