הממשלה אישרה: סגר מלא מיום שישי, ההפגנות והתפילות יוגבלו

בתום דיון לילי אישרו השרים את המתווה הכולל סגר הדוק ברחבי הארץ החל ממחר ועד אחרי שמחת תורה. פעילות המגזרים הציבוריים והפרטיים תיפסק למעט עבודות חיוניות, המחאות והשהייה בבתי הכנסת יצומצמו. השרים כץ, שי, פרקש-הכהן, פרץ ושמולי והפרויקטור גמזו התנגדו למתווה

בווידאו: הודעת נתניהו על הטלת סגר מלא (צילום: מערכת וואלה! NEWS, עריכה: איתי עמרם)

הממשלה אישרה הלילה (חמישי) הטלת סגר מלא ברחבי הארץ למשך 16 ימים - החל ממחר ועד אחרי שמחת תורה. בתקופה זו, לא תהיה עבודה במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי, למעט עובדים חיוניים. התפילות וההפגנות, שהיו במוקד המחלוקת בדיונים בקבינט הקורונה, יתקיימו במתווה מצומצם.

ביום כיפור יתאפשרו תפילות בבתי הכנסת בהתאם למתווה התפילה שאושר לפני כשבוע. לאחר יום כיפור, יתאפשרו תפילות והפגנות בשטח פתוח בלבד, בקפסולות של עד 20 איש ובמרחק של עד קילומטר מהבית.

עוד בוואלה! NEWS

כחול לבן: "רה"מ פועל רק למניעת הפגנות"; נתניהו: "זה למען בריאות הציבור"

לכתבה המלאה

מתווה הסגר שאושר בממשלה

  • סגר מלא מ-25 בספטמבר עד 11 באוקטובר
  • השבתת העבודה במגזר הציבורי והמגזר הפרטי, למעט עובדים חיוניים
  • צמצום פעילות התחבורה הציבורית
  • ביום כיפור:
  • יותרו תפילות בבתי כנסת תחת מגבלות התקהלות
  • לאחר יום כיפור:
  • תפילות והפגנות יתקיימו בשטח פתוח, בקפסולות של 20 איש ועד ק"מ מהבית
סגר מהודק למשך 16 יום. אכיפת המגבלות בראש השנה (צילום: ראובן קסטרו)

השרים ישראל כץ, יזהר שי, אורית פרקש-הכהן, עמיר פרץ ואיציק שמולי הצביעו נגד החלטת הממשלה להדק את המגבלות. לדברי כץ, "ניתן היה לקדם צעדים לבלימת המחלה מבלי לפגוע פגיעה אנושה במפעלים ועסקים במגזר הפרטי, שאינם מקבלים קהל ומקפידים היטב על הוראות משרד הבריאות". גם נגיד בנק ישראל אמיר ירון וממונה הקורונה פרופ' רוני גמזו התנגדו לסגירת העסקים, והציעו לפעול במתכונת של 50% פעילות במגזר הפרטי.

במהלך הדיון אמר גמזו כי הוא תומך בסגירת בתי הכנסת באופן מלא גם ביום כיפור כדי למנוע הדבקה, אולם עמדתו נדחתה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. אף גורם מקצוע רפואי אחר שהשתתף בדיון לא תמך במתווה החמרת הסגר.

יותרו תפילות בבתי כנסת במהלך יום כיפור. מאה שערים בראש השנה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

פרקש-הכהן הבהירה בישיבת הממשלה כי היא מתנגדת לעיסוק של הממשלה בנושא ההפגנות. "ההפגנות הן נגדנו. נגד הממשלה. אסור לנו לגעת בזה, לא לעסוק בזה. לתת רק לגורמי המקצוע. זה פסול", אמרה.

בתגובה אמר לה נתניהו כי "ההפגנות כוונו גם ליועמ"ש, גם לדרג המקצועי. אין שום מניעה ושום קביעה. מה שאומר שלממשלה יש זכות מלאה לעסוק בזה. הפרימה של הכללים שלנו - מה פרם את כל המשמעת של הציבור? אלו ההפגנות, תקפו שוטרים, ירקו עליהם".

השרה השיבה: "לא אמרתי שלא צריך להגביל הפגנות. רק שאסור לנו לעסוק בזה. זו דעתי". ראש הממשלה ענה: "אז אני לא מסכים איתך".

הפגנות יותרו בקפסולות ובמרחק של עד ק"מ מהבתים. המחאה בבלפור (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

שר התיירות אסף זמיר הצביע נגד החלק בהחלטה על צמצום התקהלויות כיוון שלא נאסרו התפילות בבתי הכנסת ביום כיפור. זמיר הצביע בעד החלק בהחלטה לצמצם את פעילות המגזר הפרטי. זמיר טען שהחרגת יום הכיפור ופתיחת בתי הכנסת לתפילה בתוך מבנים סגורים באותו היום איננה מתקבלת על הדעת, פוגעת בסיכויי ההצלחה של הסגר, ומסכנת את בריאות המתפללים.

