מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, הודיע היום (שלישי) כי לא יפתח בבדיקה פרטנית בעניין הטענות נגד התנהלות מח"ש, משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בפרשת הרג האזרח אום אל-חיראן שאירעה ב-2017. עם זאת, המבקר הודיע כי יכניס לתוכנית העבודה של השנה הבאה ביקורת מעקב לדוח שפרסם באותה שנה בנושא הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים - שבאופן טבעי במרכזו עמדה מח"ש.
את הדברים כתב אנגלמן לשר המשפטים אבי ניסנקורן, השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, היועמ"ש אביחי מנדלבליט ולמ"מ מפכ"ל המשטרה מוטי כהן. המבקר ציין כי ביקורת המעקב צפויה לבחון גם את ממשקי העבודה בין מח"ש, המשטרה ופרקליטות המדינה - אולם מנקודת מבט מערכתית ורחבה, ולא את תפקודם באירוע פרטני כמו אום אל-חיראן.
בנוסף, אנגלמן שוחח עם נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, והודיע לו על החלטתו. בהודעת המבקר הובהר כי רוזן הוא בעל הסמכות לבדוק את תפקוד המערכות באירועים ספציפיים.
אל תפספס
"לאחר שבחנתי את הדברים לעומקם ושקלתי היבטים שונים של הנושא, לרבות האתגרים שבפניהם ניצבת מערכת אכיפת החוק - החלטתי לא לקיים בירור פרטני", כתב אנגלמן. "הנני סבור, ובטוחני כי אמצא לכך הסכמה בקרבכם, כי בכל מערכת ציבורית קיים צורך והכרח מתמיד לבדוק, לזהות ליקויים ולתקנם, שכן העשייה אינה מתקיימת ללא ביצוע שגיאות במעלה הדרך".
לדבריו, "הדבר תקף לגבי כלל משרתי הציבור בישראל, וכמובן אף לגבי המערכות בראשן אתם עומדים, אשר אמונות על חקר האמת ועשיית הצדק במדינתנו. עלינו לקיים בקרות ובדיקות לצורך זיהוי הפגמים, תוך חתירה מתמדת לשיפורם, על מנת שנוכל לטייב את פעילותינו, ובלבד שהדבר נעשה בשקיפות, ביסודיות, בשיח מכבד ובשים לב לאתגרים ולמכלול הנסיבות הרלוונטיות באותה העת".
מכתבו של אנגלמן בא ברקע פנייתם של השרים ניסנקורן ואוחנה לבחון מחדש את אירוע הירי ביעקוב אבו אל-קיעאן שנחשד כמחבל במהלך פינוי הכפר ב-2017. לדברי שר המשפטים בתחילת השבוע, הדיווחים האחרונים על הפרשה "עוררו שאלות בנוגע להתנהלות הפרקליטות ומח"ש בקשר לאל-קיעאן והעלו סוגיה חברתית כאובה וחשובה לסדר היום". אולם, לצד זאת, הוא הדגיש כי לא יסכים למתקפות "נטולות רסן" על מערכת החוק.
"בתקופה שבה שלטון החוק נתון תחת מתקפה יום-יומית ונטולת רסן, שכל מטרתה לייצר דה-לגיטימציה לשומרי הסף, עלינו לברור את הבר מן התבן על מנת להמשיך ולשפר את המערכת", אמר ניסנקורן, "הבדיקה המקצועית תסייע לחזק את המערכת ואת אמון הציבור בה. אבל אסור להתבלבל: כל ניסיון לקשור את האירוע הטראגי באום אל-חיראן לתיאוריות קונספירציה שקריות הוא תלוש ומחפיר, ובינו לבין בירור ענייני אין כל קשר".
האירוע שהצית את פרשת אום אל-חיראן אירע בלילה שבין ה-17 ל-18 בינואר, ב-2017, אז הגיעו כוחות משטרה גדולים לכפר הבדואי בדרום הארץ, כדי להוציא לפועל צווי פינוי והריסה, ובמקום התפתחו עימותים.
במהלך העימותים, נדרס למוות השוטר רס"מ ארז לוי. אל-קיעאן, הנהג הדורס, נורה למוות על ידי שוטרים. לאחר האירוע אמרו במשטרה כי אל-קיעאן הוא פעיל בתנועה האסלאמית וכי יש לו קשר לדאעש. השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, מיהר למסור לאחר האירוע כי "מחבל השייך לתנועה האסלאמית דהר לעבר כוחותינו במטרה להרוג כמה שיותר שוטרים עוד לפני תחילת הפינוי".
כחודש לאחר מכן, בפברואר, נחשפו ממצאים ראשוניים מחקירת מח"ש, שהעלו כי לפי סרטונים מזירת האירוע, אבו אל-קיעאן נסע במהירות נמוכה יחסית, וכנראה לא ניסה לדרוס את השוטרים, אלא להימלט מהם.
הממצאים סתרו בחלק מהמקרים עדויות שנגבו מהשוטרים, שהעידו כי אל-קיעאן נסע במהירות גבוהה. אולם, פרקליט המדינה, שי ניצן, התעקש שלא לקבוע האם אל-קיעאן היה מחבל או לא, ושמר על עמימות בנושא. "בחומר שנאסף ישנן אינדיקציות מסוימות, לכאן ולכאן, לגבי נקודה זו", אמר ב-2018.