פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דוח הסנאט: עינויים ב-CIA הוצדקו לפי פסיקות בג"ץ

      החלטת ועדת לנדוי ופסיקת ביהמ"ש העליון מ-1999 סייעו לסוכנות הביון המרכזית לבסס את הנימוק המשפטי להתעללות בעצירים, לפי "הדוגמה הישראלית". הטיעון המרכזי: כדי למנוע פיגוע, הכל כשר

      דוח הסנאט: עינויים ב-CIA הוצדקו לפי פסיקות בג"ץ
      צילום: רויטרס, עריכה: יאיר דניאל

      סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית, CIA, התבססה על פסיקות בית המשפט העליון בישראל כדי לבנות תכנית הגנה עבור חוקריה וסוכניה, למקרה שיועמדו לדין בגין עינויים - כך עולה מדוח ועדת הסנאט למודיעין שפורסם אתמול (שלישי). בדוח חסר תקדים בחומרתו, מאשים הסנאט את הסוכנות בעינויים אכזריים של עצירים, ובהסתרה מכוונת של מידע מהבית הלבן ומהציבור.

      הדוח סוקר את העינויים שנעשו בעצירים בתקופה שאחרי פיגועי ה-11 בספטמבר 2001. העינויים נפסקו עם כניסתו של ברק אובמה לבית הלבן ב-2009. מהדוח עולה כי קודמו בתפקיד, הנשיא ג'ורג' וו.בוש, לא היה מודע להיקף העינויים ולעובדה כי מרביתם לא חילצו מידע מודיעיני מועיל, וכי רק סגנו, דיק צ'ייני, קיבל עדכונים בנושא.

      מעיון בדוח עולה כי זמן קצר לאחר שהנשיא בוש הכריז על המלחמה בטרור ב-2001, היועצים המשפטיים של ה-CIA מיהרו לנסח מסמך המציע בסיס להגנה משפטית עבור חוקרים וסוכנים שינקטו עינויים כלפי חשודים בבית המעצר השונים של ארה"ב.

      עוד בוואלה! חדשות:
      אסירים קפאו למוות ולא ישנו שבוע: "הברוטליות" של ה-CIA
      צבא ארה"ב ייאלץ לחשוף תיעוד של הזנה בכפייה
      דוח בארה"ב: עינויים לא תרמו לחילוץ מידע מעצירים

      דיאן פיינסטיין בסנאט האמריקני (רויטרס)
      הסנאטורית דיאן פיינסטיין, ראש ועדת המודיעין של הסנאט, היום (צילום: רויטרס)

      במסמך, המתוארך ל-26 בנובמבר 2001, נכתב כי "ה-CIA יוכל לטעון כי היה זקוק לעינויים כדי למנוע נזק מיידי, משמעותי או פיזי לבני אדם, וכי לא הייתה כל דרך זמינה אחרת למנוע את הנזק". עוד נכתב כי "מדינות עשויות להעדיף שלא לגנות את העינויים (שמבצעת ארה"ב), אם הם יעזרו להציל אלפי נפשות".

      כדי לחזק את טיעוניהם, היועצים המשפטיים של סוכנות הביון המרכזית הסתמכו, בין היתר, על פסיקות בישראל, ממסקנות ועדת לנדוי שהתפרסמו ב-1987 ועד פסיקת בג"ץ 12 שנים לאחר מכן, שאסרה על שימוש בטילטולים בחקירות השב"כ. מסמך מרכזי בדוח מציין את "הדוגמה הישראלית" כתקדים שלפיו ניתן לומר כי "עינויים הם הכרחיים כדי למנוע נזק מיידי, משמעותי או פיזי" במקרה שאין בנמצא אמצעי זמין אחר.

      דוח הסנאט מזכיר מקרה נוסף שבו ניסה ה-CIA לעגן במסמכים משפטיים את ההצדקה לתכנית העינויים שלו. ב-2005, הסנאטור ג'ון מקיין, שעבר עינויים בשבי בוויאטנם, עמד בראש קבוצה של מחוקקים שקראו להטיל מגבלות על שיטות החקירה וקראו לתקן את חוקי המדינה, כך שעצירים יזכו ליחס הומאני גם במתקני חקירה מחוץ לגבולות ארה"ב.

