שני צעירים נורו למוות הערב (רביעי) ברחוב אל כניסה בחיפה. צוותי מד"א שהוזעקו למקום מצאו את השניים, בשנות העשרים לחייהם, ללא דופק וללא נשימה, וקבעו את מותם בזירה. פרמדיק מד"א אחמד זיידאן סיפר: "שני הפצועים שכבו על הרצפה כשהם מחוסרי הכרה, ללא דופק וללא נשימה, עם פציעות חודרות קשות מאוד בגופם. ביצענו בדיקות רפואיות אך לצערנו הרב פציעותיהם היו משמעותיות ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותם".
הירי הקטלני מצטרף לשורת אירועים אלימים במחוז חוף, הכולל את חיפה, הקריות, ואדי ערה, חדרה והגליל המערבי, והפך בשנים האחרונות לאחד המוקדים הקשים בארץ לפשיעה מאורגנת. מדובר במרחב גאוגרפי רחב המשתרע מראש הנקרה בגבול לבנון ועד נחל אלכסנדר בשרון, עם שלוחה מזרחית מחדרה דרך ואדי ערה ועד צומת מגידו. רק 41 קילומטרים מפרידים בין תחנת אום אל פחם למטה המחוז בעיר התחתית של חיפה.
41 קילומטרים מפרידים בין תחנת אום אל פחם למטה המחוז בעיר התחתית של חיפה. הפשיעה במחוז נשלטת בעיקר על ידי ארגונים ערבים כמו כראג'ה (באקה-ג'ת-חריש), סוהייב (אום אל-פחם), אל-אסמר (ואדי ערה), לובאני (חיפה) חמדון (חיפה) ואבו כלייב (חיפה ובסמת טבעון), ופלגים של ארגונים על-אזוריים בהם ארגון חרירי וארגון אבו לטיף ששולטים בשטח עם בריתות מקומיות, גובים דמי חסות (פרוטקשן), משתלטים על קרקעות ועסקים, מכרזי רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה ומעורבים בסחר בנשק, סמים והלבנת הון - לעיתים אף דרך השתלטות על קבוצות כדורגל, כפי שנטען בפרשיית מ.ס. קריית ים.
ארגוני הפשיעה היהודים נותנים לאלה הערבים "פייט" מסויים בקריות, אבל נדחקו לשוליים כשההשפעה של הארגונים של מיכאל מור שמרצה עונש מאסר ושמוליק הרוש, שנותר בנהריה והתחזק בדת, כמעט ואינה מורגשת. למרות פעילות אגרסיבית של ימ"ר חוף - מעצרים תכופים המוניים, חילוטי נשק ופשיטות - המאבק בארגוני הפשיעה במחוז חוף נותר קשה, עם זליגות אלימות לשכונות חדרה, חיפה ופרבריה - טירת כרמל ונשר, הקריות. המשטרה עצמה מודה: "לא נוכל להילחם בתופעה לבד".
אסור להתבלבל - בחזית הזו ניצבים כמה מהמפקדים המוכשרים ורבי הניסיון במשטרת ישראל, כמו ניצב יחיאל בוהדנה, מפקד מחוז חוף ובכיריו, תת-ניצב איל ראון, מ"מ סגן מפקד מחוז חוף; ניצב-משנה וסאם עלי מ"מ מפקד מרחב אשר; ניצב משנה בועז סמוכה, מפקד מרחב כרמל; ניצב משנה רוני פארס, מפקד מרחב מנשה וניצב-משנה יוני חג'ג', מפקד חוד החנית של המחוז במלחמה בפשיעה המאורגנת, היחידה המרכזית, ימ"ר חוף.
האם יש להם דרך להחזיר את השליטה לרחובות? במחוז חוף, כמו במשטרת ישראל בכלל, קובלים על מניעות משפטיות בשימוש בכלים טכנולוגיים ומשפטיים שמקובלים בשב"כ ובצה"ל: ברוגלות, במעצרים מינהליים ובשיטות חקירה. מבחינת המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט מסכלים את סיכוליה שלה - כולל במקרה של האב ובנו שנורו למוות שלשום באום אל-פחם - על פי החשד רק מפני שארגון פשיעה אחד רצה להכאיב לקרוביהם, המזוהים עם ארגון פשיעה יריב.
"אני מציין כאן וקובע, אם ההמלצות שלנו היו מתקבלות היום בבוקר, וכל התהליך שעשינו ביומיים שלושה אחרונים, ככל הנראה הרצח הזה היה נמנע", אמר שלשום ניצב-משנה רוני פארס, שפיקד על כוחותיו בעת שאספו ראיות בזירת הרצח הכפול. הוא מתכוון למעצר של מי שהמשטרה מגדירה "החשוד המרכזי" העומד מאחורי הרצח, שפעם אחר פעם נעצר בימים שקדמו לרצח, על בסיס המידע המודיעיני של המשטרה, ושלוש פעמים שוחרר בבית המשפט. הוא גם קרא "למקבלי ההחלטות", להחזיר את הכלים הטכנולוגיים למשטרת ישראל "באופן בהול" והוסיף כי "מהפרקליטות ובתי המשפט אנחנו מבקשים - אתם חייבים להיות איתנו בחזית אחידה להחמרת הענישה". הקצינים הבכירים במשטרה מהדהדים עכשיו כולם את המסר הזה בקול אחד.
