פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קציני צה”ל באגרנט: "ידעו שרשת הקשר לא בטוחה"

      תא"ל שלמה ענבל, אשר שימש כקצין קשר ראשי במלחמה, סיפר בעדותו על הקושי להצפין מידע שעובר ברשת הקשר וחושף את האמת המרה: "אין מערכת בעולם שהיא חסינה מפני מעקב". ארכיון צה"ל חושף

      קציני צה”ל באגרנט: "ידעו שרשת הקשר לא בטוחה"
      ארכיון צה"ל, משרד הביטחון; עריכה: טל רזניק

      יותר מארבעה עשורים לאחר מלחמת יום הכיפורים, אזלת ידו של צה"ל לזהות את בואה עדיין זכורה לישראלים רבים שהמלחמה שינתה את חייהם. עם חשיפת עדויות נוספות מתוך דוח ועדת אגרנט, ועדת החקירה הממלכתית שקמה ב-21 בנובמבר 1973 לחקר נסיבות פרוץ המלחמה, מתבהרים הפרטים שגרמו לצבא החזק במזרח התיכון לעמוד תחת מתקפת הפתע שהנחית עליו צבא מצרים, כפי שנשתמרו בארכיון צה"ל של משרד הביטחון. הפעם תהיה זו עדותו של תת אלוף שלמה ענבל, אשר שימש קצין קשר ראשי בתקופת המלחמה, שסיפר לחברי הוועדה על החשש התמידי של החיל שמא צה"ל נתון למעקב האויב.

      ועדת אגרנט || עדויות חדשות נחשפות:
      סא"ל יונה בנדמן - ראש ענף מצרים בחטיבת המחקר של אגף המודיעין
      אלוף-משנה יואל פורת - מפקד יחידת 848 באגף המודיעין
      אלוף שמואל (גורודיש) גונן – אלוף פיקוד דרום בזמן המלחמה
      אלוף-משנה אברהם לונץ – ראש מחלקת המודיעין של חיל הים
      סגן-אלוף יוסף זעירא - ראש מדור הפעלת סוכנים באגף המודיעין

      אחד מהתחומים שהעסיקו את ועדת אגרנט במהלך חקירתה את מחדל מלחמת יום הכיפורים, היה נושא ביטחון המידע ברשת הקשר. כשזומן להעיד בפני הוועדה, סיפר תא"ל ענבל כי קיים ניגוד מובהק בין שימוש חופשי, מהיר ויעיל באמצעי התקשורת, לבין הסתרת המידע, אשר מכביד מאוד על השימוש. ככלל, אמר ענבל בפני הוועדה, אין מערכת בעולם שהיא חסינה מפני מעקב.

      שלמה ענבל, קצין קשר ראשי לאלקטרוניקה (משרד הביטחון , ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      תת-אלוף שלמה ענבל (צילום באדיבות ארכיון צה"ל, משרד הביטחון)

      כשהעיד בפני הוועדה התייחס ענבל לעובדה שבמלחמות הקצרות שחווה צה"ל לפני יום הכיפורים, התגבשה בו התפיסה שמהירות מחפה על נושא ההסתרה. "מפקדים שלנו ובעיקר מפקדים במילואים, מאז ומתמיד, מבינים את הצורך בביטחון בקשר, אבל כאשר הם נדרשים לתעדף פעולה מהירה וברורה שתובן במהירות, הם מעדיפים את המהירות ולא את האיטיות, שקשורה לאמצעים הקיימים עדיין בנושא הסתרת הדיבור בקשר".

      ענבל תיאר שלושה אמצעים עיקריים בהם הועבר המידע: היו שליחים שהעבירו אותו ידנית, טלגרפיה שהעבירה אותו בעזרת אותות, והנל"ן (נקודה לנקודה), קשר המאפשר מעבר שדר ללא המתנה בתור במרכזיה. לטענתו, מדובר בפיתרון שאינו מאובטח נגד האויב. אולם ציין כי במהלך המלחמה ראה את הרמטכ"ל משתמש בו.

      שמואל גונן (גורדיש)מלחמת יום הכיפורים (לשכת העיתונות הממשלתית)
      (צילום באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית)

      הדבר היה ידוע לדבריו לרמטכ"ל והוא דיבר על כך לא מעט. ומשום שמדובר במערכת שאיננה בטוחה, הדבר החשוב ביותר בכל הקשור לביטחון בקשר, הוא נושא המשמעת. לדברי ענבל, מערך ההאזנה היה מאויש באופן מלא מבחינת כוח אדם והוא אף זוכר לפחות פעמיים בהם חל גיוס מיוחד ליחידה. בנוסף, ציין ענבל בפני הוועדה, לאור המידע המעומעם שהועבר לו מהמטכ"ל, הוא פעל להכין את יחידתו לקרב כמה ימים לפני פרוץ המלחמה.

      לשאלת אחד מחברי הוועדה אם הייתה כוננות בעקבות השמועות על תמרון צבאי של מדינות ערב, לאור הידיעה שתמרון עשוי להיות מלחמה בתחפושת, ענה ענבל שלא הייתה התגייסות.

      40 שנה למלחמה ששינתה אותנו - פרויקט מיוחד

      "ברמה האסטרטגית-אופרטיבית, כולל רמת האוגדה, המצב היה טוב. ברמה מתחת, המצב לא היה מספק, כי לא היו מספיק אמצעי הסברה. לא עמדנו בזה והיה אפשר למנוע כך נזקים", סיכם ענבל.

      ועדת אגרנט - העדויות שפורסמו בשנים האחרונות:
      גולדה מאיר לוועדת אגרנט: "כל אחד טעה קצת"
      קציני צה"ל באגרנט: "כשרוצים לחיות, נאחזים בציפורניים"
      ועדת אגרנט לאלופים: "ראש אמ"ן הוא כהן גדול?"
      הרמטכ"ל אלעזר: "לא ידעתי שהאמצעים המיוחדים לא פעלו"