דרך ארץ
חבורת "ארץ נהדרת" חזרה רעננה מפגרה אל תוכנית שהקנתה תחושה מסוימת של פספוס, כזו שלא לגמרי העבירה את טרללת הבחירות החוזרות שאנו מצויים בה. למרות זאת היא הציגה כמה רגעים גדולים, מבריקים ואמיצים
עמית סלונים
אוהב חיות ואדם (בסדר הזה), ספורטאי כושל בעבר ואוהד כורסא מצטיין בהווה. הדוג סיטר המושלם לכלב שלכם והעורך המושלם לרומן שאתם עוד לא יודעים שתכתבו. עמית סלונים משמש כמבקר התרבות של וואלה, ובזמנו הפנוי מגדל שתי ילדות וכלב.
כל הכתבות של עמית סלונים
"לחלום בגדול" הוא הסרט המוזיקלי שהיינו צריכים
אם אי פעם פתחתם רדיו והרגשתם שהשיר שמתנגן נכתב בדיוק בשבילכם, "לחלום בגדול" ירגש אתכם, ואף שהקומדיה הבריטית הזו עוסקת בהערצה לברוס ספרינגסטין, היא תחמם את הלב גם למי שלא בהכרח מעריצים אותו
דייב שאפל: האיש שפעם לעג לעשירים וחזקים ביותר, בוחר עכשיו מטרות קלות
במופע הסטנד-אפ החדש שלו בנטפליקס בוחר הקומיקאי לנזוף בתנועת הנשים בגלל שאינה פועלת כמו שצריך, כלומר - כמו שהוא חושב שנשים אמורות לפעול. טוען שהוא לא מאמין למאשימי מייקל ג'קסון ונכנס גם בקהילת הלהט"ב. הבעיה היא שזה מצחיק
לפנק, לפנק, לפנק
אייל גולן הבהיר בקיסריה שהוא כבר הרבה יותר מסתם זמר, הרבה יותר מקול יפה, הרבה יותר מכישרון גדול. על גב הקשר המיוחד בינו לבין הקהל הנאמן שלו, אייל גולן הפך למשהו אחר לגמרי
אבק כוכבים
לא מעט אירועים הובילו לקיומו של הפסטיבל האגדי וודסטוק בדיוק היום לפני יובל. למעשה, העשור כולו - על האלימות והמוזיקה והסמים - ניקז מאות אלפי אנשים למקום שהיה צר מלהכיל אותם, נטול כמות מספקת של מזון, תרופות ושירותים, אבל עמוס בתקווה ובאהבה
סירוס עצמי: זה מה שקורה לקומדיה של אדם שמואשם בהתנהגות מינית לקויה
על ברכי ההאשמה נגדו בהתנהגות מינית לא נאותה, מופע הסטנד-אפ החדש של עזיז אנסרי בנטפליקס מעלה תיאוריות נכונות, מצחיקות, וכביכול נועזות כשהן מגיעות בתקופה הזאת. אלא שלמרות הכל, אנסרי נראה מאופק, מצונזר וכמעט מהונדס
מקדונלד'ס מול בורגראנץ': מי עושה המבורגר טבעוני טוב יותר?
מקדונלד'ס ובורגראנץ' השיקו השבוע במקביל את הגרסה שלהן להמבורגר טבעוני, שלחנו את עמית סלונים הטבעוני חובב הג'אנק לראש בראש אימתני, אז מה תעדיפו, ידידינו הטבעונים, קציצה קרה שבילתה על הגריל עם בשר, או קציצה שטוגנה בשמן עמוק עם צ'יפס?
הנר עדיין מאיר על המורשת האדירה של אריאל
שירי מימון הדהימה, שלום חנוך ריגש, שולי רנד הפתיע: מופע ההצדעה הבומבסטי שנערך אתמול לזכרו של מאיר אריאל בהשתתפות מיטב אמני ישראל המחיש עד כמה המורשת המוזיקלית שלו חיה ובועטת. גם זו לא סיבה לזכור אותו כמלאך נקי מחטאים, שכן הוא עצמו לא היה רוצה בכך
היצירה האנטישמית והסוף הקודר: זובין מהטה נפרד מישראל בדמעות
כמה אנשים אתם מכירים 50 שנה? כמה קשרים אוהבים וחמים אתם מתחזקים 50 שנה? הקשר בין ישראל לזובין מהטה הוא בלתי נתפס בכל כך הרבה מובנים, שאפשר להבין למה המאסטרו בחר לסיים את התקופה הארוכה הזאת ביצירה כל כך קודרת. פרידה ממנצח ענק
לחפש את אלוהים בלונדון עם הורים לילדים חולי סרטן
