ל-28% מהאוכלוסייה בישראל, כ-2.6 מיליון בני אדם, אין מיגון תקני מפני ירי רקטות בסמוך למקום מגוריהם - כך עולה מהדוח השנתי שהגיש היום (שני) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ליו"ר הכנסת יריב לוין. בדוח מפורטים שורה של ליקויים הקשורים למשרד ראש הממשלה, משרד הביטחון וצה"ל. "הביקורות עוסקות בנושאים הקשורים לכל אחת ואחד מאתנו - לביטחון שלנו, לשימוש בכספי הציבור ולמנגנוני קבלת ההחלטות, שצריכים להשתפר כדי לשרת באופן מיטבי את הציבור בישראל", כתב אנגלמן.
בתחום ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים, כתב המבקר כי ישראל נתונה לאיום אווירי חמור ונרחב, כגון טילים ורקטות, כשאומדן כמות האיומים האוויריים שיהיו בידי האויב בשנת 2020 עומד על כמה מאות אלפים. המבקר מציין כי מספטמבר 2000 ועד ספטמבר 2019 נורו לישראל מרצועת עזה כ-21 אלף רקטות ופצצות מרגמה.
עם זאת, מספר מועט של מתקנים מוגנו מתוך אלו שבהם אישרה ועדת השרים לעשות כן. מהדוח עלה, בין היתר, כי משרד הביטחון לא פעל כדי למגן פיזית תשתיות חיוניות בגופים מסוימים וכי אין בידיו תכנית עבודה לביצוע המיגון במידת הצורך.
עיקרי דוח המבקר על מערכת הביטחון
- היערכות לא מספקת להגנת העורף מפני איום טילים
- משרד הביטחון וצה"ל לא נערכו כראוי למימוש מזכר ההבנות עם ארה"ב
- מתקנים חיוניים חשופים לאיום ירי טילים ורקטות
- תהליכי קבלת ההחלטות במערכת הביטחון לוקים בחסר
- יותר ממיליון מסמכים מסווגים שתקופת הגבלתם תמה לא נחשפו לציבור
הדוח כולל 13 פרקים, בהם ביקורת על היערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, תהליכי קבלת ההחלטות במערכת הביטחון בנושא ההצטיידות בתותח חדש, תכנית אב לבינוי במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, היבטי בטיחות ואחריות בנוגע לתחזוקת כבישים ביהודה ושומרון, וכן היערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים. בנוסף לכך, נבדקה היערכות משרד הביטחון וצה"ל למימוש מזכר ההבנות עם ארצות הברית לשנים 2028-2019 בנושא הסיוע הביטחוני, אבטחת מידע מסווג ובקרה על מעברי הגבול.
משרד המבקר ערך ביקורת מעקב אחר תיקון עיקרי הליקויים שעלו בביקורת צה"ל ב-2016. למרות שביולי 2018 קבע הקבינט שתגובש תכנית רב-שנתית לשנים 2030-2019 למיגון העורף ושיפור המוכנות לרעידות אדמה, תכנית זו טרם גובשה ולא הוקצה לה מקור תקציבי - מה שמטיל בספק את מימושה.
עוד נמצא כי טרם הוסדרו הסמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון הפנים, בכל הנוגע לטיפול בעורף. כמו כן, נמצא כי תכנית "מלונית" לפינוי אוכלוסייה מקווי העימות, שגובשה על ידי רשות החרום הלאומית (רח"ל), מבוססת על עקרונות יסוד שגויים ויהיה קושי ביישומה.
מעבר לכך, התכנית החלופית שמגבשת רח"ל בימים אלו אינה עוסקת בפינוי יישובי גבול הצפון, וכמו כן, תכניות הפינוי של הערים קריית שמונה ושדרות טרם הושלמו. לצד זאת, נמצא כי שופר המענה למיגון העורף על ידי הוספת ממ"דים לכמיליון תושבים וכי בשנים 2019-2015, השקיעה מערכת הביטחון כ-400 מיליון שקלים בשיפור מערך ההתראות.
