אוהב חיות ואדם (בסדר הזה), ספורטאי כושל בעבר ואוהד כורסא מצטיין בהווה. הדוג סיטר המושלם לכלב שלכם והעורך המושלם לרומן שאתם עוד לא יודעים שתכתבו. עמית סלונים משמש כמבקר התרבות של וואלה, ובזמנו הפנוי מגדל שתי ילדות וכלב.
תחקיר "המקור" הציג את האתר שבו אתם גולשים כרגע עם המכנסיים למטה. גם אם התחקיר לא חידש יותר מדי, הוא היווה תזכורת לא נעימה להשפעה העצומה שיש לפוליטיקאים על העיתונות המקומית, זאת שאמורה להיות עצמאית. אלא שזה סיפור הרבה יותר גדול
המוות של "הביטל החמישי", הריבים הבלתי פוסקים בין חברי הלהקה, המיתוס הגזעני והמיזוגני בנוגע ליוקו אונו והאכזבה מהגורו: האלבום "The Beatles" אצר בו כל כך הרבה ממה שהביטלס היו ב-1968 וממה שהיו מאז ומעולם. במלאת לו חמישים שנה, הסיפור המדהים מאחוריו
מופע המחווה ללאונרד כהן עם רונה קינן, איתי פרל, קובי מידן והרכב של נגני הפילהרמונית הצליח לספק נועזות לצד נאמנות למקור. רגעי השיא נרשמו כשרונה קינן ביצעה באופן מופלא את "הללויה", וכשהמנחה קובי מידן שר את "סיפורו של יצחק"
50 שנה אחרי שהמציא מחדש את המוזיקה הישראלית, דני סנדרסון עדיין רלוונטי. הלהיטים הגדולים נשארו בחוץ, ובמקומם הגיעו כמה פנינים נדירות שהפכו את ההופעה האקוסטית שלו בפסטיבל הפסנתר לקסם טהור. וגם: ערן צור ואורית שחף הוציאו אצבע משולשת מטאפורית למירי רגב
אביתר בנאי הפשיט אתמול בהופעתו בפסטיבל הפסנתר את עצמו מכל הכלים ונותר לסירוגין עם גיטרה או עם פסנתר - אבל מי שנותר עירום היה הקהל המהופנט והמוקסם. בכך הוא הצליח להזכיר שלעיתים פחות הוא יותר. חבל רק שהשילוב עם אהוד בנאי מעט התפספס
וידאו-ארט מהפנט, עיבודים יפהפיים, שירים אדירים ורגעים בלתי נשכחים (חוה אלברשטיין ורמי פורטיס שרים יחד!): פסטיבל הפסנתר ה-20 לא יכול היה לקוות למופע פתיחה מרשים יותר מהמופע של שלומי שבן. הבעיה היא שהוא גם מציב רף כמעט בלתי אפשרי למופעים שיגיעו אחריו
מתנער מקריאות ה-BDS לא להופיע פה ("שאחרים גם את טורקיה? הרי יש שם רודן"), מסביר מהו סוד המשיכה שלו אלינו ("לאנשים יש מוצא שונה") ושולח עקיצה לטראמפ ("עוד ניפול מהצוק"): רגע לפני הופעותיו בישראל, תפסנו את מנהיג להקת ג'טרו טאל, איאן אנדרסון, לריאיון מיוחד
בחירת השירים הייתה יכולה להיות טובה יותר, אפשר היה לעבוד על ההרמוניה ואפילו "סוף עונת התפוזים" נקטע באמצע - ובכל זאת, ברגעים הקטנים בהם שני הנפילים החליטו לא לוותר לעצמם - ניצוצות של יופי התפוצצו במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב. ביקורת הופעה
אחרי שכבר ראינו אותו בוגד באנשים הקרובים אליו, מדרדר בחורה צעירה עד לאבדון וכמעט שוכב עם קטינה - העונה החמישית של "בוג'ק הורסמן" מפנה את הזרקור אל המעריצים ושואלת: למה לעזאזל אתם אוהבים את בוג'ק? הדרך לתשובה היא תזכורת שמדובר בסדרה הטובה בטלוויזיה