הדעת מתקשה להכיל את העצב והחרדה שהם מנת חלקם היומיומית של הורים לילדים חולי סרטן. אולי בגלל זה המוח של עמית סלונים החליף את המילה 'סרטן' ב'סוכריות גומי' באיזשהו שלב. אחרי 8 ימים של אסקפיזם בחברתם, הוא חזר עם כמה תובנות על אנושיות, חמלה ואפילו על אלוהים
חבל שניל גיימן לא כתב את התנ"ך, אולי היינו מבינים שדת זה בולשיט
ב"מיתולוגיה נורדית" גיימן לא מנסה לדחוף לקורא איזו אג'נדה אתאיסטית, אבל עצם ההנגשה של סיפורי האלים העתיקים היא אמירה חדה ומזוקקת. מזמן לא היה ספר שהציג בצורה כל כך מבריקה את הדת המאורגנת במערומיה
סיום אפל ומורכב לעונה כמעט מושלמת: הגיע הזמן להוציא את "סימון בוקנגרה" לפנסיה
המוזיקה נפלאה כצפוי, וגם הביצוע מצוין - אבל היצירה המורכבת של ורדי שמשתרעת על פני 25 שנים פשוט לא מצדיקה את ההשקעה בה יותר. אחרי עונה מדויקת ומלאה בשיאים, ההפקה האחרונה של העונה באופרה הישראלית השאירה אותנו עם טעם של עוד, אבל ממשהו אחר לגמרי
די, אייל גולן שכב עם מעריצות? ספרו לנו משהו שלא ידענו
אורלי וגיא חקרו מחדש את סיפור אייל גולן, וחזרו בלי כותרת חדשה. אז כן, הזמר נהג לשכב בהסכמה עם מעריצות שלו. האם זה מוסרי? זו שאלה מורכבת עם תשובה פשוטה - זה לא. האם זה פלילי? חד משמעית לא. האם מישהו ירצה שבתו תלך למסיבה בביתו של גולן? התשובה די ברורה
אם לא דיאנה גולבי, המחזמר משיריו של דיוויד בואי היה מקבל 0 כוכבים
משהו בשילוב כל הגורמים ב"לזרוס", לצד סיפור המחזה הטיפשי והמתיימר שמנסה בלי הצלחה לשלב מדע בדיוני עם פילוסופיה קיומית, יוצר מנה שפשוט לא יורדת בגרון. המעשה ההגון הוא להחזיר אותה למטבח - על אף קאסט טוב ודיאנה גולבי נהדרת, המנה הזו פשוט לא ראויה למאכל אדם
הלוע המופלא של חמי רודנר ואיפה הילד? כבשו את אמפי שוני
ההופעה של איפה הילד? עם ברי סחרוף היא עוד אבן דרך בתולדות הלהקה, מין גולגולת שחברי הלהקה הוסיפו לחגורה שלהם. לא הופעת איחוד חגיגית, לא השקה מיוחדת, לא ציון תאריך עגול לאלבום קלאסי - פשוט אחלה הופעה של אחלה להקה, עם אחלה שירים, אחלה קהל ואחלה אורח
לפעמים דאדאיזם זה סתם שעמומיזם: מופע האלתורים המצליח של רג'י ווטס פשוט לא עבד בתל אביב
ניצוצות מהגאונות של הקומיקאי רג'י ווטס נצפו אתמול בנמל תל אביב, אבל לא הרבה מעבר. אחרי פתיחה משעשעת הוא עבר למוזיקה, חלק קבוע במופע, אלא שמה שהוא אילתר היה פשוט מוזר והקהל התחיל להרגיש שזה לא זה
אחיזת אוזניים
מעריצי בוב דילן יתמוגגו וחובבי מוזיקה יתענגו מסרטו של מרטין סקורסזה בנטפליקס. לא רק בגלל המוזיקה והתיעוד, אלא כי על הדרך הם יצרו גם ז'אנר חדש של קולנוע תיעודי, שמשלב אשליה עם מציאות
התחרפנתם לגמרי עם הפוליטיקה - אונס ילדה זה אונס ילדה
דעה: כתב האישום על אונס הילדה בת השבע השאיר את כולנו מזועזעים עד עמקי נשמתינו, אבל הפוליטיזציה ברשתות החברתיות היא לא פחות מאונס נוסף. עמית סלונים האזין למטורללים, קרא את הצבועים והתעצבן
מוזיקה שמיימית ונשים בוגדניות: האופרה "כך עושות כולן" הרטיטה את לבנו
האופרה הקלאסית של מוצרט "כך עושות כולן" הייתה הימור בטוח מצדה של האופרה הישראלית. משחקי החיזור של מוצרט הוצגו בצורה מופלאה על ידי קאסט ישראלי ברובו, וקשה שלא לתהות אם יש כאלה שבטעות רואים כיום במוצרט מיזוגן שחושב שכל הנשים בוגדניות
ראשי מרצ עשו לינץ' ציבורי לאדם חף מפשע, אבל מי שלא בסדר זה דרוקר?!