      "מצב ביטחוני מיוחד"

      פרקליט מטעם ה-CIA, שעבד בשעתו במשרד מנהל המודיעין הכללי, אשר ממונה על סוכנות הביון, ציין במסמכיו כי "הדיון הציבורי כעת דומה מאוד לזה שהיה בישראל ב-1999… שבו קבע בית המשפט העליון של ישראל כי כמה משיטות החקירה מותרות, אך דרש אישור כלשהו מצד המחוקק".

      ב-6 ספטמבר של אותה שנה, פרסם בית המשפט העליון את החלטתו ב"בג"ץ העינויים", בעתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח והוועד הציבורי נגד עינויים. השופטים קבעו כי לשב"כ אין סמכות לטלטל עצירים, להחזיקם בתנוחת "שבאח" וב"כריעת צפרדע" או למנוע מהם שינה, אלא אם הדבר "מתחייב בשל צרכי החקירה", והכשירו למעשה את שיטות חקירה אחרות, אינטנסיביות, בנימוקים של "מצב ביטחוני מיוחד" שבו נמצאת ישראל מיום היווסדה ובשל המלחמה בטרור.

      הפגנה מול הבית הלבן בדרישה לסגור את מחנה המעצר גואנטנמו (רויטרס)
      הפגנת מחאה מול הבית הלבן בדרישה לסגור את הכלא הביטחוני גואנטנמו (צילום: רויטרס)

      במכתב אחר שחיבר היועץ המשפטי לשעבר של ה-CIA, ג'ון ריזו, הוא מציין כי עורכי דין בסוכנות ועמיתיהם במשרד המשפטים בוושינגטון, ביקשו לברר כיצד ניתן להגן משפטית על חוקרים וסוכנים. ריזו ציין בתגובה את "התקדים הישראלי" שנקבע בהחלטת בית המשפט העליון, במקרה של טיפול ב"פצצת זמן מתקתקת", כדבריו.

      ריזו ציין כי במקרים מסוג זה, לא ניתן להגיש בקשה מוקדמת ל"שיטות חקירה מוגברות", שם קוד שניתן לעינויים. "במקרה הגרוע ביותר, קצין שישתתף בפעולה שכזו יוכל לטעון לתנאי 'הצורך' במקרה שייתבע".

      סייג ה"צורך" שבחוק העונשין הוא סעיף נתון לפרשנויות שהותירו שופטי בג"ץ בפסיקתם מ-1999, ובו קבעו כי חוקר שב"כ יורשה לטעון בדיעבד שפעל בתנאי חקירה קיצוניים. היועץ המשפטי לממשלה יוכל, אם יצטרך, להורות שלא להעמידו לדין.

      החוקר איים על האסיר: "אאנוס את אמא שלך"

      מתוך אלפי עמודי הדוח, הותרה לפרסום רק תמצית באורך 528, שגם בה צונזרו משפטים שלמים. הדוח מתאר כמה מקרים שבהם הוחזקו עצירים בתנאים מזעזעים. בין היתר, העציר הסעודי אבו זוביידה נכלא בקופסה שרוחבה 53 סנטימטרים, עומקה 76 ס"מ וגובהה 76 ס"מ. הוא נאלץ לשהות בקופסה במשך 29 שעות. לאחר מכן הועבר לקופסה דמויית ארון קבורה למשך 266 שעות.

      חלק ממעשי העינויים התבצעו ב"אתרים שחורים" - מתקני מעצר חשאיים מעבר לים, בין השאר בפולין, בליטא, ברומניה ובתאילנד. מהדוח עולה כי פקידים בכירים במדינות הללו קיבלו שוחד בתמורה להכנסת העצירים לשטחן.

      שיטות האלימות המוזכרות בדוח כוללות מקלחות במי קרח, הטבעה במים, תלייה בתנוחות מכאיבות, החדרה של ארוחות נוזליות דרך פי הטבעת ומניעת שינה למשך שישה ימים ברציפות. באחד מהמקרים המפורטים בדוח, מוזכר חוקר שאיים על עציר כי יגרור את אמו לתא החקירה ויאנוס אותה לעיניו.

      (עדכון ראשון: 21:46)

      לפניות - אוריה כנף uriah_c@walla.net.il