וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

התחלואה בחברה הערבית חוזרת, ובמשרד הבריאות מודאגים מ"אווירת סוף קורונה"

26.10.2020 / 9:55

אנשי המשרד חוששים משובן של החתונות והאירועים ההמוניים, לצד הירידה במספר הבדיקות. למרות הגברת המאמצים בתחום, במגזר קוראים למסע הסברה ממוקד. ברשויות טוענים כי הן הוגדרו "מהבהבות" למרות מספר החולים הנמוך, ומבהירים: "צריכים תקציב"

בווידאו: פרופ' גמזו קורא להמנע מהתקהלויות למרות ההקלות בסגר/עריכה: איתי עמרם

במשרד הבריאות מודאגים מהעלייה בתחלואה בנגיף הקורונה במגזר הערבי, והחלו להגביר את המאמצים לבלום את התפשטותו. בשל כך, הטיל אתמול (ראשון) קבינט הקורונה סגר על מג'דל שמס שבגולן, שיימשך עד ליום שבת, זאת בשל התחלואה הגבוהה בכפר בימים האחרונים. במשרד הבריאות תולים את המצב בחברה הערבית בירידה במספר הבדיקות, ריבוי החתונות והאירועים ותחושת התרופפות כללית בהקפדה על תקנות המשרד.

"אווירת סוף קורונה", כינה זאת פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, בישיבת הקבינט. "אנחנו נלחמים בזה ביחד עם הדסק הערבי, עם הרבה מאוד עבודה בשטח". לדבריו, בכוונת משרד הבריאות להעלות את כמות הבדיקות במגזר הערבי ובמגזר החרדי, שם דווקא נרשמה ירידה במדדי התחלואה.

בדיקת קורונה בג'לג'וליה 10 בפסטמבר 2020. ראובן קסטרו
"נלחמים בזה עם הרבה עבודה בשטח". בדיקות קורונה בג'לגוליה, בחודש שעבר/ראובן קסטרו

איימן סייף, פרויקטור הקורונה של משרד הבריאות בחברה הערבית, אמר לשיחה עם וואלה! NEWS כי הוא מודאג מריבוי האירועים והשמחות בימים האחרונים במגזר. "הסגר נגמר ויש תחושה של התרופפות". לטענתו, הדבר נגרם עקב החזרה לשוק העבודה, "אבל מדאיגים אותנו יותר שובן של החתונות ושובם של אירועים אחרים".

לדברי סייף, נתוני התחלואה עדיין נחשבים נמוכים בהשוואה לחודש שעבר, אז אובחנו כאלף נדבקים ביום - ואינם מעידים על אובדן שליטה. "לא צריך להיכנס לפאניקה", אמר, אך הדגיש כי "בהחלט יש מגמה של עליה וצריך להתריע. צריך יותר אכיפה היכן שיש חתונות והתקהלויות של צעירים ועסקים שנפתחים".

הנסיקה במספר החולים במג'דל שמס הדאיג את אנשי משרד הבריאות. "כבר כמה ימים שרמת התחלואה שם באחוזים גבוהים מאוד והיא לא משתפרת, וגם אחוז הבדיקות החוזרות חיוביות נותר גבוה", הסביר סייף, "אנחנו מפחדים מהתפשטות ביישוב ומהתפשטות שתצא ממנו".

מניין החולים בכמה ערים במגזר הערבי

  • רהט - 93 חולים פעילים
  • אום אל פחם - 92 חולים פעילים
  • מג'דל שמס - 65 חולים פעילים
  • באקה אל-גרבייה - 58 חולים פעילים
  • מג'דל כרום - 45 חולים פעילים
  • פוריידיס - 44 חולים פעילים
  • ערערה בנגב - 23 חולים פעילים

דולאן אבו סאלח, ראש המועצה המקומית מג'דל שמס, אמר כי בעקבות העלייה בתחלואה, נקטו ביישוב בשורה של צעדי חירום. "המועצה עברה ממש למתכונת של חירום לפני שלושה ימים, כשמקדם ההדבקה נסק מעלה", העיד. הוא סיפר למשל, כי את גני הילדים ביישוב הוחלט לסגור "כי ראינו שיש פוטנציאל להדבקה".

