אוהב חיות ואדם (בסדר הזה), ספורטאי כושל בעבר ואוהד כורסא מצטיין בהווה. הדוג סיטר המושלם לכלב שלכם והעורך המושלם לרומן שאתם עוד לא יודעים שתכתבו. עמית סלונים משמש כמבקר התרבות של וואלה, ובזמנו הפנוי מגדל שתי ילדות וכלב.
חושש מהאנטישמיות בגרמניה, מבסוט מההחלטה של טראמפ לגבי השגרירות בירושלים, ועדיין מתרגש לשמוע את הגרסה של ביונסה ללהיט הגדול שלו. לקראת שתי הופעות בישראל, סולן אלפאוויל מריאן גולד בריאיון מיוחד. רק בבקשה, אל תגידו לו שהאייטיז עושים קאמבק
אחרי שנה וחצי של קורונה שהרחיקה אותו מהבמות, אביתר בנאי חזר להיכל התרבות בתל אביב. כל הכרטיסים נמכרו מראש, בלי הרבה רעש, והתוצאה הייתה הופעה בסימן אהבה, כשהשילוב עם תמיר מוסקט גרם גם לקלאסיקות של בנאי להישמע חדשות ורעננות
אחת מהמראיינות הטובות בישראל פגשה את שרת הכלכלה בצל סערת הסרטון שפרסמה בטיקטוק, בה נראתה משליכה לפח האשפה גלידה של בן אנד ג'ריז. לא ברור אם מדובר ב-100 ימים של חסד או סתם שינוי מגמה, אבל קשה להאמין ששרים מממשלת נתניהו היו זוכים ליחס מלטף כל כך
במשך 25 שנה חיכה העולם לסרט ההמשך ל"ספייס ג'אם" של מייקל ג'ורדן. הגרסה החדשה עם לברון ג'יימס היא דוגמה טובה למה עדיף להיזהר עם המשאלות שלנו. ביקורת שבסופה ספוילרים (עם אזהרה לפני כן), אבל ממילא עדיף שתתרחקו מהתועבה הקולנועית הזאת
רוזנברג מציגה תזה חתרנית בקשת 12 בדיוק מול גמר היורו ששודר בערוץ המתחרה, ובמקום לחפש אשמים בחוץ, היא מפנה אצבע מאשימה פנימה. חבל שכל מה שנזכור מהסרט "כמו שאת" זו פליטת ריאליטי מתריסה
ברחבי תל אביב נתלו פוסטרים צבעוניים שקידמו את האופרה של רוסיני, עליהן הוצגה דמותה של אישה אישה נאה עם פרחים בשיער ורגליים חטובות מול נופי הים התיכון. זו הייתה הטעייה גאונית. ההפקה החדשה בבימויו של עידו ריקלין הציגה טוויסט מבריק ליצירה הקלאסית
עם להקה מהפנטת, תנועות אציליות וקהל שגרם לבארבי ביפו להרגיש כמו וומבלי - יסמין מועלם נתנה שואו קרוב לשלמות בלי להזיע. קשה להאמין שמדובר באמנית בתחילת דרכה. עכשיו נותר רק לקוות שלא יהיו עוד מגפות עולמיות שיעצרו את ההתקדמות שלה
אחרי שידור התחקיר על מישל טרוני ודניס צ'רקוב בכאן 11, הגיעו האושיות לריאיון בתכנית "הצינור". גיא לרר בחר להוריד את הכפפות, ובריאיון נחרץ הצליח לגרום לחבריו לגמגם. זה עדיין לא מסביר איפה היה לרר במשך כל החודשים האחרונים כשחבריו עשקו לכאורה עשרות ישראלים
כעת כבר ברור: "נשף רוק" של אביב גפן הוא איוונט תרבותי שאף חובב מוזיקה לא יכול לפספס. כן, גם אם גפן בעצמו הוא לאו דווקא כוס התה שלו. תקופת הקורונה רק חידדה את זה, ונשף רוק 9 הציג "דרים טים" מוזיקלי שיכולנו רק לפנטז עליו בשנה האחרונה
באמת שלא רצינו להתעסק שוב עם עמית סגל, אבל איך אפשר להתעלם מהתגובה הילדותית והדי מביכה שלו לחיקוי שלו ב"ארץ נהדרת"? יכול להיות שלפני שהוא רץ לשחרר את השד העדתי מהבקבוק, הוא צריך לבדוק אם הוא פשוט לא הבין את הבדיחה - או לפחות לגדל קצת פאסון
היום לפני 35 שנה יצא The Queen is Dead, אלבום המופת של הסמית'ס, שנתפס בזמן אמת ככתב אישום חריף נגד צורת החיים הבריטית. חברי פרלמנט קראו להחרים אותו, אך הוא נהפך לאחד מהתקליטים המשפיעים של האייטיז. פרק מתוך הספר "רוקנרול! - 50 אלבומי רוק גדולים מהחיים"
השראות מאיטליה וחלומות בעברית הולידו מונומנט שוקולדי אימתני על הקיר, ולא מעט כוכבים בתוך הוויטרינה
רה"מ לשעבר התיישב על כס יו"ר האופוזיציה ונראה כמו חיה פצועה, אך אין לשכוח כי אלה החיות המסוכנות ביותר. הוא יכול היה למנוע את הקריאות בזמן נאום בנט, אך העדיף לראות את סיר הלחץ שברא עולה על גדותיו. מנגד, בקואליציה הבינו שעדיף להם להפסיק להילחם אחד בשני
טקס חנוכת הרכבת הקלה היה מעמד מרגש למי שחי במדינה הזאת וממתין שנים למערכת החדשנית. הנסיעה, שאמורה להימשך כ-20 דקות, היתה איטית ומייאשת ונמשכה יותר משעה. שרת התחבורה היוצאת, נכנסה עם הג'יפ הממשלתי שנסע דרך פסי הרכבת, וניצלה את הטקס בעיקר כדי לטנף על בנט
עם זמרת סופרן שמגלמת את דמותו של אלוהים קנאי ורצחני, במה פשוטה שמזכירה את "המילטון" וסיפורי אונס ורצח שמופיעים בספר בראשית וכולנו מעדיפים להתעלם מהם - האופרה הישראלית החליטה להמר על הפקה עברית מקורית וחתרנית במיוחד. הקהל יצא מגדרו מרוב התלהבות
"בפנים" של בו ברנהאם מקוטלג בנטפליקס כספיישל קומי, אבל כמו לא מעט ספיישלים שמסווגים ככאלה, העוצמות שלו לא מגיעות בהכרח מההומור. אחרי שכל העולם כבר הספיק להתמוגג מהיצירה המיוחדת, הגיע הזמן לצלול פנימה ולהבין מאיפה נובעת ההזדהות האוניברסלית עם נפש האמן
התרגלנו שמהדורות החדשות נמתחות כמו מסטיק עם יותר מדי "הצהרות מיוחדות" ופרשנויות של פירומנים מקצועניים, ואז הגיע ציון נאנוס והזכיר לנו שאפשר גם אחרת. הכתבה על הכלב "הופי" הציגה נושא חדשותי חשוב בצורה מרגשת ומרתקת, והיה בה גם מסר שחורג מגבולות העיתונות
שמענו כבר את רוב סיפורי הזוועות שפורסמו אמש בתכנית "המקור" על הבית בבלפור, ובכל זאת היה ערך לראות את הפרצופים של המתלוננות, לשמוע את הקול שלהן ולחוש את האמינות שהן משדרות. מעניין מה אבישי בן חיים חשב על נשות ההגמוניה של ישראל הראשונה: מימי, לודמילה וסילבי
אפשר למלא את הביקורת הזאת בקלישאות על פצצת האנרגיה המדוייקת שהיא נגה ארז, על הכימיה עם רוסו או על קהל המעריצים שהפך לחומר ביד היוצרת. אפשר גם להניח את כובע המבקר בצד, ופשוט ליהנות מהתופעה הנדירה הזאת, רגע לפני שמגפת הקורונה תיעלם וארז תצא לכבוש את העולם
לפני שלושה שבועות התפרסם בוואלה! תרבות ריאיון מקיף עם גל גדות. היום, לרגל חזרתו של הקולנוע לחיינו אחרי יותר משנה, נזכרנו בריאיון אחר לגמרי שערכנו עם הכוכבת ההוליוודית, שהתרכז בעיקר במפגש של ניל סלונים בת ה-5 עם גיבורת העל הנערצת עליה
אחרי שנת הקורונה הקשה, האופרה הישראלית ממציאה את עצמה מחדש. ההפקה של "המדיום" מציגה מעשה נוכלות של אישה חזקה עם טוויסט אפל, ומבוצעת בצורה מקורית כשהקהל יושב על הבמה. זה יכול היה להיראות דל, אלמלא ההופעה המדהימה של טל גנור, ששווה לבדה את מחיר הכרטיס
בשכונת טלביה שבירושלים שוכן מלון ענבל שבשנות ה-80 וה-90 משך אליו תיירי VIP מהעולם, כמו נשיא ארה"ב שלן בו. עם בריכה משופצת ושתי קומות שנוספו לו, יצאנו לבדוק האם הוא אכן ראוי לתואר העבר "המלון הרביעי בטיבו במזרח התיכון"
לרגל הגעתו לגבורות של אחד המוזיקאים המשפיעים בהיסטוריה, הגיע הזמן לפענח את החידה של האיש המסתורי שהפך מרוברט צימרמן לבוב דילן. מהפוגרום, דרך האמא הדומיננטית ועד לעסקה הגורלית עם השטן. עמית סלונים צולל להיסטוריה המרתקת של דילן. חלק ראשון: 20 השנים הראשונות
כשבנו של ראש הממשלה מכנה את אנשי חדשות 12 בשם "אויבי העם היהודי", ושופרו הבכיר קורא לעיתונאים "תומכי טרור", מישהו באמת מופתע שכלי התקשורת נאלצים לשכור מאבטחים פרטיים? מול המצב המסוכן הזה אסור לשתוק
למה כל הופעה צריכה להסתיים בחצות? למה האלגוריתם של נטפליקס מתעקש לא לתת לנו להיפטר מכותרים לא רצויים? האם נוכל אי פעם להבין בלי כתוביות מה שחקנים צעירים אומרים? לכבוד שבועות והתחושה האופטימית הכללית שאפשר לתקן, הנה חמישה דברים בעייתיים והדרכים לתקן אותם
הכנאפה הבלתי נגמרת, תעריף המיקסולוגיה של הקוקטיילים והפוקאצ'ה של רפאל נכנסו כולם יחד לאייטם קצת ממורמר, אבל כזה שבא בטוב
גם במדינה רווית קרבות ואירועים כמו ישראל לא באמת ערוכים לשידור ניסיון רצח בשידור חי. המגישה דוריה למפל הייתה הראשונה להתעשת, ודרשה להפסיק להעביר לצופים את התמונות הקשות בלייב. זה היה מאוחר מדי. כל מי שצפה בקטע הזה בשידור חי לעולם לא ישכח את זה
לצד האירועים הקשים התרחשה אמש השתלטות עוינת על ערוץ 12. פרשן פוליטי פופולרי השתלט על אחת מתחנות השידור, לא הצליח להסתיר את שמחתו מנפילת "ממשלת השינוי" תוך שהוא ממנה את עצמו גם לפרשן ביטחוני, מומחה מוניציפלי ומגדת עתידות. אף אחד באולפן לא ניסה לעצור אותו
מהדורות החדשות דיווחו אתמול בהרחבה על המהומות בהר הבית, על הניסיונות להקמת ממשלה, על ירי הרקטות מעזה וכמובן על השוד של ערן זהבי. בין לבין, ממש בשולי הדברים, נמסר שהרפואה הציבורית בישראל, זו שכולנו חיבקנו השנה, עומדת לחזור לימים האפלים של לפני 2020
המופע "קונצ'רט לגשש ותזמורת" של תזמורת המהפכה הציג כמה פרספקטיבות מוזיקליות חדשות לעבודת ההומור הגאונית של שלישיית הגששים. מי שציפה לראות שירים ישנים של הגשש בעיבוד מודרני זכה להפתעה גדולה ומלאה בלב. ובכל זאת, הקטע המרגש ביותר בכלל לא היה על הבמה