יום לפני ההכרזה של סמסונג, חברת מייזו הסינית הכריזה על המייזו 16, מכשיר הדגל החדש שמציע קורא טביעות אצבע מתחת למסך. ההכרזה של המייזו 16 פלוס מגיעה חודשים בודדים אחרי ההכרזה של החברה על המייזו 15
במהלך הקריאה בספרה החדש של ליהיא לפיד, "להיות אמא של חייל", קשה להאמין שאישה חזקה ומשכילה כמוה כותבת שטויות שכאלה. זו בוודאי אלגוריה מחוכמת למדינה המייצרת חיילים מן הרחם. אלא שמהר מאוד ניכר שהספר נכתב ברצינות תהומית
איך קרה שהאישה שהצליחה להקסים מיליוני ילדים ברחבי העולם במהלך עשרות שנים, הייתה כל כך אכזרית כלפי הבן שלה? לא תמצאו את התשובות לשאלות האלה בספר הקלאסי שלה, שיצא עכשיו בתרגום חדש, אבל כן תמצאו את הקסם האהוב ואמיתות שלא בדיוק דיברו עליהן כשהספר יצא
ההופעה של אוזי היא הדבר הלא מושלם הכי מרגש שהגיע לישראל מזה שנים. אמש בלייב פארק בחולות ראשון לציון הוא הזכיר למי ששכח למה הוא הפך לאחד האייקונים הכי גדולים של עולם הרוק עם הופעה לפנתיאון. אם המוזיקה שלו מהגיהינום, למה שנרצה ללכת לגן עדן בכלל?
ההתעקשות של שלומי שבן, אסף אמדורסקי ויעל קראוס לחקות את המקור הופכת את מופע המחווה למין מופע קברט של שחקנים שמנסים לחקות הופעה מצוינת של מוזיקאים נהדרים אחרים. זה היה אחד המקרים הנדירים שבהם שלמות מוזיקלית וביצוע מדויק הצליחו ליטול את הרגש מתוך הצלילים
גם אם קצת מאכזב לקנות כרטיס להופעה של אגדה ולגלות שהיא מתחבאת מאחורי התופים במשך כמעט חצי מההופעה, ההופעה של רינגו סטאר ולהקתו הייתה מצוינת, והביטל עצמו קפץ, התלהב והפגין אנרגיה מוזיקלית נדירה
לא צריך להיות רופא כדי להבין שהעובדה שאוזי אוסבורן עדיין חי בשנת 2018 היא נס והעובדה שלנו, בני התמותה, יש אפשרות לראות אותו מופיע - היא נס אפילו גדול יותר. ראינו את הופעתו בפראג והמסקנה היא פשוטה: זה מופע אדיר שיהדהד באוזניים גם שבוע אחרי שהוא נגמר
אגדה חיה נחתה אתמול ברעננה, מכרה כרטיסים במחירים שנעו בין 250 ל-750 שקל - ונתנה הופעה פושרת למדי וקצרה מדי. בלי גרם של השקעה בתצורת הבמה, עם המון דיבורים מיותרים ועם בחירת שירים תמוהה. מה שכן, בהופעה נרשמו שלושה שיאים נדירים - שלושת להיטיו הענקיים
קשה להוציא מהבית אנשים להופעה של להקת רוק ותיקה, אבל הסוסים הזקנים של משינה יודעים בדיוק מה הם עושים. הניסיון והנאמנות שלהם למוזיקה מספיקים כדי לגרום לאנשים לצאת מהבית ולסמוך עליהם שירגשו אותם. צירופו של שלומי שבן הפך את המופע לערב של שיאים מוזיקליים
החוויה בהופעה של הלהקה הבריטית אלט ג'יי בגני התערוכה בת"א מזכירה יותר מיצג אמנותי מדויק במוזיאון מאשר הופעת רוק. יש בזה גם חסרונות כמובן, מכיוון שהלהקה מנועה לחלוטין מלאלתר, ובכל זאת, קשה לחשוב על אירוע מוזיקלי יותר יפה ויזואלית שאפשר למצוא כרגע בעולם
בדיוק היום לפני 48 שנה הועמד לדין סטודנט ש"פוצץ" הצגה של הקאמרי, "מלכת האמבטיה". אותו תיאטרון הודיע היום כי יפיק מחזמר משיריו של אייל גולן, בלי לחשוש משום לחץ ציבורי, כי הוא יודע שלא יהיה כזה. עמית סלונים סבור שגם מהנוד הזה יישאר ריח. דעה
