גילויים חדשים: במהלך עדותו של אלוף פיקוד הדרום בזמן מלחמת יום הכיפורים, אלוף שמואל (גורודיש) גונן, בפני חברי ועדת אגרנט נחשפו שורת תקלות בתכניות ההגנה של החזית הדרומית בטרם פרצה המלחמה. מדבריו של גורודיש, שקטעים חדשים מהם מפורסמים היום (ראשון) על ידי מערכת הביטחון וארכיון צה"ל, עולה כי בין היתר סבל הפיקוד, שאליו נכנס רק במאי 1972, כשנה וחצי לפני תחילת המלחמה, מקיצוצים בתקציב, מתקלות בטנקים ומרמה מקצועית ירודה של המכשירנים שהפעילו את הטנקים.
ועדת אגרנט || עדויות חדשות נחשפות:
סא"ל יונה בנדמן - ראש ענף מצרים בחטיבת המחקר של אגף המודיעין
אלוף-משנה יואל פורת - מפקד יחידת 848 באגף המודיעין
תת-אלוף שלמה ענבל - קצין קשר ראשי בתקופת המלחמה
אלוף-משנה אברהם לונץ ראש מחלקת המודיעין של חיל הים
סגן-אלוף יוסף זעירא - ראש מדור הפעלת סוכנים
גורודיש טען כי חלק מהמעוזים (המוצבים שהיו על קו בר-לב, שהפריד בין חצי האי סיני למצרים ש"ב) פונו בחודשים שקדמו למלחמה וכי בוטלה בחודש אוגוסט, כחודשיים לפני תחילת הקרבות, הקצאה של כוחות תותחנים שאושרה עוד בחודש מאי. בנוגע ליעילותם אמר: "אמרתי שהמעוזים קיימים אי אפשר לא לשמור עליהם ואי אפשר לתת להם לפוצץ אותם או לתפוס אותם". בהמשך דבריו הוא הדגיש את ניסיונותיו "להחיות חלק מהמעוזים המתים", שפעלו בעבר לאורך קו התעלה, אך ציין כי הם לא צלחו בסופו של דבר.
כמו כן, גורודיש הצהיר בפני חברי הוועדה כי הוא התריע על עמדת הצבתם של הטנקים ושל הנגמ"שים בתעוזים (מוצבים עורפיים שנמצאו כעשרה קילומטרים ממזרח לקו בר-לב ש"ב), שלדבריו הייתה צפופה ופגיעה מדי. על פי עדותו, הוא נתן הוראה לפזר אותם לפני שפרצה המלחמה ולהכין עבורם מחפורות למקרה של התקפה פתאומית. "באופן מוסרי לא יכול להיות בקו מצב שבו הטנקים כה צפופים", אמר גורודיש.
אלוף פיקוד הדרום דאז סיפר במהלך עדותו כי טען אז שצריך להקים עמדות טנקים רחוקות יותר, משום שבטווחים הקרובים פערי האיכות בין צה"ל לבין צבא מצרים כמעט שלא קיימים. זאת, מפני שברוב המקרים, בקרבות שריון מטווח קצר לשני הצדדים יש יכולת פגיעה דומה. "בטווחים הרחוקים אנחנו הרבה יותר טובים מהם", אמר גורודיש. הוא הוסיף שבזכות השינויים שהוביל, כמות הפגיעות במהלך היומיים הראשונים של הלחימה הייתה קטנה. עוד הוא הוסיף כי "בביקור שלי באוגדה, התברר לי שיש הרבה תקלות בציוד האופטי של הטנקים והרמה המקצועית של המכשירנים נמוכה".
בעיה נוספת שעולה מעדותו של גורודיש היא הקפאת תקציבים לביצורים ולכלי הנדסה לפני המלחמה. "אני רוצה להגיד שבחודשים האלה עסקתי בבניית דברים שהיו צריכים להיות לפני שבאתי ולא היו. זה הכול. עוד דבר - בחודשיים קשה מאוד לתקן הזנחה של שנים". האלוף טען כי פעל לשיפור מהירות הגיוס של אנשי המילואים כחלק מהכנות למלחמה בגזרת הדרום. "ביקשתי סקר - כמה אנשי צוות טנק גרים באזור באר שבע, דימונה וערד. הרעיון שרציתי לבדוק הוא אם אפשר לקצר את תהליך הגיוס על ידי איסוף טנקיסטים". גורדיש הוסיף כי "כשבאתי לפיקוד הדרום ראיתי שזה מטה שלא רגיל לעבוד בלחץ". לדבריו, הוא הורה לרענן את פקודות החירום ב-1 באוקטובר כדי שבמקרה חירום הפיקוד יעבוד טוב יותר תחת לחץ.
על המלחמה עצמה העיד: "אני זוכר שבשעה 14:05 התחילה המלחמה ובמשך שעה או שעה וחצי שאלתי את עצמי כל הזמן את השאלה שמפקד שואל את עצמו: 'איפה המאמץ העיקרי?'. רק אחרי שעה וחצי התברר לי שאין מאמץ עיקרי, שהמאמץ העיקרי הוא כל הגזרה". בין השאר הזכיר גורדיש כי במהלך הימים שקדמו למלחמה הוא ביקש לתגבר את כוחותיו כדי להתמודד עם סכנת המלחמה בגזרת דרום, אך בקשותיו לא נענו.
לשאלת אחד מחברי הוועדה אם לא הייתה אווירה של מלחמה בימים שקדמו לה, ענה גורדיש: "בפירוש לא. אנחנו עכשיו חיים באווירה של מלחמה שהייתה ב-6 באוקטובר. האווירה של לפני לא הייתה של מלחמה". עוד הוסיף גורדיש כי "אמ"ן לא קיבלו את הדברים שאני אמרתי להם שהמצרים מסוגלים לעשות ורק דיברו על הדברים שהמצרים אינם מסוגלים לעשות".
40 שנה למלחמה ששינתה אותנו - פרויקט מיוחד
למרות ההערות הרבות אליהם התייחס גורדיש במהלך עדותו בפני הוועדה, בסופו של דבר מצאו חבריה כי תפקודו לא היה ראוי. חברי הוועדה כתבו על גורודיש כי הוא "לא עמד כראוי במילוי תפקידו והוא נושא בחלק ניכר של האחריות למצב המסוכן שבו נתפסו כוחותינו".
ועדת אגרנט - העדויות שפורסמו בשנים האחרונות:
גולדה מאיר לוועדת אגרנט: "כל אחד טעה קצת"
קציני צה"ל באגרנט: "כשרוצים לחיות, נאחזים בציפורניים"
ועדת אגרנט לאלופים: "ראש אמ"ן הוא כהן גדול?"
הרמטכ"ל אלעזר: "לא ידעתי שהאמצעים המיוחדים לא פעלו"