אתמול דווקא כן הייתה להם הצלחה, בסיכול פיגוע נקמה, על הרצח של שלשום ובפשיטה על בית קרובי הנרצחים תפסו שוטרי אום אל פחם בשיתוף פעולה עם לוחמי החטיבה הטקטית 11 מטעני צינור, 2 אקדחים, M-16 וקלצ'ניקוב מפורקים, ארגזי תחמושת ("ברוסים"), כפפות ורעלות.
סכסוכי הדמים ומאבקי השליטה בין ארגוני פשע - בעיקר בחברה הערבית - גובים קורבנות רבים: ב-2025 נרצחו 252 אזרחים ערבים ברחבי הארץ, מהם רבים בצפון, במחוז חוף, ובחודשים הראשונים של 2026 כבר נרשמו עשרות רציחות נוספות. מתוך 51 הנרצחים עד כה השנה, 34 הם בצפון ו-13 במחוז חוף. על שולחן ימ"ר חוף יש כיום 300-350 תיקי פשיעה חמורה פתוחים ומחכים לפענוח ולהעמדת העבריינים לדין. המספרים הולכים וגדלים באופן אקספוננציאלי. אם בשנה שעברה היו כ-30 משפחות בהכנות לנקמה, היום מספרם מוערך בכ-80.
במחוז חוף, כמו ברחבי הארץ, הארגונים הערבים הם כיום הדומיננטיים, והם הולכים ונעשים מסוכנים יותר ויותר. "הם יכולים להוציא ארבעה-חמישה אירועים במקביל", אומר גורם במשטרה המכיר את היכולות, "יש להם אמל"ח מטורף והם שכללו את עצמם לרמת המוסד, עם יכולות ביצוע מטורפות שאני לא רוצה לפרט בשביל שלא ישכפלו את זה. והם גם לומדים אותנו".
כך למשל התברר ב-2025 מסיכול שורת פעולות קטלניות וכתב אישום נגד שבעה חברי ארגון אל-אסמר (רובם מאום אל-פחם) על תכנון נגד חברי ארגון סביחאת - שכללו שימוש ברחפנים מותאמים לנשיאת רימונים ומטענים, מעקב באמצעות מצלמות ותצפיתנים.
הרציחות האלה במקרים רבים הם רק תסמין של הפשיעה מאחורי הקלעים ולמעשה רק כשמשהו משתבש בסדר הכוחות וההיררכיות או בגבייה, ולא רק בוואדי ערה. "יש אזורים שלמים בחיפה בהם כולם משלמים פרוטקשן קבוע", אמר לוואלה בעל עסק מקושר מאזור אחר בעיר, שטוען כי הוא לא נדרש לשלם - ולא משלם. אף אחד כמובן לא מודה שהוא נסחט. "מעדיפים לשלם ולשמור על שקט תעשייתי. הם יודעים שאם יתלוננו במשטרה הם למעשה מיד פתחו חזית עם העבריינים האלה ומי יודע איך זה יגמר?".
הוא מדגיש שנוכחות ארגוני הפשיעה מורגשת לא רק בגביית דמי חסות. "היום בכל דבר אנשים פונים לעבריינים. אם חזר לך צ'ק, או העלבת לקוח, או הסתכסכת עם סוחר אחר - מופיע אצלך מישהו שטורח ליידע אותך למי הוא קשור. וגם אלה שפונים לעורך דין לטפל בזה מוצאים אחר כך שעורך הדין שלהם בעצמו פעל מול העבריינים בלי לערב את המשטרה".
הפריחה הנדל"נית שהביאה תמ"א 38 היא בוננזה עבור ארגוני הפשיעה. כל אתר בנייה זקוק לשמירה. את המדבקות של כביכול חברות השמירה או פשוט השם המאיים המרוסס על הגדר החיצונית אפשר לראות מכל עבר. בכל רחוב בונים. בכל רחוב גובים. לא רק בעלי עסקים וקבלנים חשים שהם במדינה ללא משטרה. ראש עירייה ערבית סיפר על המשמעות הקטלנית שיכולה להיות בעקבות עיקול חשבון בנק של עבריין על רקע חוב ארנונה. אפילו מורה מכפר קרע סיפרה השבוע על ההשלכות של תלמיד בן למשפחת פשע בכיתה שלה. "ברור שאת לוקחת את זה בחשבון בהתנהלות שלך מולו, אפילו בתת מודע".
"הם נכנסים לכל תחום והתמקצעו בלהעביר כספים מעסקים עברייניים לעסקים חוקיים", אומר לוואלה גורם המכיר היטב את פריסת ארגוני הפשיעה במחוז חוף. "בפינוי אשפה הם על מלא, הם בשמירה, בצ'יינגים, בכל מה שיכול להכניס כסף וקל להעלים בו כסף".
במשטרה מתוסכלים מהרף הגבוה שדורשת הפרקליטות לצורך הגשת כתב אישום ומתוסכלים מהשופטים שדוחפים לעסקאות טיעון עם העבריינים, גם אם לצורך זה הן מקלות מאד. "כולם משחקים את המשחק, זה בלוף אחד גדול". אמר לוואלה קצין משטרה בכיר, "בסוף מי שבצד השני של הדלת המסתובבת הזו זה אנחנו. לא רק שאנחנו צריכים לרדוף אחר איומים חדשים, אלא שגם אחרי אותו עבריין שעצרנו בעמל רב ושחוזר שוב לרחוב, ושוב אנחנו צריכים לרדוף אחריו ושוב לשמור על הציבור גם מפניו".