פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הרמטכ"ל לאגרנט: "לא ידעתי שהאמצעים המיוחדים לא הופעלו"

      עדות רמטכ"ל מלחמת יום הכיפורים, דוד אלעזר (דדו), מוועדת אגרנט מצביעה שוב על עוצמת המחדל המודיעיני. המחלוקות עם ראש אמ"ן, האמצעים שיכלו להתריא ומהימנות אשרף מרואן

      בלשון שאין בה תקינות פוליטית - שהרי היא לא היתה קיימת לפני כארבעים שנים - אפשר לומר כי מעדותו בפני ועדת אגרנט, מצטייר הרמטכ"ל במלחמת יום הכיפורים, דוד אלעזר (דדו) כ"גבר", כמי שאינו נמלט מאחריות, אינו מנסה להטילה על אחרים ונוהג ביושרה מלאה. ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הפועל במסגרת ארכיון המדינה מפרסם היום (ראשון) עדויות נוספות של אנשי צבא ושרים שהופיעו בפני הוועדה הממלכתית לחקירת אירועי המלחמה באוקטובר 1973, בראשות שופט בית המשפט העליון שמעון אגרנט.

      דוד אלעזר (GettyImages)
      "בכל מקרה המחלוקת שהיתה לי עם ראש אמ"ן, היא נושאת אופי מאוד מאוד מעודן". אלעזר (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

      דדו הודה בעדות שמסר לוועדה ב-29 בינואר 1974 כי קיבל את הערכת אמ"ן - מה שחבר הוועדה השופט משה לנדוי כינה "הקונספציה" – שהמצרים עדיין לא מוכנים לצאת למלחמה והסורים לא יצאו בלי המצרים. "אני קיבלתי את ההערכה הזאת גם באביב 1973", הוא אמר. באביב 1973 ריכזו המצרים כוחות לכאורה לתרגיל, ואמ"ן העריך שזה רק תרגיל - וצדק. למרות זאת התעקש באותה תקופה לגייס גיוס מוגבל של כוחות מילואים. "לצערי גם בספטמבר 1973", ציין דדו. "אין שום מקרה שראש אמ"ן אומר בסבירות נמוכה מאוד מאוד ואני אומר, לא נכון הסבירות היא גבוהה". ראוי להזכיר כי בשעות שלפני המלחמה, יחד עם מפקד חיל האוויר בני פלד, דרש לצאת לתקיפה מקדימה.

      על אף שהודה כי היה שותף להערכת אמ"ן, הוא סיפר לחברי הוועדה כי היו לו גם מחלוקות עם ראש אמ"ן, אלי זעירא. "בכל מקרה המחלוקת שהיתה לי עם ראש אמ"ן, היא נושאת אופי מאוד מאוד מעודן. בישיבות ממשלה עם ראש הממשלה, כשראש אמ"ן אומר הסבירות היא נמוכה מאוד מאוד ואני אומר: 'אני מבקש להוריד מאוד אחד. או שאני אומר אמנם אני מסכים עם ראש אמ"ן שהסבירות היא נמוכה, אבל אני חייב לומר שהיא יותר גבוהה מאשר אי פעם מאז 67'".

      בעדותו גם חשף הרמטכ"ל את סוגיית "האמצעים המיוחדים" ובכך הוא גם הוא תורם להבנת עוצמת המחדל המודיעיני שלו היה אחראי וכמעט באופן בלעדי זעירא. עד היום הדיון בסוגיית הכישלון המודיעיני התמקד בעיקר בשאלה אם ד"ר אשרף מרואן, הסוכן שהיה למוסד בצמרת ההנהגה המצרית, היה אמין וכלום לא היה סוכן כפול. לעומת זאת, המעיטו בפולמוס החריף בנושא המודיעין, לדון בנושא של "האמצעים המיוחדים", שהיו צריכים לספק התראה. במילים אחרות גם אם מרואן היה סוכן כפול ולדעת כמעט כל אנשי המודיעין של אותם ימים הוא לא היה סוכן כפול, הרי עדיין יכלו ראש אמ"ן ואנשיו להבין מ"האמצעים המיוחדים" כי המצרים מתכוננים במסווה של תרגיל למלחמה. הבעיה היא שראש אמ"ן החליט משום מה לא להפעיל את "האמצעים המיוחדים".

      מדובר ב"אמצעים המיוחדים" שהיו לישראל במצרים, שנועדו לספק התראה מידית במקרה של הכנות רציניות למלחמה. אמצעים אלה, כפי שכבר פורסם, הם מכשירי האזנה שהוטמנו במבצעים מיוחדים של סיירת מטכ"ל בצד המצרי של תעלת סואץ.