בנוסף לכך, הוסיף אבו סלאח כי "אנחנו מבצעים בדיקות קורונה באופן יום-יומי ומתגברים את מכלולי המועצה בכל ההיבטים: מידע, רישוי עסקים, קשר עם מאומתים ומבודדים, הסברה במדיה המקומית - אני אישית פונה לתושבים ומעביר מסרים בפייסבוק ובכל דרך אפשרית אחרת במטרה להגביר את המודעות".

בטרם התקבלה ההחלטה על הטלת הסגר, הביעו במועצת היישוב התנגדות נחרצת לצעד, וסיפרו כי החלו במאמצי הסברה ובקריאה לציבור להיבדק. "אנחנו שומעים המלצות מפרופ' גמזו ואחרים שאולי הכיוון הוא סגר, אבל שיהיה ברור, אנחנו מתנגדים לסגר ועושים הכל כדי שהיישוב יישאר פתוח ויוכל להיערך לקבלת החורף המיוחד אצלנו ועמו את הציבור בישראל", אמר אבו סלאח. "לא נאמץ אף הצעה שתפגע בתושבים מבחינה כלכלית".

מג'דל שמס ליד גבול ישראל סוריה ברמת הגולן ב-25 במרץ 2019. רויטרס
למרות העלייה בתחלואה, במועצה התנגדו בחריפות לסגר. מג'דל שמס/רויטרס

ראש המועצה הביע גם הוא דאגה מפני ריבוי האירועים בימים האחרונים. "זיהינו שלושה מוקדים מאוד בעיתיים: חתונות, לוויות והתקהלויות של צעירים", אמר. "מזערנו הכול והתושבים מפנימים שאם לא הולכים לפי ההנחיות התוצאה תהיה קטסטרופלית".

עוד אמר, כי "מבחינה תקציבית משרדי הממשלה מתייחסים ליישוב אבל אנחנו צריכים עוד לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים". אבו סאלח הוסיף כי "גם המשטרה צריכה. היא עושים מאמצים לסייע לרשויות אבל עם עוד כוח אדם היא הייתה יכולה לעשות יותר באכיפה".

אולם, מג'דל שמס אינו המקום היחיד ממנו שמדאיג את גורמי המקצוע. יישובים נוספים במגזר, בהם פוריידיס, רהט, ערערה בנגב, מג'דל כרום, אום אל פחם ובאקה אל-גרבייה, הוגדרו על ידי הפרויקטור סייף כ"לא ממש אדומים, אלא מהבהבים".

בדיקות קורונה ברהט, 14 באוקטובר 2020. שי מכלוף
"לא ממש אדום, אלא מהבהב". בדיקות קורונה ברהט, החודש/שי מכלוף

ממונה הקורונה לחברה הערבית קרא לציבור להקפיד על ההנחיות, והזהיר מפני ההשלכות האפשריות של עלייה בתחלואה. "אנחנו רוצים לשמור על ההישג. שילמנו מחיר כבד כדי להגיע לאן שהגענו", הפציר. "עברנו סגר ארוך וקשה ואסור לנו לוותר על ההישג ולחזור אחורה לימים של מספרים גדולים". לדבריו, "המשמעות לישוב אדום היא סגר ונזק כלכלי קשה שלא לדבר על הנזק הבריאותי".

ד"ר שרף חסאן, ראש וועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, סבור כי ריבוי המשתתפים באירועים בחברה הערבית, הופך אותם לנפיצים יותר. "זה דומה להתרופפות המשמעת בחברה היהודית, אבל מכיוון שאירועים חברתיים כאלה בחברה הערבית הם יותר המוניים אז השפעתם גדולה בהקשר של הפצת המחלה", אמר בשיחה עם וואלה! NEWS. הוא הוסיף כי בשל כך, יש לחזק את השלטון המקומי, שיכול "לשחק תפקיד משמעותי יותר בתוך הקהילה ולמנוע אירועים עם פוטנציאל הדבקה".