תחקיר "המקור" הציג בצורה מצוינת את סיפורו החריג של נמרוד ברנע, פעיל מרצ שהפך לקורבן של עלילת שווא על פגיעה מינית. רביב דרוקר חטף ביקורת ארסית ברשתות החברתיות, ונראה שיש חשיבות להזכיר את האמת הפשוטה: פמיניזם לעולם לא יכול להתקיים בלי זכויות אדם בסיסיות
בהימור הזה כבר הפסדתם: שחקני הנבחרת שבילו בקזינו צריכים להיענש בחומרה
ברגע שטואטחה, סבע, כיאל וחבשי השתינו בקשת על ההוראות, הם זלזלו גם ביתר השחקנים והאוהדים שחולמים להגיע לטורניר גדול. ואם אתם חוששים מה יקרה מהתגובה שלהם או מההשלכות של העונש על המשך הקמפיין, אתם רק מנציחים את הבעיה. עמית סלונים עונה לדוד רוזנטל
נתניהו לא יכול היה לבקש מתנה גדולה יותר מאפרים שמיר
במקום לדבר על כך שחשוד בפלילים לוקח חלק בהחלטות על רשויות החוק, האכיפה והצדק - התקשורת התעסקה אתמול בלנפח בדיחה סרת טעם של מוזיקאי שאיבד רלוונטיות מאז תחילת האייטיז. דעה
מפוספס ומרהיב: המופע של אלן פרסונס והפילהרמונית היה טוב, אבל ציפינו ליותר
החיבור המסקרן בין פרסונס ולהקתו לבין התזמורת הפילהרמונית הישראלית אמור היה ליצור פצצות תבערה מוזיקליות חד-פעמיות ומרגשות. ניכר שלא באמת נעשה ניסיון אמיתי להרים גרסה אורקסטרלית לשירים המצויינים של פרסונס, אלא רק "להעשיר" את הסאונד של המופע שרץ שנים
פלפלו את החיים: הופעת האיחוד של הספייס גירלז הוכיחה שהן לא איבדו את זה
ההופעה של ארבע הנשים במנצ'סטר הייתה חגיגת פופ ססגונית, מלאה בתחושת גירל פאוור מעצימה של 55 אלף נשים משוחררות שבאו לחגוג את איפה שהיו ואת המקום שהגיעו אליו מאז. התוצאה הייתה הופעה בלתי נשכחת
את הערב הזה יזכרו גם עוד 25 שנה: השואו החד-פעמי של אביב גפן
האיחוד עם "היהודים", הדואט עם אמיר דדון, ההפתעה של נינט, הופעת האורח של סולן "סוויד" והסופרגרופ החד-פעמי עם סחרוף, שבן ואביתר: בין כל האורחים המופלאים האלו, הייתה אתמול גם הופעה אדירה של אביב גפן שכבש - שוב - פסגה נוספת בקריירה. רשמים מערב שנזכור עוד שנים
המילים שהצילו לנו את החיים: 60 השירים הגדולים של מוריסי
אחד משירי האהבה הגדולים בהיסטוריה, "מדרגות לרקיע" של האייטיז ואחת היצירות המדכאות בתולדות המוזיקה המודרנית - אבל המקום הראשון הוא משהו אחר לגמרי: מוריסי חוגג 60, וזה הזמן למצעד יום ההולדת של האיש שנתן לנו את הקול, ועוד קצת
שחור על גבי לבן: 10 האירועים החינמיים המומלצים בלילה הלבן בת"א
לשמוח בחפלה של צלילי העוד, לצלול לנוסטלגיה עם זקני צפת או לגלות את המופע הכי קרוב ללהקת אבבא - ואולי פשוט לטייל בשדרות רוטשילד ולהקשיב ללהקות שמנגנות על הרחוב. בחרנו עבורכם את האירועים החינמיים הכי שווים בלילה הלבן, ועוד אחד מוזל. אל תשכחו לישון בצהריים
בזכות האירוויזיון ישראל מרגישה כמו מדינה מתקדמת. תיהנו, כי תיכף זה ייגמר
מנות שף לא כשרות ב-35 שקלים, אנשים שמפזרים אהבה חופשית בלי גבולות ואוטובוסים בשבת (כן, לשבוע אחד אלוהים מרשה!): "הפריק שואו" הנודד של האירוויזיון גורם לנו להרגיש איך זה היה מרגיש לחיות במדינה מתקדמת. חבל שזה קורה רק פעם ב-20 שנה
סיפור אהבה בדרייב אין: ביל בר גילה שהקהל הישראלי הוא מה שהוא חיפש כל חייו
לביל בר אין את השחצנות והיהירות שיש להרבה קומיקאים, ומצד שני הוא גם לא מוזר מדי או נישתי מדי. סתם בחור פשוט, שלא מתעניין יותר מדי בפוליטיקה אבל יודע שכולם דופקים אותו, שהסיפורים המעט אישיים מדי שלו יכולים לגרום לפרצי צחוק לצד קרינג' מהסוג המענג
פלנטה אחרת, אופרה אחרת: אושוויץ הוקם מחדש בתל אביב, וזה מצמרר כמו שזה נשמע
בימים שבהם השואה מוצגת באמצעות "סטוריז" באינסטגרם, האופרה הישראלית מציגה את האלטרנטיבה השפויה והיעילה ביותר להצגת הנושא הכל כך טעון ומורכב של זיכרון השואה והנצחתה. "הנוסעת" מגיעה לשיא בישראל, בעיקר בזכות קאסט מרגש שמורכב בחלקו על ידי צאצאים של ניצולי שואה