יוני רכטר נעל את פסטיבל מג'סטה עם מופע תחת כיפת השמיים שבו חגג 40 שנה לאלבום הבכורה שלו "התכוונות", במהלכו אירח את שלומי שבן. למרות החום הבלתי-נסבל - הביצועים של שני הגאונים האלו השכיחו כל זכר לכבשן וגרמו לנו לתהות איך רכטר לא קיבל עדיין את פרס ישראל
רגע לפני יום הולדתו ה-45, גפן החליט לתת את הבמה בהופעה שלו לאמנים שהוא גדל עליהם - מכוורת ותיסלם דרך החברים של נטאשה ונוער שוליים ועד ברי סחרוף וזהבה בן. גם הזמר אדם חגג קאמבק והוכיח שהמוזיקה יותר חזקה מהכל. נותר רק לקוות שמירי רגב תלמד מזה משהו
הצוות של אילנה דיין ליווה במשך חודשים את כמה מהאנשים הכי ממודרים ומשפיעים בישראל. אלא שבמקום לשאול שאלות קשות או לעמת אותם עם האחריות למצב העגום של קבוצתם, בחרו ב"עובדה" להציג מציאות אלטרנטיבית שפורטת על נימי הלב. ככה זה בזכיינית של המדינה
הבקסטריט בויז שומרים על הנוסחה המוכרת שלהם כבר 25 שנה. מבחינתם לא צריך לשנות את מה שעובד - והם מצליחים לספק מופע נוסטלגי במובן הכי כיפי של המילה. סמכו עליהם שהם יחזרו אלינו שוב, כי אצלנו הניינטיז מעולם לא מתו באמת
לרגל עליית הקטלוג ה(כמעט) מלא של מונטי פייתון לנטפליקס, נזכרנו בהשראה ששימשה השישייה ליצירות המוכרות והאהובות בקומדיה הישראלית. שלישיית מה קשור, "ארץ נהדרת", "היהודים באים", "ניקוי ראש" ו"החמישייה הקאמרית", חייבים כמה מהמערכונים הגדולים שלהם לפייתונים
הכוכב הגדול של המוזיקה הקלאסית הציג בהיכל הספורט ביד אליהו את הרפרטואר השלם והצבעוני שלו: תלבושות חושפניות, אלתורים, ריקודים, ושיתוף הקהל במופע הכי לא שגרתי לז'אנר המעונב. לעתים הסקסיזם וההומור מאפילים על חלק מהביצועים, אבל כשמנופפים מולנו בדגל הכל נסלח
הסרט הראשון באורך מלא של דריל האנה כבמאית, שצולם ברובו בטלפון נייד, הוגדר על ידה כ"תאונה", אבל זה לא מנע מענקית הסטרימינג לרכוש אותו. התוצאה היא קשקוש בדיוני, שזור בדיאלוגים טיפשיים והופעות קצרות של ניל יאנג, שלא מצדיקות את הצפייה גם עבור מעריציו האדוקים
מאחורי הפרסונה הכאוטית שהוא בונה לעצמו, הסטנדאפיסט אריק אנדרה - שהופיע אתמול בישראל - הוא קומיקאי מורכב וחכם שמנסה למצוא היגיון בעולם לא הגיוני. הוא נטש את הצד הסלפסטיקי של המופע שלו, ובתור יהודי הוא זרם עם הישראלים. ועוד לא אמרנו מילה על הרגע שלא יישכח
הספר "נתניהו - הביוגרפיה", שכתב בן כספית על ראש הממשלה, הוא ספר מוצלח שמסופר בצורה מושלמת. אין בו רגע משעמם אחד והוא נקרא כספר מתח מצוין. עם זאת, מרוב שכספית מנסה לברוח מתחושותיו האישיות כלפי נתניהו, הוא לא מצליח לתאר את נתניהו בצורה האמינה ביותר
במשך עונה שלמה בנתה "פאודה" את המפגש הגדול בין אל-מקדסי לדורון, וכשזה הגיע קיבלנו, כמו תמיד, אקשן מותח ומרשים והרבה מאוד בחירות תסריט מוזרות. אירועי הסיום הם מן הסתם רק המבוא של סבב חדש בסכסוך, ובכל זאת הם רק מדגישים את הדמויות ב"פאודה" ששוות פחות מאחרות
