אוהב חיות ואדם (בסדר הזה), ספורטאי כושל בעבר ואוהד כורסא מצטיין בהווה. הדוג סיטר המושלם לכלב שלכם והעורך המושלם לרומן שאתם עוד לא יודעים שתכתבו. עמית סלונים משמש כמבקר התרבות של וואלה, ובזמנו הפנוי מגדל שתי ילדות וכלב.
אהבה מטורפת, תשוקה בלתי ניתנת לשליטה וקלטת סקס אחת שיוצאת משליטה. סיפור הנישואין הקצר של פמלה אנדרסון וטומי לי הפך לאחת מהסדרות הכי מדוברות של השנה. האירוניה היא שבדיוק כמו אותה קלטת סקס מהניינטיז, הדרך היחידה לראות את "פאם וטומי" בישראל היא בצורה פיראטית
העיבוד של "פיטר פן" על ידי הקאמרי בשיתוף תיאטרון אורנה פורת נוגע בשלמות. המשחק נהדר, המוזיקה מרהיבה, הבימוי נפלא והעיצוב מהמם. אך מעל הכול זורחת הבחירה במיה לנדסמן לתפקיד וונדי. מיה גונבת את ההצגה ומוכיחה שהיא אחת השחקניות הגדולות בדורה
זה לא שהתכנית של אדיר מילר היא ביזיון טלוויזיוני. גם ביום רע במיוחד שלה היא עדיין עדיפה על רוב האשפה שמגישים לנו בערוצים המסחריים על בסיס קבוע. אלא שבסופו של דבר, למרות ההצלחה, קשה להאמין שזאת התכנית שאחד מגדולי הקומיקאים שגדלו פה חלם לעשות
100 שנה לאחר מותו של קארוזו שהפך את "פליאצ'י" לאופרה המושמעת בעולם, האופרה הישראלית מעלה את הקלאסיקה האיטלקית כיצירה ויזואלית שאי אפשר להוריד ממנה את העיניים. השילוב בין הסיפור הנגיש, המוזיקה המרגשת והויז'ן של ענבל פינטו הפכו את ההפקה הזאת לכמעט מושלמת
לא ברור מי חשב שזה רעיון טוב לתת במה לסקרי צופים בפרה-פריים של ערוץ 13, אבל ברגעים שהתוכנית החדשה "מדד ישראל עם אברי גלעד" הרפתה מהגימיק המרכזי שלה, היא הראתה ניצוצות של טלוויזיה מעניינת, ואפילו חתרנית
פארק תמנע אירח בסוף השבוע את "פסטיבל שיר היונה", עם הופעת מחווה לפסטיבל נואיבה המיתולוגי וקונצרט משותף לתזמורת ישראלית ומרוקאית. לצד הרבה רגעים מרגשים ואופטימיים, נרשמו גם כמה חריקות שאפשר היה להימנע מהן, כך למשל כשנשיא המדינה עזב באמצע הקונצרט
גם בגיל 60, סי היימן מסרבת לסכם קריירה. היא בטוחה שהיא יכולה למלא את שוני, אבל היא מאושרת מהופעות בחצר ביתה, ובטוחה שדור שלם מחכה לגלות אותה. את האופטימיות היא מסבירה דווקא בזכות החיים הקשים שעברה: "יש בי משהו פצוע ב-DNA". ריאיון אישי עם גיבורה גדולה
כמו הרבה מאזרחי העולם, צפיתי השבוע הרבה שעות בחדשות מרחבי העולם. הפער בצפייה בדיווחים על המלחמה באוקראינה בערוצי חדשות מקצועיים מהעולם לבין המהדורות בערוצים המסחריים שלנו עצום. החלטתי לנסות לצפות במהדורה של הערוץ הביביסטי המושמץ, ולא האמנתי למראה עיניי
מזלזל בתרבות הביטול ("לא חושב שזה אמיתי"), צוחק על כמות הבחירות בישראל ("התמכרתם") ונחנק מדמעות כשהוא נזכר ברגעי השבירה הפרטיים שלו במהלך מגפת הקורונה. אחרי שתי עונות ששודרו מתוך ביתו, ג'ון אוליבר חוזר עם העונה התשיעית של תכניתו עטורת הפרסים. ריאיון בלעדי
בארצנו הקטנטונת יש הרבה כישרון, אבל יש כמה אמנים שהפכו בשבילנו ליותר מסך היצירות המוזיקליות שלהם. רמי קלינשטיין הוא אחד כזה. כעת הוא מככב בסדרת ילדים חדשה, שמלווה 12 שירי ילדים חדשים שהוא כתב. זו עוד פיסה קטנה מפאזל יצירתי אקלקטי ואהוב
השף חיים כהן טען שהאוכל של חבר הכנסת אמסלם מעיד על רוחב לבו. הוא לא טעה. דמותו של השר לשעבר לבבית וחמה. בנוסף, הוא גם גזען, פרובוקטור ואחת הדמויות הכי מביכות בבית הנבחרים שלנו. השילוב שלו עם מכונת הרייטינג של "מאסטר שף" בזוי, אך יש גם צד חיובי
"עובדה" על משפחתו של עמוס עוז הייתה יותר מרתקת מכל פרשייה ביטחונית, שחיתות פוליטית או שערורייה משפטית. אילנה דיין בחרה שלא לענות על השאלות מי צודק ומי טועה, לא בגלל שאין לה את התשובות - אלא כי ממילא היא לא ביקשה לפתור את הבעיות של משפחת עוז
צביקה הדר, שהחליף את אברי גלעד בתוכנית הבוקר של רשת 13, מוביל את התוכנית יחד עם רותם ישראל ומירי מיכאלי. על הנייר השילוש הזה לא אמור לעבוד, ואכן היו חריקות בימים הראשונים - אך איכשהו, מפינה לפינה, מבוקר לבוקר, מתוכנית לתוכנית, זה מתחיל להסתדר
"עובדה" הציגה פיסת טלוויזיה מהפנטת, שפלרטטה עם הגבול הצהוב אך לא חצתה אותו. לא ברור מי אמר לשופטת אתי כרייף שזה רעיון חכם לספר את הצד שלה בפרשת "מין תמורת מינוי". עוד יותר לא ברור איך אפשר להאמין בכלל למישהי שאומרת שזה בסדר לרמות כי ממילא כולם עושים את זה
אחרי כ-55 שנים של פעילות, דני ליטני הודיע כי הוא עומד לעבור ניתוח משנה-חיים, שעלול לגרום לו להפסיק להופיע. רגע לפני, הגיעו מאות ישראלים כדי להיפרד מהיוצר הוותיק, בהופעה שלא היה צריך חוש שמיעה בשביל ליהנות ממנה, וניתן היה לשמוע אותה באמצעות הלב
אפילו כשנראה שהביביסטים מתחילים להיגמל מנתניהו, ערוץ 13 עדיין לא הצליח להיגמל מאבישי בן חיים. מאז החשיפה על המגעים לעסקת טיעון לנתניהו, חזר בן חיים לחיינו בשיא הכוח, והוא הזוי מתמיד. נראה שמשהו בפילטר הפנימי שלו נפגם, וכל ניסיון להציג פסאדה עיתונאית נעלם
היהודים עלו להופיע ולבצע את האלבום השני שלהם במלואו מול אולם מלא בזאפה החדש בתל אביב, כשמאות ישראלים באו להתחבר לילד הניינטיז שנמצא בתוך כל אחד מהם. הזמן סירב לגעת בהם, והמוזיקה שלהם נשארה בדיוק כפי שהייתה
התלונות טובות לרייטינג, ולכן ערוצי הטלוויזיה יספרו לנו בכל יום על "מחדל" אחר ויטענו שהממשלה איבדה שליטה על המגפה. כל זאת בזמן שההפך הוא הנכון. בתוך כך, במהלך דקות תמוהות אתמול בחדשות 12, נאלץ יאיר שרקי להגן על דעתו שאין כאוס
קרבות במכונת אמת הם לעתים רחוקות הדרך לחשוף את האמת. לצורך הדיון, בואו נאמין לשניהם. ועדיין, ראוי לשאול שאלה אחרת, ודי חשובה, שלא עלתה בחקירת הפוליגרף של הטאלנט הגדול של קשת 12: מאיפה אסי עזר יודע בכלל מה היה רצונו של יהודה נהרי?
דנה ויס העבירה אמש את השידור לאסי ורותם כאילו לא היו דברים מעולם. האחרונים העבירו את השידור לפרסומות, שנפתחו ישר עם פרסומת של אסי עצמו לחברת ביטוח. תדע כל אם עברייה: האנשים שעושים את "הטלוויזיה של ישראל" ממש לא מתרגשים מהטרדות מיניות
"קוברה קאי" אולי לא תזכה באמי, אבל הצופים האדוקים שלה כבר יודעים שמדובר באחת הסדרות הכי כיפיות לצפייה בקטלוג של נטפליקס. העונה הרביעית של הסדרה שומרת על הקצב ומוסיפה לו את אחד הנבלים הגדולים של האייטיז
24 אלף איש הגיעו בתוך שלושה ימים לראות את חנן בן ארי בהיכל מנורה. היו שם ילדים, מבוגרים, אשכנזים, מזרחים, דתיים וחילוניים. כולם הצטרפו אליו בתפילה, שלמרות הכיפה שלראשו הרגישה לא דתית לחלוטין. ככה מרגישה כנראה הופעה של אלוף עולם, מלאה בניצחונות קטנים
השירות קצת מפוזר, תפריט החורף החדש שהובטח לנו לא באמת קיים, אבל האם למרות זאת באנה ממשיכה להיות המגדלור של הסצנה הטבעונית בישראל?
אם יש משהו שלמדנו מהתחקיר של "המקור", שחלקו השני ששודר אתמול (רשת 13) היה חלש מחלקו הראשון בשבוע שעבר, זה שבכל הנוגע לשיקול דעת וקבלת החלטות שקולות, אין טעות שיוסי כהן לא יבחר לעשות
הנוכחות של לארי דיוויד על המסך שלנו היא לא רק התרסה נגד המערכת שהפכה אותו למולטי מיליונר, אלא גם תזכורת לאיך עושים את זה נכון. גם כשהוא לא בשיאו - והעונה הזאת של "תרגיע" (הוט, יס וסלקום טי-וי) בהחלט הייתה רחוקה מכך - הוא עדיין הגדול מכולם
בעולם בו האמת כבר מזמן איבדה מהרלוונטיות שלה, כל המהות של עיתונות השתנתה. במקום לחשוף את האמת ולרדוף אחרי תחקירים וסקופים, עיתונאים מבזבזים את הזמן שלהם בחשיפת שקרים ומלחמת חורמה בפייקים. לעתים זה נראה כמו קרבות בטחנות רוח, ולפעמים זה הופך למערכון מטופש
250 שנה אחרי שהמערב גילה את אחד המקומות הכי מדהימים בכדור הארץ, צוות הצילום של נטפליקס מציג לנו את ים האלמוגים האוסטרלי כפי שמעולם לא ראינו בעבר. הסרט "אבו נפחא: נפלאות השונית" מלווה את סיפורו של פאף, דג גמדי שיגרום לכם להתאהב - וגם לחשוב
ראש המוסד לשעבר צריך רק להסתכל על הרזומה של הפטרון הפוליטי שלו - ולהירגע. יש ציבור גדול מאוד בישראל שמבחינתו לשקר ולבגוד הן תכונות נערצות. לא פחות. מבחינת הציבור הזה, העובדה שרביב דרוקר בונה עליך תחקיר עם שורה תחתונה שלילית היא תו תקן לאיכות מנהיגותית
בנצרת ניסו לגשר בפער בין יהודים לערבים באמצעות מוזיקה בפסטיבל עם אווירת כריסמס שאנחנו רגילים לראות בדרך כלל רק בקומדיות רומנטיות. לא צריך להיות דתי בשביל להרגיש את הקדושה באוויר
הפילהרמונית הישראלית אירחה את רוחו של וולט דיסני לערב שהוקדש לסרט "פנטזיה" עם קונצרט חי ומרגש. אם מתעלמים מכמה זוטות קטנוניות, מדובר באחד מהערבים הכי מהנים שחוויתי עם הפילהרמונית בהיכל התרבות מזה שנים. מופע שכולו תום, יופי וחדווה מוזיקלית