מסתמן: הגבלות על טיסות יוצאות מנתב"ג

בעקבות השבתת העבודה במגזר הפרטי, משרד האוצר יפיץ רשימת מפעלים חיוניים שיישארו פתוחים בתקופת הסגר. ככל הנראה, הרשימה תהיה דומה לזו שגובשה בסגר שהוטל בחודש מרץ האחרון, ויהיה צורך באישור הממשלה.

כמו כן, במהלך הסגר צפויה התחבורה הציבורית להצטמצם באופן משמעותי. ככל הנראה תופסק פעילותה של רכבת ישראל, ויופעלו מסויימים לצורך הגעה של עובדים חיוניים וכן הגעה לצרכים רפואיים.

לדברי שרת התחבורה מירי רגב, בכל מקרה נמל התעופה בן גוריון לא ייסגר לחלוטין. טיסות מטען יימשכו כמעט כרגיל ונוסעים בעלי אזרחות ישראלית יוכלו להיכנס. עם זאת, ייתכן שיוטלו מגבלות על נוסעים יוצאים, בהתאם להחלטת הממשלה.

שינה את עמדתו כמה פעמים. נתניהו (צילום: אי-פי)

במהלך הישיבה אמר ראש הממשלה כי בשל מצב התחלואה, יש צורך להטיל על הציבור מגבלות לפרק זמן ממושך. "שמענו מהמומחים שאם לא ננקוט צעדים מיד נגיע אל פי התהום", מסר. "נדרש מאיתנו להטיל עכשיו סגר מלא למשך שבועיים. אחר כך נמשיך בעוד שבועיים של סגר, אני מקווה שעם פחות הגבלות, אבל זה תלוי בנתוני התחלואה".

לדבריו, "אחר כך אני מקווה שנוכל לחזור בהקדם לתכנית הרמזור ולניהול שגרת קורונה. מי שחושב שאנחנו יכולים לעבוד עם מגיפה מתפרצת ושזה לא ישפיע על הכלכלה - טועה. עדיף לעשות צעדים כאלה בחגים כשהכלכלה בהילוך נמוך יותר".

טען כי במצב התחלואה הנוכחי עדיף ללכת לסגר מלא כבר עכשיו. גנץ (צילום: תומר אפלבאום, הארץ)

במהלך הדיון בקבינט הקורונה, נתניהו שינה את עמדתו כמה פעמים, הן לגבי אופי הסגר והן לגבי משך הזמן שלו. הישיבה הופסקה מבלי ששרי הקבינט הצביעו על מתווה לסגר.

ההחלטה לדלג על ההצבעה בקבינט הקורונה ולעבור מיד לאישור הממשלה התקבלה בתום שיחת טלפון בהשתתפות נתניהו, ראש הממשלה החליפי בני גנץ, והשרים גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, יולי אדלשטיין ואריה דרעי.

גנץ, ששהה בארצות הברית, שוחח עם נתניהו בטלפון ואמר לו כי במצב התחלואה הנוכחי עדיף ללכת לסגר מלא כבר עכשיו ולא להמתין עם המהלך לאחרי יום כיפור. גנץ הוסיף בשיחה כי אם הסגר המלא יחל עכשיו, יהיה צריך להתמקד בהחזרת הפעילות במשק מיד אחרי החגים.

לפיד: "כל שר שעובר על כללי הסגר חייב להתפטר מיד"

לקראת ישיבת הממשלה, ראש האופוזיציה יאיר לפיד פרסם רשימה של שש דרישות מהממשלה במקביל להטלת הסגר. "לא היינו צריכים להגיע לסגר. המחיר הכלכלי, הנפשי והחברתי יקר מדי. היינו חייבים לטפל בקורונה לא בפטיש אלא באיזמל, זה היה אפשרי", לפיד כתב בפייסבוק ופירט את הצעדים הדרושים בעיניו להשלמת ההחלטה על הסגר המחמיר.

בין היתר, לפיד קרא לממשלה לגבש ולהציג אסטרטגיית יציאה ברורה עם מדדים ברורים של תחלואה לפתיחה מחדש של המשק ומערכת החינוך, מודל פיצוי ורשת ביטחון לעצמאים, הקמת מערך חקירות ואכיפה לקטיעת שרשראות ההדבקה ותגבור מערכת רפואת החירום כדי להתמודד עם עומסי תחלואה.

בנוסף, לפיד קרא לממשלה למנות דובר מקצועי למשבר, להעביר סמכויות ומשאבים לראשי הערים, ולדוגמה אישית מחברי הממשלה. "כל שר שעובר על כללי הסגר חייב להתפטר מיד. זה כולל את ראש הממשלה. אנחנו חייבים לבנות את אמון הציבור", אמר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully