53 בני אדם נרצחו בחברה הערבית מאז תחילת השנה האזרחית. הנתון הזה איננו עוד מספר סטטיסטי שמתעדכן בכותרת. הוא משקף מציאות מתמשכת של ירי ברחובות, מטעני חבלה שמופעלים מרחוק, חיסולים מתוכננים היטב ונקמות שרודפות נקמות. בממוצע יותר מהרוג ביום. מאחורי המספרים עומדת מערכת פלילית מורכבת, רב שכבתית, כזו שלא נשענת עוד על ארגון אחד דומיננטי אלא על רשת של פלגים, בריתות זמניות, מאבקי ירושה וכנופיות מקומיות שמזהות ואקום וממהרות למלא אותו.
כדי להבין מי מערער היום את תחושת הביטחון במחוז תל אביב ובמחוז מרכז, צריך לחזור אחורה, לשכונה אחת ברמלה- ג'ואריש.
פרויקט מיוחד: ארגוני וכנופיות הפשע במגזר הערבי
ג'ואריש: מהמתחם המשפחתי למוקד כוח אזורי
שכונת ג'ואריש מזוהה יותר מכל עם משפחת ג'רושי. מה שהחל לפני עשורים כמתחם משפחתי קטן, כעשרים משפחות שחיו בצפיפות על גבעה סמוכה לעיר, הלך והתעצב למוקד כוח משמעותי במפת הפשיעה בישראל. לאורך השנים נבנתה שם תשתית כלכלית רחבה, מבוססת על תחנות סמים, בתי הימורים, בינגו, גביית חובות והלוואות בשוק האפור. לא מדובר היה בפעילות אקראית אלא במנגנון סדור עם חלוקת תפקידים ברורה: מי שמנהל כספים, מי שאחראי על גבייה, מי שמפעיל חיילים ומי שמוציא לפועל חיסולים כשנדרש לחדד מסר.
בשנות התשעים התלקח הסכסוך הגדול הראשון, מול משפחת קראג'ה שהגיעה לאזור השפלה מהדרום. הקרב על השליטה בשוק הסמים הפך עקוב מדם וגבה עשרות הרוגים משני הצדדים. רק לאחר התערבות משטרתית וציבורית רחבה הורחקה משפחת קראג'ה מג'ואריש לחריש. באותן שנים בלט זייד ג'רושי כדמות מרכזית. הוא נעצר מספר פעמים בגין אירועי אלימות וירי, אך במקביל ביסס לעצמו מעמד של מנהיג. לאחר סילוק היריבים השתלטה המשפחה על תחנות נוספות והרחיבה את פעילות ההימורים והגבייה.
קרב הירושה: דור צעיר, מאבק פנימי ודם ברחובות
הכוח לא נותר יציב לאורך זמן. בתוך המשפחה עצמה צמח דור צעיר שביקש חלק גדול יותר בעוגה. חאתם ואמיר ג'רושי, אחייניו של זייד, דרשו אחוזים קבועים ומשמעותיים יותר מההכנסות. הדרישה הזו הובילה לסכסוך פנימי אלים. זייד נאלץ לעזוב את ג'ואריש ונדד בין ישראל לרשות הפלסטינית. בשנת 2019 ניצל מניסיון התנקשות ברמאללה. שמועות על חיסולו נפוצו אך הופרכו כשהופצו תמונות שלו בחיים. מאז הוא פועל בזהירות, הרחק מאור הזרקורים, אך השפעתו ממשיכה לרחף מעל הזירה.
נקודת השבר הדרמטית הגיעה בשנת 2021. ביוני אותה שנה נדקר למוות חאתם ג'רושי במסגד אל אקצא במהלך ביקור בהר הבית. זמן קצר לאחר מכן, בסוף אותו חודש, נורה למוות בצפון יוסף ג'רושי אחיו של זייד, יחד עם רעייתו נוואל ובתם בת ה-16 ריאן. בתם הצעירה נפצעה באורח קשה. המשפחה עברה קודם לכן מרמלה לדיר חנא מחשש שהסכסוך יגיע אליהם, אך המעבר לא הציל אותם. החיסול בצומת עילבון סימן קרע עמוק והותיר את שאלת ההנהגה והשליטה בכסף פתוחה ומדממת.