      "האמינות של אשרף מרואן גברה"

      חבר הוועדה, הרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין, הזכיר לחברי הוועדה את הנושא, ודדו סיפר כי לפי הוראת זעירא האמצעים לא הופעלו וכל זאת למעשה בלי שהיה מודע לכך. "ראש אמ"ן", הדגיש דדו, "סירב באופן מוחלט (להפעיל את האמצעים - י.מ.). העניין לא הובא לא להחלטתי ולא לידיעתי. וגם נודע לי אחרי המלחמה. דרך אגב, אפילו לא בראשית המלחמה. לי נודע אחרי המלחמה כי זה (האמצעים) היה סגור, להפתעתי ולתדהמתי. זה היה קיים בשביל המלחמה. אתה לא יכול לסכן אותם (הכוונה כנראה שהפעלתם עלולה לגלותם - י.מ.) בשביל דברים פעוטים, אך הם נוצרו בשביל לתת את ההתראה וזה ייעודם בעצם. אני לא ידעתי שזה סגור".

      עדותו של הרמטכ"ל כוללת גם את התייחסותו לאשרף מרואן. לשאלת חבר הוועדה, הרמטכ"ל לשעבר רב אלוף (בדימוס) חיים לסקוב, התבקש דדו להביע את דעתו על מרוואן. אשרף מרוואן אינו נזכר בשמו בחומר שנחשף – מן הסתם קצין הביטחון הראשי של המוסד והממונה על הביטחון במשרד הביטחון צנזרו את שמו – אך ברור מתוכן הדברים שהכוונה אליו.

      דדו הודה כי "למשך חודשים ארוכים חשדתי שהוא סוכן כפול. היו לי על זה שיחות והרבה פעמים היתה לי הרגשה שהדיווח שלו הוא כמעט מסז' (הכוונה כנראה שהמידע התאים להנחות של ישראל, בבחינת עיסוי לאגו - י.מ.) ומאוד מאוד פקפקתי והטלתי הרבה ספק באמינותו", אך בהמשך הוסיף רמטכ"ל מלחמת יום הכיפורים, "האמינות שלו גברה כאשר התחלנו לקבל – גם כאן מחקו הצנזורים את המשפט (אפשר שדוד העיד כי ישראל קבלה כפי שכבר פורסם ממרואן את תכנית המלחמה המצרית - י.מ.) וקראתי את אלה בעיון ואז גברה בי ההרגשה שהם (החומרים) אמיתיים ושאינם מפוברקים וחשבתי שסוכן כפול לא היה מוסר אותם. לא היה לי אף פעם בטחון מוחלט אבל אחרי (שוב קטע מצונזר) התחלתי לסמוך עליו באופן מאוד מאוד רציני".

      ועדת אגרנט (לשכת העיתונות הממשלתית , סער יעקוב)
      עדות הרמטכ"ל כללה גם את התייחסותו לאשרף מרואן. ועדת אגרנט (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

      בתשובה לשאלה נוספת של לסקוב, הדגיש דדו כי לא ראה באשרף מרואן (ששמו שוב נמחק מהחומר שנחשף) "כגורם של חשיבות התראתית מידית, כלומר לא סברתי שהוא יכול לתת ידיעות שיש להן השפעה על שעות דבר מידי, אבל הייתי בטוח שהוא מקור התראתי טוב בתחום של ימים. ואכן, כפי שכבר פורסם פעמים רבות, מרואן, שהיה חתנו של הנשיא גמאל עבד אל נאצר ואיש סודו של הנשיא אנואר סאדאת, סיפק לישראל את המידע העדכני והמדויק כיממה לפני המלחמה כי היא 'תפרוץ מחר', בפגישתו עם ראש המוסד צבי זמיר בלונדון".

      דדו הוסיף: "אני חשבתי שהוא נתן חומר טוב מבחינת התעצמות. כלומר אפשר היה להתרשם שהוא אמין בתפיסה הכללית למרות שלא כל פרט צריך להיות מדויק. החומר שהוא מסר על התעצמות מצרים היה חומר שהתאמת".

      פרט מעניין נוסף בעדותו מלמד על יחסיו עם סגנו, אלוף ישראל (טליק) טל. טל העיד בוועדה כי הציע בראשית אוקטובר לגייס מילואים, ודדו הפריך את הדברים. "דבר כזה לא שמעתי מסגן הרמטכ"ל. אני בפירוש מכחיש שהיתה איזושהי טענה לגייס חטיבות מילואים. אף פעם לא שמעתי ממנו שיש לו הערכה אחרת". דדו גם סיפר על שהתרחש ביום שישי, 5 באוקטובר יום לפני פרוץ המלחמה: "אני עוד נשארתי במטה הכללי באותו יום שישי עד שעה שש בערב למרות כניסת החג, לבדוק, לשאול אם הכול עבר (הכוונה אם הכול בסדר – י.מ.) וכו' ולסגן הרמטכ"ל לא היתה רגישות יתר והוא נסע הביתה מוקדם ולא שמעתי ממנו איזושהי מחשבה על מלחמה". לדברי הרמטכ"ל אלעזר, סגנו "גם בתוקף תפקידו, לא עשה שום דבר והיה לו הרבה מה לעשות בתוקף תפקידו בכוננות והכנות המטכ"ל למלחמה".

      עוד בנושא
      עדויות אגרנט נחשפות: זמיר לא הבין, גולדה לא ידעה
      עדות גורודיש נחשפת: "מפות מסווגות שלנו בידי המצרים"
      מכיפור ללבנון, העדויות מאגרנט הראו שההיסטוריה חוזרת