הממשלה אישרה הלילה (חמישי) מתווה אחיד לתפילות והפגנות לאחר יום כיפור, כחלק מהסגר הכללי שיחל מחר בשעה 14:00 ועד אחרי שמחת תורה. עד יום הכיפורים יורשו המתפללים לפקוד את בתי הכנסת בהתאם להנחיות שנכנסו לתוקפן עם תחילת הסגר לפי גודל המבנה ובקפסולות. המחאות מול מעון ראש הממשלה בירושלים יוגבלו ל-2,000 משתתפים שיורשו להפגין בקפסולות. לאחר יום כיפור בתי הכנסת ייסגרו. תפילות והפגנות יתאפשרו בשטח פתוח בלבד, בקפסולות של עד 20 איש ובמרחק של עד קילומטר מהבית.
במהלך הסגר הכללי, שיימשך לפחות שבועיים, לא תהיה עבודה במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי, למעט עובדים חיוניים. השווקים ייסגרו, אך חנויות למכירת מזון, פארם ושירותים חיוניים יישארו פתוחות. כמו כן, התחבורה הציבורית תצומצם ומסתמן כי נמל התעופה בן גוריון ייסגר לטיסות יוצאות. בהתאם למגבלות הנוכחיות, מוסדות החינוך יישארו סגורים והיציאה מהבית תותר רק למחר של עד ק"מ אחד, למעט מקרים חריגים.
מתווה הסגר הכללי שאושר בממשלה דורש את אישור הכנסת. המתווה צפוי לעבור היום בצהריים להמשך חקיקה - ההליך יחל בוועדת כנסת, ימשיך למליאה משם לוועדת החוקה ויחזור למליאה.
מתוה הסגר שאושר בממשלה
- סגר מלא מ-25 בספטמבר בשעה 14:00 עד 11 באוקטובר
- השבתת העבודה במגזר הציבורי והמגזר הפרטי, למעט עובדים חיוניים
- הגבלת ההפגנות מול מעון רה"מ ל-2,000 משתתפים, בקפסולות
- צמצום פעילות התחבורה הציבורית
- סגירת השווקים
- סגירת כלל ענפי הספורט, למעט משחקים בינלאומיים רשמיים
- ביום כיפור:
- יותרו תפילות בבתי כנסת תחת מגבלות התקהלות
- לאחר יום כיפור:
- תפילות והפגנות יתקיימו בשטח פתוח, בקפסולות של 20 איש ועד ק"מ מהבית
לקריאה נוספת בנושא הקורונה
ההפגנות והתפילות עמדו במוקד המחלוקת בין שרי קבינט הקורונה, שהתכנס לשעות ארוכות של דיונים ביומיים האחרונים. ממונה הקורונה פרופ' רוני גמזו המליץ לסגור את בתי הכנסת, בעוד על פי מתווה שפורסם בשבוע שעבר המחאות יוכלו להימשך תוך חלוקה לקפסולות של עד 20 איש.
לפי מתווה חלופי שגיבשו היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט והמשטרה, מספר המפגינים מול מעון ראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים יוגבל ל-2,000 איש. זהו, להערכת המשטרה, מספר המפגינים שיכולים להיכנס למתחם בלפור תוך שמירה על כללי הריחוק החברתי. עם זאת, מדובר במתווה שאינו רלוונטי למצב של סגר כללי, ויחול רק עד כניסת הסגר ואחריו.
בהודעה מטעמו הבהיר מנדלבליט כי לא קבע "בשום שלב שסגירת המשק היא 'תנאי' לכך שניתן יהיה מבחינה משפטית להגביל את ההפגנות. היועמ"ש עמד על כך, שבמצב בו היקף התחלואה כה גדול עד כי יש צורך בסגר כללי, יהיה זה מוצדק משפטית להגביל משמעותית גם הפגנות, תפילות או כל פעילות אחרת שקשורה בהתקהלות. וזאת, על אף המעמד שהוקנה כאמור לזכות להפגין בפסיקה ובחוק הקורונה כאמור".
היועמ"ש פירט את שתי המדרגות הנוגעות להפגנות בהתאם למצב התחלואה המחמיר והערכות הגורמים המקצועיים. "במצב של הטלת הגבלות כלליות של ריחוק חברתי הנובעות ממצב החירום (המצב הקיים היום) - החוק הקיים מסמיך את הממשלה לקבוע את אופן קיומן של הפגנות, אבל לא למנוע אותן. בשים לב למצב התחלואה המחמיר גובשו גם תקנות חדשות המאפשרות למשטרה כלים משפטיים לאכיפת כללי הריחוק החברתי בהפגנות, לרבות הטלת קנסות", כתב.
מנדלבליט המשיך, "במצב של הטלת הגבלות מחמירות בכלל המדינה הנובעות מ'מצב חירום מיוחד' (מצב שיהיה אפשרי בעקבות החקיקה החדשה שאושרה הלילה בממשלה, על דעת היועמ"ש) - יתאפשר להפגין רק בהתאם למגבלות היציאה שחלות על כלל האוכלוסייה. כלומר, במרחק של עד 1,000 מטר מהבית ולא יותר מההתקהלות המותרת (כיום בקפסולה של עד 20 איש)".
מה מותר מעבר למגבלת הקילומטר?
- יציאה למקום עבודה חיוני
- הצטיידות בתרופות, במזון ובמוצרים ושירותים חיוניים
- סיוע לאדם בעל קושי או מצוקה
- טיפול רפואי חיוני
- מסגרות רווחה וטיפול סוציאלי חיוני
- יציאה לכנסת, להליך משפטי או לתרומת דם
- פעילות ספורטיבית המתחילה במקום המגורים, של יחיד או אנשים הגרים יחד
- השתתפות בהלוויה או ברית של בן משפחה קרוב
- טבילת נשים במקווה
- טיפול חיוני בבעלי חיים
- העברת קטין בין הורים שלא חיים יחד
- העברת קטין שלו הורה יחיד היוצא לצורך חיוני להשגחת אדם אחר
- הגעה למסגרת יום חינוכית שפעילותה מותרת (חינוך מיוחד, ילדי עובדים חיוניים)
בתנועת "קריים מיניסטר", ממובילות המחאה שנערכת מדי שבוע מול מעון ראש הממשלה בירושלים וביתו הפרטי בקיסריה, מתחו ביקורת חריפה על ההחלטה להגביל את ההפגנות במסגרת הסגר המלא. "כל מה שעניין את נתניהו היה לעצור בכל מחיר את ההפגנות בבלפור. לא בריאות הציבור, לא מיליון המובטלים והעסקים הקורסים ולעזאזל הדמוקרטיה. האובססיה שלו לראות את כיכר פריז ריקה מעידה על עוצמת המחאה והלחץ האדיר שלו ממנה", נמסר.
בתנועת "אין מצב" פנו אל חברי הכנסת בדרישה לקבל את מתווה ההפגנות שהציעו, לפיו המחאה תיערך באוויר הפתוח ובקפסולות, תוך ישיבה על כיסאות, ריחוק חברתי ועטיית מסיכות. הם כתבו כי "אנו קוראים לחברי הכנסת לקבל את המתווה לימי הסגר בלבד, שהוצע על ידי "אין מצב" לפני עשרה ימים ואושר על ידי רשויות המדינה ומאפשר הפגנות שהן נשמת אפה של מדינה דמוקרטית".
הדגלים השחורים, ממארגני המחאה מול מעון ראש הממשלה בירושלים, תקפו את כחול לבן בשל ההחלטה להגביל את ההפגנות. "נחזור להפגין על ראשכם", מסרו מהדגלים השחורים. "אנו מודיעים בזאת לבני גנץ, שרי המשפטים והחוץ: אם תתנו ידכם להרס הדמוקרטיה נרדוף אתכם, נפגין מולכם, אתם תיזכרו לדיראון עולם כאלה שהפכו את ישראל לדיקטטורה".
גמזו התנגד לסגר, נתניהו דחה את עמדתו
ממונה הקורונה, פרופ' גמזו, התנגד בישיבת הממשלה על הטלת סגר. נוסף עליו גם שר האוצר ישראל כץ, שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי, השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש-הכהן, שר הכלכלה עמיר פרץ ושר הרווחה איציק שמולי הצביעו נגד הסגר.
גמזו אמר בדיון כי הוא תומך בצמצום הפעילות במגזר הפרטי ב-50%, ולא באופן מוחלט. הוא הוסיף כי הוא תומך בסגירת בתי הכנסת באופן מלא גם ביום כיפור כדי למנוע הדבקה. עם זאת, עמדתו נדחתה על ידי ראש הממשלה. אף גורם מקצוע רפואי אחר שהשתתף בדיון לא תמך במתווה החמרת הסגר.
יו"ר האופוזיציה, יו"ר יש עתיד-תל"ם יאיר לפיד, תקף את השרים לאחר אישור הטלת סגר כללי. "כל שרי הממשלה ובעיקר חברינו מכחול לבן צריכים לשאול את עצמם הבוקר מה הם עושים בממשלה שמפקירה ככה את הציבור. מה הם עושים בממשלה שראש הממשלה שלה עסוק רק בפוליטיקה זולה. מאמין לכם שלא ידעתם שככה זה יהיה, אבל עכשיו אתם יודעים. אנשים הגונים לא יכולים להישאר שם. אתם שותפים למחדל נתניהו", מסר.
יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הצטרף לביקורת. לדבריו, "ההחלטה ההזויה על הטלת סגר מלא מחר בניגוד לדעת המומחים היא תוצאה של התנהלות פושעת מצד הממשלה בחודשים האחרונים, שבשל חוסר מנהיגות וחוסר מדיניות הובילה אותנו למצב הזה. הגיע הזמן לעבור מביביסטריה של ייאוש לפתרונות של תקווה".