המאבקים לא נותרו בגבולות רמלה ולוד. בשנת 2024 ובמהלך 2025 נרשמה שורה ארוכה של חיסולים שמקושרים, על פי החשד, לסכסוך בין משפחות ג'רושי, אלוואחוואח ומוסראתי.
באוגוסט 2024 נרצח סאמר מוסראתי סמוך למתחם שרונה בתל אביב. ביוני אותה שנה נרצח עלי מוסראתי בחיפה לאחר שנמלט מלוד. באוקטובר 2024 נורו למוות בכפר קאסם מאי מוסראתי בת 29 ואחייניתה סיהאם בת ה-10 בבית שאליו ברחו. בדצמבר אותה שנה נהרגו ברמלה ואפפא מוסראתי ובתה סנדי ממטען חבלה שהופעל מרחוק.
האלימות לא פסחה גם על מקורבים לג'רושי. בספטמבר 2024 נרצחו ברמלה שתי נשים ושני ילדים מקרובי משפחתם. תינוק שנפצע אנוש נותר במצב צמח. בפברואר 2025 נרצחו בלוד עלי אל וואחוואח, איוב אלטורי וסאברין אבו סלימאן. בנובמבר 2025 נורה עודאי מוסראתי ברחוב חיים לבנון בתל אביב ונפצע אנוש.
תל אביב, שבעבר נחשבה מרוחקת יחסית מסכסוכי השפלה, הפכה לזירה פעילה. הירי כבר אינו נשאר בגבולות שכונה אחת. הוא חוצה ערים, משפחות וזירות, וממחיש עד כמה הגבולות הגיאוגרפיים איבדו משמעות בעולם הפלילי.
מחוז תל אביב: מהארגון הדומיננטי לריבוי כנופיות
כמדי שנה מתקיימת במשטרה ישיבה לגיבוש תכנית מודיעין. סביב השולחן יושבים ראש חטיבת מודיעין, ראש אח"מ וקציני ימ"ר. שם מוגדרים יעדי ארגון פשיעה שפועלים כגופים סגורים עם היררכיה ברורה, איש כספים, אנשי גבייה, חוליות חיסול וחיילים.
במחוז תל אביב היה לאורך שנים יעד מרכזי אחד: ארגון חייא. מבחינת המשטרה, זה היה הארגון המרכזי שנדרש לטפל בו. חלק מאנשיו הוכנסו לכלא, חלקם נרצחו, ובמקרים מסוימים במשטרה אף מייחסים מוות של יעד מודיעיני כפתרון פענוח של סכסוך.
מאז שערן חייא כבר אינו נוכח בזירה המקומית, אומרים בכירים במחוז תל אביב לוואלה "כי אין כיום ארגון פשיעה קלאסי אחד ששולט בעיר". אך את מקומו לא תפסה יציבות אלא ריבוי שחקנים קטנים יותר. שמות כגון נאור סוכר ואיתי חכם שעולים שוב ושוב בשיחות פנימיות. לא מדובר בארגונים היררכיים רחבי היקף, אלא בכנופיות מקומיות שמחזיקות כוח שטח, קשרים, נשק ונכונות לפעול במהירות.
כאשר אין גוף אחד דומיננטי שמכתיב כללים, נוצרת תחרות. התחרות הזו נסובה סביב גבייה, שליטה טריטוריאלית וכבוד. במשטרה מדגישים כי לעיתים ריבוי כנופיות קטנות מסוכן לא פחות מארגון אחד גדול, משום שהמאבק ביניהן נוטה להיות בלתי צפוי ואלים במיוחד.
רצח ליאור גרינברג: עשר יריות ונקמה על בורוכוב
ב-27 באפריל 2023 נרצח ליאור גרינברג, בן 48, ברחוב נעמי שמר בחולון. רחוב מגורים שקט, שכונה שנראית רגילה לחלוטין. על פי החשד, החיסול היה מתוכנן לפרטי פרטים. בוצע מעקב מוקדם אחרי היעד, הוצבו תצפיות, תוכנן תזמון מדויק. כאשר הגיע הרגע, נורו לעברו עשר יריות מטווח קצר בחיסול ממוקד.
גרינברג, המזוהה עם ארגון מוסלי, הגיע באותו ערב לבניין שבו המתינו לו המתנקשים. הרצח תועד במצלמות האבטחה והפך לאחד האירועים הדרמטיים במלחמת הארגונים.
במשטרה העריכו כי החיסול בא כנקמה על רצח ברוך בורוכוב, שנרצח שבוע קודם לכן בראשון לציון. בורוכוב השתייך לארגון חייא, והרצח שלו נחשב מכה ישירה. בכתב האישום בתיק גרינברג תואר הסכסוך הרחב בין מוסלי לבין חייא וקסנטיני. צוין כי במסגרת הסכסוך הוטמן מטען חבלה רב עוצמה ברכבו של אלי מוסלי. חודש לאחר מכן נרצח בורוכוב. שבוע בלבד אחרי-הגיע חיסולו של גרינברג.
החקירה נוהלה על ידי ימ"ר תל אביב. החוקרים הצליחו לאסוף ראיות נגד אבי חנוני, נשים עבדאללה, אחמד פאג'ורי וואסים עבדאללה. בדצמבר 2025, שנתיים וחצי אחרי הרצח, נגזרו במסגרת הסדר טיעון עונשים של 16 ו-11 שנות מאסר על שני היורים, ו-8 ו-4 שנות מאסר על שני השותפים.
על פי החשד, מי שצפה בזמן אמת במצלמות המעקב היה דורון לוי בעת ששהה בדובאי. שניהל את המבצע בנוהל בשלט רחוק. הפרשה הזו מתכתבת גם עם שמו של ערן חייא, שעל פי החשד חתום אף הוא במעורבות ברצח גרינברג. בימ"ר תל אביב רואים בתיק הזה דוגמה למעבר ממלחמות מקומיות למבצעים שמנוהלים חוצה גבולות, עם פיקוח בזמן אמת מעבר לים.
ערן חייא: הקרב המשפטי והטענות החדשות
ראש ארגון הפשע ערן חייא מנהל בימים אלו מאבק עיקש נגד הסגרתו לישראל. בבית המשפט הפדרלי בניו יורק הועלו לאחרונה טענות חדשות שמבקשות לעכב את ההכרעה הסופית בעניינו.
חייא, באמצעות פרקליטיו ועורכת הדין רותם טובול שמלווה אותו בהליכים, הציג קו הגנה חדש המתמקד בתנאי המעצר והמאסר הצפויים לו בישראל. בטיעונים שהוגשו נטען כי תנאי הכליאה בישראל הם תת אנושיים, ומהגרועים בעולם, וכי יש בהם פגיעה קשה בזכויות אדם. הוא מסתמך על תלונות של אסירים על תנאי כליאתם בבתי הכלא בארץ.
חייא מוחזק בבית מעצר פדרלי בברוקלין בתנאים שאינם פשוטים, לצד עצורים בעלי פרופיל בינלאומי גבוה. למרות שלפני כעשרה חודשים קבע בית המשפט בניו יורק כי הוא בר הסגרה, הוא הגיש ערעור לבית המשפט העליון במדינה. מקורביו טוענים כי התנאים שבהם הוא מוחזק כיום טובים יותר מאלו שימתינו לו בישראל, שם צפויים לו אגפי הפרדה בתנאים שהוגדרו על ידם כבלתי אנושיים.
מעבר לטענות על תנאי הכליאה, חייא מבוקש בארץ בגין שני תיקי פשיעה חמורים הכוללים ניסיון רצח של אלי מוסלי ומעורבות ברצח שמעון רביבו, תיקים שבהם גויסו נגדו שני עדי מדינה. בנוסף הוא טוען כי הליך העברתו ממלזיה לישראל אינו חוקי וכי נעשה מהלך עקיף להוציאו ממדינה שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל. לטענתו, העבירות שיוחסו לו בארצות הברית שוליות ואינן מצדיקות את ההסגרה. בית המשפט בניו יורק צפוי להכריע בעתידו בתקופה הקרובה.
עו"ד רותם טובול, המייצגת את חייא, מסרה בשיחה עם וואלה: "כי ברור לכולם שאם יוסגר לישראל תנאי כליאתו יהיו מהחמורים ביותר נוכח ההחמרה כלפי אסירים שמוגדרים יעדים".
ובזמן שהבן נאבק מעבר לים, האב עומד להשתחרר. איתן חייא, ראש ארגון הפשע המכונה "הסנדק", בן 73, לאחר שריצה 12 שנות מאסר בפועל בגין הרשעה בעבירות של סחיטה באיומים ועבירות נוספות.
עברו הפלילי נפרש על פני עשורים. כנער הורשע ברצח אדם במיטתו ונידון למאסר עולם. לאחר כשמונה שנות מאסר קוצר עונשו. בהמשך נגזרו עליו שנות מאסר נוספות בגין חטיפה וסחיטה.
בשנות השמונים והתשעים התגורר בניו יורק ובנה רשת עבריינית שעסקה בגביית דמי חסות, סחר בסמים ואלימות כלפי בעלי עסקים. סכסוכים, חיסולים ועדים שנעלמו ליוו את פעילותו.
לאורך תקופת מאסרו לא יצא לחופשות בשל מסוכנותו הגבוהה ואת רוב השנים העביר באגפי הפרדה בדרום. לאחרונה הועבר לאגף הפרדה בכלא אשל בבאר שבע, כחודש לפני שחרורו, בתיאום מודיעיני בין שב"ס למשטרה, כדי למנוע חגיגות שחרור מצד מקורביו.
במשטרה נערכים בקפידה. גורם בכיר אמר לוואלה כי לא מדובר בעבריין שפורש לפנסיה וכי יש לו חשבונות פתוחים. לפי מקורביו, עם שחרורו הוא צפוי לקיים מסיבת עיתונאים כמעט חגיגית. והשאלה שמרחפת באוויר היא האם חזרתו תאותת לשטח שארגון חייא לא חוסל אלא ממתין לשוב ולהתייצב.
יותר מהרוג ביום: בין פלגים, נקמות וחשבונות פתוחים
53 הרוגים מתחילת השנה הם לא רק שורה בסטטיסטיקה הם עדות לכך שהזירה הפלילית איבדה בלמים. ארגונים מתפצלים, פלגים מחליפים נאמנויות, כנופיות קמות על חורבות של אימפריות, וחיסול רודף חיסול כאילו אין מדינה באמצע. מה שמתחיל בג'ואריש או בלוד מסתיים לא פעם בלב תל אביב, ומה שמתוכנן בדובאי או בניו יורק מתבצע ברחוב שקט בחולון.
במשטרה מדברים על מאבק ארוך, על צורך בכלים ובסמכויות, על מודיעין שמנסה להקדים ירי נוסף. אבל בשטח, הרחוב כבר מבין שהוואקום מסוכן לא פחות מארגון חזק. כל עוד הכוח מפוזר בין פלגים וכנופיות, כל ניצוץ עלול להצית סבב נוסף.
מפת הפשיעה של 2026 לא משאירה מקום לאשליות. זו לא מלחמה של עבריינים בלבד זו מלחמה על תחושת הביטחון של אזרחים. ואם הקצב יימשך כך, השאלה כבר לא תהיה מי הארגון החזק הבא אלא מי יהיה הקורבן הבא.