40 משפחות פנו לפני כחודש ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, וביקשו לבחון את טיפול הפרקליטות בתביעותיהן נגד המכון לרפואה משפטית. מדובר במשפחות שאיברים של יקיריהן נשמרו במכון הפתולוגי במשך שנים והובאו לקבורה רק בשנת 2012. במסגרת הפרשה פוטר באותה שנה מי שהיה אז ראש מנהל המכון לרפואה משפטית, פרופ' יהודה היס, בהוראת משרד הבריאות. בין המשפחות גם משפחתה של מיטל אהרונסון, שנדרסה למוות בתאונת פגע וברח ב-2008.
"הגילוי הנורא שבעקבותיו נאלצו המשפחות לערוך לבן המשפחה שנפטר הלוויה שניה על מנת לקבור את חלקי האיברים שנשמרו במכון גרם למשפחות אשר הצליחו, בקושי רב, לחזור למסלול חיים סביר לאחר מות יקירם, לשבר עמוק", כתבו עורכי הדין שמייצגים את 40 המשפחות, עדו אורלנסקי, אלעד איזנברג וטוני ימין.
לטענת עורכי הדין, ראוי היה לאור נסיבות הפרשה ש"רשויות המדינה תנסנה להידבר עם המשפחות השכולות, על מנת להגיע להסכם מכובד אשר ייתכן שהיה מפחית מסבלן הרב, ותשתדלנה להימנע מלגרור אותן להליכים משפטיים ממושכים. אולם למרבה הצער דומה שהמדינה בחרה כאסטרטגיה להקשות אל לבה ולנהל 'מלחמת התשה' מול המשפחות", לשון המכתב. טענות התובעים מגיעות בעיקר בשל ההבדל בגישת המדינה, שנהגה אחרת בתיקים קודמים של תובעים שאיברי יקיריהן אוחסנו במכון.
עוד בוואלה! חדשות:
חשד לרצח בחיפה: סב ירה למוות בגבר שהתעמת עם נכדו
הערכה: הפרקליטות תבקש לפחות 25 שנות מאסר לגואל רצון
יעלון נפגש עם הייגל: "לחמאס מטה טרור בטורקיה"
אחת מתביעות אלו היא זו שהגיש מיקי גולדנברג, אחיו של דודו טופז, במאי 2012 על סך 2.5 מיליון שקל נגד משרד הבריאות, המכון לרפואה משפטית ופרופ' יהודה היס, לאחר שהתברר כי לבו של טופז נשמר במכון. במסגרת הסכם פשרה שנחתם כשנה לאחר מכן הוחלט לפצות את גולדנברג, שיוצג על ידי עורך הדין אפי נוה, בכ-300 אלף שקל.
לטענת עורכי הדין, הפרקליטות, בניגוד לבעבר, מקשה כיום על ניהול התיקים, מעכבת את קידומם ומחייבת את התובעים בהוצאות כספיות כבדות. כך למשל, בכל התביעות האחרונות המדינה הגישה "בקשה לתשלום אגרה הולמת ולחילופין למחיקת כתב התביעה", בטענה כי התביעות אינן תביעות של נזקי גוף (ולפיכך אינן חייבות באגרה) אלא תביעות כספיות רגילות, ולכן יש לשלמה. בשל סכומי התביעה הגבוהים הנהוגים בתביעות נגד המכון לרפואה משפטית בפרשה, גם האגרה האמורה מסתכמת בסכום גבוה.
בהתחלה הסבירה המדינה כי הדבר נעשה משום שלא צורפה לתביעות חוות דעת רפואית, דבר שלא נדרש בעבר, אולם גם לאחר שהמשפחות שילמו על מנת לצרף חוות דעת כזו לתביעותיהן, המדינה המשיכה בשלה. על פי המכתב, מדובר במשפחות קשות יום שגם תשלום לרופאים עבור חוות הדעת מקשה עליהן, לא כל שכן האגרה.
כמו כן התבקשו התובעים להוציא מכתבי התביעה ציטוטים מתוך דוח ועדת סגלסון שבהם השתמשו. מדובר בוועדה שקמה לפני יותר מעשור בעקבות הממצאים החמורים שנחשפו כבר בשנת 2001, ושבעקבותיה פרש פרופ' היס מניהול המכון. אולם כאשר הוגשה תגובת המשפחות לבית המשפט - שהתנגדו לכך כמובן - המדינה חזרה בה מהבקשה.
וזה לא מסתיים כאן - המדינה, כך לפי המכתב, טוענת במקרים רבים להתיישנות משום שהיא מחשבת את הזמנים מהיום שבוצעה הנתיחה. זאת כאשר רק ב-2012 למעשה גילו רוב המשפחות על הפרשה. עקב כך מבקשים עורכי הדין של המשפחות כי המדינה תודה באחריות על כשליו החמורים של המכון, תנהל את התיקים רק על גובה הנזק, התביעות ינוהלו כתביעות על נזקי גוף ללא צורך בתשלום אגרה והפרקליטים ינסו להגיע לפשרה לגבי גובה הפיצוי לפי פרמטרים מוסכמים.
"המדינה מנהלת את התיקים נגדה על פי הדין"
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "הפניה ליועץ המשפטי לממשלה התקבלה, והיא תיענה במישרין כמקובל. יחד עם זאת נבקש לציין, כי המדינה מנהלת את התיקים נגדה ונגד מוסדותיה על פי הדין. כל תובע מחויב בתשלום אגרת בית משפט, והעובדה שתביעה מוגשת כנגד המכון לרפואה משפטית ולא נגד רשות אחרת מרשויות המדינה אינה מצדיקה כשלעצמה שינוי סיווג התביעה לצרכי אגרה".
"לגבי הוצאת הציטוטים מדו"ח סגלסון", נכתב, "הרי שמדובר בדרישה לגיטימית מאחר שהדוח אינו קביל כראיה, כיוון שהוא עוסק בתקופה שאינה רלוונטית לתביעות הנוכחיות ובנתיחות שאירעו לפי נהלים שכבר אינם נהוגים כיום. באותם תיקים שהעובדות והנסיבות הצדיקו זאת, המדינה הגיעה לפשרה עם התובעים. יתר התיקים ממשיכים להתנהל בבית המשפט".
לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com