נושא נוסף שבדק מבקר המדינה, כלל את היערכות משרד הביטחון וצה"ל למימוש מזכר ההבנות עם ארצות הברית לשנים 2028-2019 בנושא הסיוע הביטחוני. לפי מזכר ההבנות, צפוי הסיוע להצטמצם באופן ניכר במקורות השקליים הפנויים שיעמדו לרשות מערכת הביטחון, בעיקר משנת 2025. לדברי משרד הביטחון, הדבר צפוי להפחית את הרכש שיבוצע מהתעשיות הביטחוניות בישראל.
אל תפספס
בביקורת נמצא כי משרד הביטחון לא ניתח את ההשלכות האפשריות של הפחתה זו על עצמאות הייצור בארץ, על התעשיות המקומיות ועל התעצמות צה"ל, וכן לא לקח בחשבון את מידת הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה.
משרד מבקר המדינה בחן גם את תהליכי קבלת ההחלטות במערכת הביטחון בנושא ההצטיידות בתותח חדש עבור צה"ל, מתוצרת חברת אלביט, בעלות של מיליארדי שקלים. המבקר מצא כי זרוע היבשה בצה"ל לא בחנה כראוי נושאים מהותיים לקבלת ההחלטות, במסגרת עבודת המטה לקידום ההצטיידות בתותחים. בנוסף, מצא המבקר כי ב-2014 בוטלה על ידי משרד הביטחון הדגמה של התותח הגרמני שהיה המתחרה העיקרי לתותח הנבחר מאלביט.
המבקר ביצע ביקורת נוספת בנושא תעסוקה, מקרקעין ותכנון ביהודה ושומרון, לאחר זאת שביצע ב-2018. הביקורת הנוכחית העלתה ליקויים בפעילות המינהל האזרחי ובפעילות משרדי הממשלה האחראים להנחייתם המקצועית של קציני המטה בגדה המערבית.
המבקר מציין כי לנוכח אי-יישוב מחלוקות בין המנהל האזרחי ומשרד המשפטים, לא קודמו הסדרי רישום מקרקעין. עקב כך, נגרמה פגיעה ביכולת התושבים הישראלים באזור לרשום בעלות וזכויות על מקרקעין בספרי רישום המקרקעין בגדה המערבית.
עוד נמצא כי התופעה המתמשכת של סחר בהיתרי העסקה של פלסטינים, ושל גביית תשלומים שלא כדין מעובדים פלסטינים על ידי מעסיקים ומתווכים, נגרמה בין היתר בעקבות אי-מימוש של החלטת ממשלה.
בנוסף, עלה כי האחראים על תעסוקה במנהל האזרחי לא אוכפים את השימוש ברישיונות עבודה של עובדים פלסטינים ביישובים ישראלים בגדה המערבית, על אף הסיכון הביטחוני הכרוך בהעסקת עובדים פלסטינים ללא רישיונות עבודה כדין.
בתחום אבטחת מידע מסווג, ארכיונים ומניעת פרסומים, כתב המבקר בדוח כי הוא מצא כ-300 אלף תיקים מסווגים בארכיון המדינה, וכן כ-981 אלף תיקים מסווגים בארכיון צה"ל, שלא נחשפו לעיון הציבור אף שתקופת הגבלתם הסתיימה. עוד נמצא כי במהלך הפקת ספרים של נבחרי ציבור ועובדי ציבור, נחשפים גורמים השותפים להפקת הספרים למידע מסווג, אף שהם אינם מורשים ביטחונית לכך.
תכנית נוספת שנבחנה בדוח, היא תכנית הבינוי במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. בדוח נכתב כי במסגרת תכנית האב לבינוי במוסד, לא הושלמה עבודה כוללת לבחינת עלויות. כמו כן, נמצאו ליקויים בהתוויית כח האדם של המוסד כבסיס לתכנית האב. המבקר קבע כי על המל"ל היה לשמש עין בוחנת של הפרויקט ברמה הלאומית, וכי המוסד לא סיכם עם משרד האוצר את מלוא תקציב הפרויקט עד למועד סיום הביקורת.
הפרויקט נאמד בכ-1.5 מיליארד שקלים, כשהעלויות אף עלולות להאמיר לכ-2.6 מיליארד שקלים. מבקר המדינה אנגלמן המליץ כי המוסד יביא פרויקטים מרכזיים של בינוי לאישור השר הממונה, ראש הממשלה, ובאמצעות המטה לביטחון לאומי לאישור ועדת שרים רלוונטית.
צה"ל: הפער נובע מקושי באיתור המקורות התקציביים
מצה"ל נמסר בתגובה לדוח כי "הפער המשמעותי העולה בדוח, נוגע להחלטות ממשלה שטרם מומשו (התוכנית למיגון הצפון, ב/302 - התוכנית הרב-שנתית לטיפול במוכנות העורף למצבי חירום והקצאת התקציב לשנים 2019-2018), נובע מפער באיתור המקורות התקציביים לנושא. פער זה אינו נתון להחלטת הצבא".
עוד נמסר כי "פיקוד העורף ממשיך לקדם את המשימות שהוטלו עליו, וכאלה שהשית על עצמו ואושרו, בכפוף להחלטות התקציביות ולאישור התוכניות בקבינט המדיני-ביטחוני ועל ידי משרד האוצר. כפי שפורט בדוח, פיקוד העורף ויתר הפיקודים המרחביים פועלים בשגרה ובאופן יומיומי לקידום תחומי הגילוי להתרעה, המיגון והבקרה על התגוננות העורף, בהיבטים שאינם תלויים בתקציבים תוספתיים.
בימים אלה כבר מתבצע השלב הראשון של תכנית 'מגן הצפון - מיגון פרטי', במסגרתו פיקוד העורף ומשרד הביטחון הקימו מנהלת אשר מבצעת סקרים ב-21 יישובים הנמצאים 1-0 ק"מ מגבול הצפון, במטרה לאמוד את כמות בתי האב שיהיו זכאים למימון המיגון במסגרת הפרויקט. לאחר סיום הסקרים המנהלת ערוכה לצאת לשלב הביצוע ובכך לספק מענה מיגון ליישובים הזכאים לכך בגזרה".
שב"כ: "לא באחריותנו לבצע בחינת של הבינוי העתידי לפרויקט"
משב"כ נמסר כי "שירות הביטחון הכללי פעל באופן מקצועי לאפיון דרישות הביטחון כנגד שלל האיומים המצויים במסגרת יעודו ואחריותו בפרוייקט הקמת מעון ומשרד ראש הממשלה, וגיבש עמדתו למתן מענה לאיומים אלו. הטענה המועלית בדו"ח בדבר עיכובים במימוש הפרויקט בשל התמשכות טיפולי השב"כ, הינה משוללת כל יסוד. כלל הפעולות המקצועיות, הענייניות והמהירות שביצע שב"כ במסגרת אחריותו, פורטו במענה שהועבר למשרד מבקר המדינה ולצערנו לא באו לידי ביטוי בחלקים שפורסמו לציבור".
עוד נמסר כי "דו"ח מבקר המדינה מצא כי המידע התכנוני הרלוונטי הנוגע לתכנית הפיתוח של האיזור בו צפוי להיות מוקם מעון ומשרד ראש הממשלה, לא הובא על ידי המנהלת שהיתה מופקדת על כך, באופן סדור, עקבי ומלא לידיעת שב"כ".
מהארגון הודגש כי "מדובר בפרוייקט המנוהל בידי מנהלת מקצועית בראשות המל"ל. שב"כ לא נדרש ואין זה באחריותו לבצע בחינה של הבינוי העתידי בסביבה המקיפה של הפרויקט. ידע זה מצוי כולו במנהלת הפרויקט, ואחריות שב"כ היא להצביע על המענים הביטחוניים והאבטחתיים בלבד אל מול האיומים המוגדרים לפרויקט".