פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה מסתתר בעיתוי הפרסום על חיסול מורניה?

      שבע שנים אחרי הפיצוץ המסתורי בדמשק, הדלפה אמריקנית לשני עיתונים חושפת פרטים חדשים על המבצע החשאי, ובעיקר מעוררת תהיות על האינטרסים שעומדים מאחוריה

      הלוויית של בכיר חיזבאללה עימאד מורנייה – ביירות, 14 בפברואר 2008 (AP)
      דיוקנו של עימאד מורנייה מונף בהלווייתו בביירות, ב-14 בפברואר 2008 (צילום: אי-פי)

      שני כלי תקשורת יוקרתיים פרסמו בסוף השבוע כתבות דומות למדי, המתארות, בפעם הראשונה, את התפקיד שמילא ה-CIA במבצע החשאי לחיסול עימאד מורנייה. עד כה, רווחה ההנחה שהמוסד הוא האחראי הבלעדי לחיסול "רמטכ"ל חיזבאללה" בחודש פברואר 2008. אך לפי שני התחקירים, שפורסמו במקביל באתרי האינטרנט של "וושינגטון פוסט" ו"ניוזוויק", המבצע הסתמך על עבודת ביון אמריקנית.

      ברור כי שני המאמרים לא נכתבו בזמן קצר, אלא הצריכו עבודה של שבועות; לפיכך, פרסומם, זמן קצר אחרי נאומו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, מעורר תהיות על תזמון ההדלפה, ולא פחות על זהות הגורמים שעמדו מאחוריה.

      בשבע השנים שחלפו מאז חיסול עימאד מורנייה, תואר המבצע כהישג מודיעיני חשוב ביותר של ישראל. תחקיר מפורט, שפורסם ב-2013 ב"אל-אחבאר" הלבנוני המזוהה עם חיזבאללה, וציטט את אנשי הארגון, קבע כי "המוסד היה אחראי להתנקשות מא' ועד ת'". בירושלים מעולם לא לקחו אחריות על הפעולה, וגם בארצות הברית שמרו על שתיקה בנושא.

      קאסם סולימאני, מפקד ”כוח קודס” של משמרות המהפכה של איראן (צילום מסך)
      קאסם סולימאני. המוסד וה-CIA ויתרו על הזדמנות לחסלו (צילום: FARS)

      תחקיר ה"וושינגטון פוסט" עמוס בפרטים מבצעיים: הוא מתאר את הניסויים שעשה ה-CIA בפצצה שלבסוף חיסלה את מורניה, וסוקר את תהליך האישור הביורוקרטי שעבר המבצע, עד שהגיע לחתימתו של הנשיא ג'ורג' בוש. ה"ניוזוויק", מנגד, מרחיב כיצד הפצצה עשתה את דרכה לדמשק דרך ירדן.

      רק כדרך אגב, מזכיר ה"וושינגטון פוסט" כי ה-CIA והמוסד ויתרו במהלך המבצע על הזדמנות לחסל את קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה. סולימאני, כך מזכיר התחקיר, היה באותם ימים בן לוויה קבוע של מורניה בדמשק: "בנקודה אחת, שני הגברים עמדו באותו המקום ובאותו הרחוב. כל מה שהיה צריך לעשות זה רק ללחוץ על הכפתור (...) אבל למפעילים לא היה אישור מהנשיא להרוג את סולימאני".

      הפסקה הקטנה הזו, הקבורה בים של מלל מבצעי, היא רמז עבה כפיל למי שמשמש כיום כשר החוץ בפועל של איראן. סולימאני הוא איש אמונו של המנהיג העליון עלי חמינאי. בפקודתו, הוא מפעיל את הכוחות האיראניים הפועלים נגד דאעש בעיראק, ומתאם את הפעלת חיזבאללה בלבנון ובסוריה. אחרי שנים במחתרת, שבהן גופי המודיעין התקשו לאתר תמונה עדכנית של סולימנאי, כיום דיוקנו מעטר ברהב את הכותרות הראשיות באיראן. רק לאחרונה צולם סולימאני עולה לקברו של ג'יהאד מורנייה, בנו של עימאד מורנייה שחוסל ברמת הגולן, בפעולה המיוחסת לישראל. בהלוויית אמו ב-2013 נכחה, ותועדה, כל צמרת השלטון האיראני.

      האם סיפור מלפני 7 שנים יחבל בשיחות הגרעין?

      לגבי הנסיבות לעיתוי הפרסום, נותר רק לנחש. עילה אפשרית שנייה להדלפה היא ניסיון לחזק את מעמד ה-CIA בתקופה שבה הוא נתון בלחץ ציבורי גדול. דוח העינויים שפורסם בסוף 2014 חשף כיצד סוכנות הביון הפרה את החוק ושיקרה למחוקקים. רק בשבוע שעבר הורשע סוכן CIA בריגול חמור, אחרי שחבר מושבעים קבע כי הדליף לעיתונאי פרטים ממבצע סודי שנועד לשבש את תכנית הגרעין של איראן.

      ההשערה הסבירה יותר היא שמדובר בניסיון של בכירים לשעבר בממשל האמריקני, השואפים לחבל בשיחות הגרעין בין ארצות הברית לבין איראן, משום שהוא עשוי לעורר מחדש את יצר הנקמה של חיזבאללה על חיסול מורנייה, והפעם להפנותו כלפי מטרות אמריקניות. אלא שלפי הדיווחים האחרונים מוושינגטון ומטהראן, שיחות הגרעין ממשיכות להתקדם כסדרן, חרף מאמצים דיפלומטיים גדולים, ולא צפוי שדווקא הסיפור הזה יצליח לסכל אותן.

      ברשתות החברתיות התקיים אמש סימפוזיון סוער הנוגע לשלל האפשריות האלה. הועלו גם אפשרויות אחרות, כמו למשל שמועד ההדלפה קשור למתיחות בין הבית הלבן וממשלת ישראל - ושמטרת הפרסומים היא להדגים כיצד שיתוף הפעולה המודיעיני היה גדול בתקופת אהוד אולמרט וג'ורג' בוש הבן. לצד כל האפשרויות הללו, קיימת כמובן האפשרות כי העיתונאים החתומים על שני התחקירים - אדם גולדמן ואלן נקשימה מה"וושינגטון פוסט" וג'ף סטיין מ"ניוזוויק" - אכן הצליחו לחשוף פרטים מרתקים וחדשים על החיסול המסתורי. האנשים היחידים שיודעים באמת את התשובה לתעלומה, שומרים על שתיקה.