איימן מרעי, ראש מועצת פוריידיס, על גבי שלט אזהרה הקורא לתושבי הכפר למלא אחר הנחיות הקורונה. 25 באוקטובר 2020. יואב איתיאל
איימן מרעי, ראש מועצת פוריידיס, קורא במודעה לתושבים למלא אחר הנחיות הקורונה/יואב איתיאל

"יש לפתוח בקמפיין הסברה שיבהיר שיש מחיר כבד לאי כיבוד ההוראות", הוסיף חסאן. הוא התייחס לפעילות מטה ההסברה של משרד הבריאות ושל פיקוד העורף ואמר כי "כנראה שזה לא מספיק ולא מגיע לכל הקבוצות. צריך גם לחשוב בשיטות אחרות חוץ מהקמפיינים הדיגיטליים". לדבריו, "צריך להקים מנגנונים מקומיים חזקים שיזהו מראש אירועים המוניים מתוכננים ולפעול בדרכים שונות למנוע את קיומם או את התאמתם להוראות".

בכפר פוריידיס, בו מתגוררים כ-13 אלף תושבים, יש רק 47 חולים פעילים ולמרות זאת הוא הוא נחשב "אדום" על פי תכנית הרמזור. לדברי ראש המועצה המקומית, איימן מרעי, לפני שבוע-שבועיים היו ביישוב 57 חולים פעילים והמגמה היא של ירידה במספר.

הוא הסביר כי המספרים אינם מעודכנים. "המספרים האבסולוטיים נמוכים, אבל הייתה קפיצה משמעותית יחסית במספר חולים לעומת מחלימים",אמר. "זה קרה אחרי חתונה של אחד מבני הכפר שבכלל לא נערכה אצלנו אלא בישוב אחר. נסעו לשם בני המשפחה, נדבקו, וזו התוצאה. אני מאמין שתוך כמה ימים אנחנו יוצאים מזה".

מי שחולף על פני הכפר יוכל לראות את השלטים בהם מרעי פונה לתושבים ומפציר בהם למלא את ההנחיות. בנוסף לכך, המועצה המקומית עורכת הסברה בפייסבוק, בהודעות ובסרטונים, וכן מבצעת בעצמה חקירות אפידמיולוגיות.

אולם, מרעי מבקש להזכיר כי הבעיה העיקרית ביישוב היא מחסור תקציבי ועוני. "המדד הסוציו-אקונומי שלנו נמוך, יש לנו מעל ל-1,300 נפשות מטופלות רווחה. עם כל הכבוד לסמכויות שהמדינה נותנת, מה שאנחנו בעיקר צריכים זה כסף ומה שהמדינה חילקה עד כה זה סכומים לא הולמים".

סוגיה זאת מקבלת משנה תוקף בתקופת הקורונה. "קיבלנו 268 אלף לסייע למשפחות ואם לא הייתי מוציא 100 אלף למשפחות במצוקה, אז הייתה נגרמת פה בעיה קשה ואם יטילו עכשיו סגר אז צריך לעזור לכולם, לא רק לחולים", העיד ראש המועצה. הוא העלה בעיה נוספת בכפר העני, בו לרבים אין נגישות לאמצעים ממוחשבים עבור למידה מרחוק. "בשביל ללמד בזום צריך תשתיות ואי אפשר לייצר תשתיות מהרגע להרגע".

גם ד"ר חסאן העיד על הבעיה. "הלמידה מרחוק כשלה ולא מגיעה לרוב רובם של התלמידים. אני לוחץ לפעולה יותר יעילה בכדי להשתלט על המצב ובכדי להכשיר את הקרקע לחזרת הילדים לבתי ספר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully