המבקר: מערכת הבריאות לא ערוכה לחסן 3.4 מיליון איש לשפעת

בדוח הביניים על משבר הקורונה מזהיר אנגלמן כי יש להבטיח את רצף השירותים הרפואיים הניתנים בקהילה כדי למנוע פגיעה בבריאות הציבור, בכללם חיסון מפני שפעת עונתית. עוד נכתב כי בהיעדר הסברה באשר לסביבה הבטוחה במרפאות חלה ירידה בהגעת חולים לקבלת טיפול רפואי

מירב כהן, כתבתנו לענייני בריאות
בווידאו: ממצאי דוח המבקר על רפואה בקהילה במשבר הקורונה (צילום: משרד מבקר המדינה)

הציבור נרתע מהגעה למרפאות לצורך קבלת טיפול רפואי בשל החשש מנגיף הקורונה ומערכת הבריאות טרם השלימה את ההיערכות למתן חיסונים נגד שפעת עונתית. כתוצאה מכך, קיים חשש מפגיעה בבריאות הציבור והידרדרות במצב הרפואי של חולים - כך עולה מדוח הביניים של שמפרסם היום (שני) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על הטיפול במשבר הקורונה בתחום הרפואה בקהילה ושמירה על רצף השירותים הרפואיים החיוניים.

לפי אנגלמן, המצב הרפואי של חלק מהחולים בכל הקופות היה חמור, ובכך שהם נמנעו מלפנות למרפאות בקהילה ולבתי החולים היה סיכון לחייהם. הוא ביקר את משרד הבריאות על שלא פעל להפגת חששם של ציבור ושל צוותי הרפואה מלתת שירות לחולים שזקוקים לטיפול. בנוסף על משרד הבריאות לערוך הליך לייצר הסברה למטופלים באשר לסביבה הבטוחה במרפאות, כך שלא יפחדו להגיע לטיפולים. בנוסף, אנגלמן מפציר לחסן את הציבור נגד שפעת לקראת החורף במטרה להפחית את התחלואה במחלה בכלל ואת הצורך באשפוז בעטיה בפרט, ולהקל על בתי החולים, שמתקשים לעמוד העומס בשל נגיף הקורונה.

משרד הבריאות לא הפיג את חשש הציבור. אישה מקבלת חיסון (צילום: ShutterStock)

המבקר מזהיר כי בעת התפרצות נגיף הקורונה, חלה ירידה בהגעת חולים למרפאות לשם קבלת טיפול רפואי בשל הרתיעה מהנגיף. כך למשל, מספר המגיעים למרפאות לרפואת משפחה ירד בשבוע ה-15 להתפרצות הקורונה לכ-24.5 אלפי ביקורים בשבוע לעומת 71.2 אלפי ביקורים בשבוע לפני ההתפרצות.

בדוח צוינה העלייה בהיקף שימוש הרפואה מרחוק. כך למשל בתחום רפואת המשפחה בקופת חולים לאומית עלו ההיקפים מ-22% בחודשים ינואר-פברואר ל-53% בחודש אפריל. אולם, שירותי אלו אינם זמינים ונגישים לכלל האוכלוסייה, בכלל זה לאוכלוסיות ראויות לקידום, אוכלוסיות בעלות אוריינות דיגיטלית נמוכה ומי שאין לו מחשב או טלפון חכם ואף מי שאין במקום מגוריו תשתית אינטרנט. המבקר המליץ לערוך הליך הפקת לקחים, כדי לשמר יכולות של הרפואה מרחוק לצורך יישומן בעת שגרה ובעתות חירום.

עוד בוואלה! NEWS

למדינה אין כסף, וההורים נדרשים לפתרונות יצירתיים: "הפקירו את הילדים"

לכתבה המלאה
החיסון לשפעת צריך היה להינתן בחודש שעבר. המבקר אנגלמן (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

"מומלץ לבחון את האפשרויות לחזרה לשגרת ביקורים פרונטליים במרפאות בכלל ובעת מגבלות תנועה שיוטלו על הציבור בפרט (ככל שאלו יוטלו), לקבוע את שיטת העבודה המיטבית כדי להבטיח שמירה על הרצף הטיפולי וכן להבטיח מסלולים בטוחים ונקיים למטופלים כדי שלא יחששו לפנות לקבלת טיפול פרונטלי בעת הצורך", כתב המבקר. "חשוב להסביר לציבור כי באפשרותו לקבל טיפול רפואי בסביבה בטוחה, וזאת כדי שלא יימנע בעת הצורך מלהגיע למרפאה לביקור פיזי. ראוי שההסברה תתקיים הן במישור הלאומי והן במישור של כל קופת חולים בקרב מבוטחיה, ובפרט ראוי שהדבר יעשה באופן יזום וממוקד בקרב אוכלוסיות בסיכון".

המבקר שיבח את קופות החולים על הדרכה טכנית שהעניקו קופות החולים לצוותי הרפואה בנוגע לשימוש ברפואה מרחוק באמצעות הטלפונים הסלולריים, שיחות וידאו ועוד. עם זאת, לא התקיימה הדרכה על פי קווים רפואיים מנחים, בשיתוף האיגודים המקצועיים בהסתדרות הרפואית בישראל, בנושא המצבים הרפואיים, מאפייני החולים והתנאים המאפשרים מתן טיפול מרחוק.

לגבש תוכנית סדורה למתן החיסונים נגד שפעת עונתית

בנוגע לשפעת עונתית, כותב המבקר כי המועד הרצוי להתחלת מתן חיסון נגד שפעת עונתית בכל שנה הוא ספטמבר. אנגלמן מדגיש כי בעת סיכום ממצאי הביקורת הראשוניים, תחילת ספטמבר, עדיין לא הושלמה ההיערכות למתן 3.4 מיליון החיסונים שהוזמנו. בנוסף, שיעור ההתחסנות נגד שפעת עונתית של עובדי מערכת הבריאות המטפלים בחולים ובאוכלוסיות פגיעות נמוך בהשוואה בינלאומית ועמד בישראל על 36% בחורף 2018/19, בהשוואה ל-78%-58% במדינות מובילות. אחוז עובדי הרפואה שמתחסנים נגד שפעת עמד על כ-36% ו-47% בחורפים 2018/19 ו-2019/20. המבקר המליץ למשרד הבריאות ולקופות החולים לגבש תכנית פעולה שתשפר שיעור זה כך שהוא יגיע קרוב ככל האפשר ליעד הגבוה, של כ-90%-85%.

בעת התפרצות הקורונה, חלה ירידה בהגעת חולים למרפאות (צילום: ראובן קסטרו)

נוכח תחלואת הקורונה, אנגלמן המליץ למשרד הבריאות ולקופות לגבש תוכנית סדורה למתן החיסונים נגד שפעת עונתית, כדי להבטיח באוכלוסייה רבה ככל האפשר תתחסן. התוכנית צריכה לכלול כוח אדם רפואי בהיקף שיתאים להיקף המתחסנים, לקבוע את השיקולים בקביעת הקבוצות באוכלוסייה שמומלץ לחסנן ולפרסמם, לאתר מקומות להתחסנות, להסדיר תנאים פיזיים לשמירת בטיחות המטפלים והמטופלים, לשקול לחסן בביתן אוכלוסיות בסיכון עם מחלות מורכבות, לקבוע תאריך יעד לתחילת מבצע החיסונים ולסיומו, להבטיח שהשוהים במוסדות ובמיוחד במוסדות לקשישים יחוסנו ולגבש מסע הסברה על חשיבות ההתחסנות בפני שפעת עונתית.

המבקר אף המליץ לנטר את מגמת ההתחסנות, ולוודא שהקופות מדווחות אחת לשבוע למרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם) על נתוני ההתחסנות. כך יוכל משרד הבריאות לווסת כראוי את ההתחסנות ולעודד את הציבור ובעיקר את מי שבסיכון לבוא ולהתחסן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully