השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, קרא היום (שלישי) לבדוק מחדש את פרשת אום אל-חיראן במסגרתה נורה למוות בידי שוטרים האזרח הבדואי יעקוב אבו אל-קיעאן, ונדרס למוות השוטר ארז לוי. אוחנה אמר את הדברים בראיון לתוכנית "קלמן-ליברמן" בכאן רשת ב' בעקבות הפרסום של עמית סגל אתמול בחדשות 12.
האירוע באום אל-חיראן אירע בינואר 2017. במהלך פינוי בכפר נורה למוות אבו אל-קיעאן על ידי שוטרים שטענו כי חשבו שמדובר בניסיון פיגוע דריסה. מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן מיהרו לקבוע כי מדובר בפיגוע. כשנה וחצי לאחר המקרה סגר פרקליט המדינה דאז שי ניצן את התיק נגד השוטרים שהיו באירוע, והוסיף כי אין די ראיות לקבוע בוודאות אם אבו אל-קיעאן התכוון לבצע פיגוע, או איבד שליטה ברכב. כלומר, אף שלא היו ראיות לכך שהמורה הבדואי שנורה למוות הוא מחבל - ניצן סרב לנקות את שמו.
אל תפספס
הפרסום הנוכחי נוגע בנקודה רגישה בפרשת אום אל-חיראן. אלשיך, כפי שיוחס לו באותם ימים, אמר כי בידי מח"ש מסמך שקובע שאבו אל-קיעאן היה מחבל - אף שלא היה מסמך כזה. ואולם, סגל פרסם התכתבות מיילים בין ראש מח"ש באותם ימים, אורי כרמל, לניצן, בו דרש הראשון מפרקליט המדינה לגבות את אנשיו, ושמשרד המשפטים יבהיר חד משמעית את העובדות.
ניצן סירב, כדי לא להרע את מערכת היחסים בין המשטרה והפרקליטות. על פי המייל שפורסם אתמול, ניצן השיב לכרמל: "אם מתרוממים מעל האירוע ומסתכלים במבט על כלל מערכת יחסי הפרקליטות-משטרה, להסלים כעת את המריבה רק יעשה טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק. ודי לחכימא ברמיזא".
חלק נוסף בפרסום נגע לרומן שניהל חוקר בכיר בתיק המעונות, אבי רוטנברג, עם ג'ודי ניר מוזס. על פי הפרסום, הוא נחשף לחומרים גם בתיק 2000 (שעוסק ביחסים בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס - אחיה של ג'ודי ניר מוזס, ד"ד) - אך בפרקליטות הכחישו ומסרו כי הוא לא היה מעורב בתיק. על עצם הרומן, בעקבותיו הועבר רוטנברג מתפקידו, כבר פורסם ב-2017. עם זאת, על פי הפרסום אתמול, מפקדיו של רוטנברג ידעו על הרומן אך העבירו את המידע למח"ש רק לאחר שאשתו של החוקר איימה לפנות לתקשורת.
במח"ש גובשו חוות דעת לפיהן יש הצדקה לפתוח בבדיקה מקדמית, בשל חשד לניגוד עניינים שמהווה הפרת אמונים מצד רוטנברג, וחשד לשיבוש הליכי חקירה מצד מפקדיו. עם זאת, המשנה לפרקליט המדינה, מומי למברגר, כתב לכרמל על דעתו של פרקליט המדינה דאז ניצן: "ככל שהחוקר נוקט בפעולות לטובת אותו חשוד - כי אז אין ספק שמדובר בעבירה. אך אם אין כל אינדיקציות לכך?". עוד הוסיף למברגר באותו מייל: "אני לא רואה מצב בו בעת הזו מח"ש נכנסים לבדיקת חומרים מתיק 2000, מסיבות מובנות".
כרמל עזב את מח"ש ב-2018 ובמקומו מונתה מנהלת מח"ש הנוכחית, קרן בר מנחם, שהחליטה לגנוז את התיק. על פי הפרקליטות, היא עשתה זאת בהתאם לחוות הדעת המסכמת שהוכנה בעניין, וכללה התייחסות "לפרישתו של השוטר מהמשטרה, לצעדים הפיקודיים שננקטו בעניינו עוד קודם העברת העניין לבחינת מח"ש, לעובדה שלא נמצאו אינדיקציות הקושרות אותו להשפעה כל שהיא על החקירה, וביחס לספק הממשי בדבר קיומה של עבירה פלילית בעניין זה".
ח"כ זוהר: "לסגור את התיקים נגד נתניהו"
בעקבות הפרסום פנה הבוקר יו"ר הקואליציה, ח"כ מיקי זוהר, ליועמ"ש אביחי מנדבליט בדרישה לסגור את תיק 2000, בו נאשם ראש הממשלה בהפרת אמונים, ונוני מוזס מואשם בשוחד. גם ראש הממשלה טען בטוויטר כי החשיפה מוכיחה כי "תפרו תיקים לראש הממשלה". זאת, כאמור, אף שרוטנברג לא היה קשור לחקירת תיקי האלפים.
מנגד, שר המשפטים אבי ניסנקורן צייץ: "הדיווח אמש בחדשות 12, שמבוסס על פרסום משנת 2017, נענה בתגובה מפורטת של הפרקליטות, אשר מדברת בעד עצמה. תיאוריות קונספירציה הזויות על 'תפירת תיקים' הן מופרכות ומצטרפות לקריאות מסיתות נוספות - שיש לחקור את השופטים, את החוקרים, את היועמ"ש ועוד ועוד. לכל אלה מטרה אחת - ריסוק מערכת שלטון החוק. לא יקרה".
בפרקליטות אכן פרסמו תגובה מפורטת לכתבה. "נבקש להבהיר, לאחר בדיקת הדברים, כי הכתבה כולה מגמתית, מסולפת ומוציאה דברים מהקשרם", נכתב. "בתמצית: בניגוד לנטען, קצין המשטרה רוטנברג כלל לא היה מעורב בחקירת תיק 2000; החלטות החקירה בתיק 2000, כמו גם ביתר תיקי ראש הממשלה, התקבלו משיקולים ענייניים בלבד של בירור האמת; כך למשל בתיק אחר (הכוונה לתיק הצוללות ד"ד), בו לא היו ראיות שקשרו את ראש הממשלה לחשדות, הוא גם לא נחקר כחשוד. הטיפול של מח"ש בתלונה בעניין רוטנברג נעשה אף הוא משיקולים ענייניים בלבד - ההחלטה נומקה בספק בדבר קיומו של חשד לעבירה פלילית; פרקליט המדינה לשעבר לא "גונן" על מפכ"ל המשטרה לשעבר מטעמים הקשורים לחקירת תיקי נתניהו. זוהי הצגה מניפולטיבית של העובדות".
בהמשך התגובה נכתב עוד כי החוקר בדימוס רוטנברג עזב את היחידה החוקרת ביוני 2016, כחצי שנה טרם החלה חקירת הפרשה, בשלב בו נגבתה רק עדות מקדמית ראשונה ויחידה, שאינה עדות של מי מהחשודים בתיק, ואף בה הוא לא נמנה על צוות החוקרים.
באשר לחוות הדעת של מח"ש נמסר כי חוות הדעת שצוטטה בפרסום הייתה "חוות דעת ראשונית בלבד, שבה הובהר כי כלל לא ברור מהו חלקו של רוטנברג בחקירת פרשה 2000 (ואכן כאמור לא היה לו בה כל חלק)... הקביעה בכתבה כאילו במח"ש 'קבעו כי אין מנוס מחקירה', היא כוזבת. כל שהוצע הוא לקיים בדיקה להבהרת העניין בהיותו 'מעורפל'. בשום שלב לא הומלץ על פתיחה בחקירה על ידי מי ממנהלי מח"ש דאז".
באשר להתכתבות בין ניצן לראש מח"ש כרמל בעניין אום אל-חיראן, מסרו בפרקליטות: "המייל וההתכתבות כולה עסקו אך ורק בשאלה האם יש מקום שפרקליטות המדינה תתקוף פומבית וחזיתית את מפכ"ל המשטרה, בתגובה להאשמות שהטיח במח"ש. כעולה מההתכתבות, פרקליט המדינה דאז סבר כי יחסים הולמים בין הרשויות אינן עולים בקנה אחד עם התקפות פומביות. בהתכתבות אין כל זכר לתיקי נתניהו והקישור בין הדברים הוא מופרך... יודגש כי המייל של פרקליט המדינה לשעבר כלל לא עסק בשאלה אם האזרח שנהרג היה מחבל או חף מפשע. מכל מקום בהחלטה הסופית על גניזת התיק פרקליט המדינה התייחס לכך וקבע כי קיימות אינדיקציות לכאן ולכאן בנושא זה ולא ניתן להגיע למסקנה ברורה בעניין זה".