"ב-26 באוקטובר 1970, בשעת לילה, כשאיתן חייא היה בן 17 ועשרה חודשים הוא רצח את אמנון חדד. הוא ירה מאקדחו שתי יריות בראשו של חדד בעת ישן בחדרו. בגין זאת הוא הורשע בעבירת רצח ונגזר עליו מאסר עולם. בעת שהיה במאסר הוא נשפט בגין עבירות שביצע בכלא, קשר קשר לחטיפת אדם כדי לפגוע בו וסחט באיומים". שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב צבי גורפינקל, שגזר אתמול (חמישי) 20 שנות מאסר על העבריין איתן חייא, החל את הקראת גזר הדין של 13 המורשעים, דווקא בסקירת המוניטין האלים שצבר חייא בחיי הפשע שלו. השופט גורפינקל, שקשר בין עברו הפלילי של "הסנדק הישראלי" לבין גזר דינו היום, חשף במעט את פועלו של האיש שבמשך שנים רבות מערכות אכיפת החוק בישראל לא יכלו לו.
מלבד 20 שנות המאסר, נגזר על חייא לשלם קנס של מיליון שקלים וחצי. זאת לאחר שהורשע לפני חודשיים בעבירות של הלבנת הון וסחיטה באיומים של לווים בריבית. חייא נמצא אשם בשלוש עבירות של סחיטה באיומים, אולם זוכה משני אישומים דומים של סחיטת עדי המדינה בתיק.
מהיקף האבטחה באולם בית המשפט המחוזי אתמול, ניתן היה להסיק שמדינת ישראל מפחדת מאיתן חייא. דוגמה לכך הופיעה בדמות הודעת הפרקליטות לאחר מתן גזר הדין. בדרך כלל מקובל שבתום דיון כזה שולחת הפרקליטות את אחד התובעים כדי שיעניק ריאיון קטן, "סינק" בשפה המקצועית, שבמהלכו מעביר התובע את מסר הפרקליטות ומסביר אם היא שבעת רצון על ההליך או לאו. אך הפעם לא התקיים "סינק" כזה. דוברת הפרקליטות הסתפקה בהודעה בכתב, וכשנשאלה על כך רמזה כי איש לא יתייצב מול מצלמות התקשורת.
לקריאה נוספת:
פרשת הסחיטה: עדי מדינה נגד חייא ומנכ"ל הכדורגל
אבטחה כבדה ואיומים: כך מתנהל משפטו של "הסנדק הישראלי"
דוגמה נוספת לכך הגיעה דווקא מפיו של בנו של איתן, ערן חייא, שישב בשורה הרביעית באולם, והביט בעשרות המאבטחים, הבלשים ולוחמי נחשון שאבטחו את האולם. "לא נשארו היום בלשים ברחובות, כולם באו לכאן". חייא הצעיר צדק בדבריו. 18 לוחמי נחשון, בהם קצינים, אבטחו את חייא במעגל הראשון עוד עשרה מאבטחי בית המשפט אבטחו את השופט והקהל.
עוד עשרים בלשי ימ"ר מרחב ירקון אבטחו את פנים האולם, עשרה מאבטחים עם אוזניות ואקדחים מתחת לחולצות אבטחו ככל הנראה את אנשי הפרקליטות והמשטרה. מחוץ לאולם נרקמה טבעת אנושית של עשרות לוחמי יס"מ חמושים. כל מי שנכנס לאולם עבר פעמיים בדיקה גופנית. נראה כי מדינת ישראל הבינה מזמן את מידת העוצמה של האיש, שהיה הדמות החזקה ביותר בעולם הפשע הישראלי ב-15 השנים האחרונות.
החברות עם אטיאס שהפכה ליריבות ונגמרה ברצח
ב-30 בדצמבר 1979 השתחרר חייא מהכלא לאחר שהנשיא המנוח אפרים קציר קיצר פעמיים את עונשו. מיד לאחר השחרור, עלה חייא על מטוס לארצות הברית ונחת בניו יורק. תוך זמן קצר הקים עם חברו ג'וני אטיאס מטירת הכרמל את המאפיה הישראלית בניו יורק שהפכה בשנות השמונים לכוח משמעותי בעולם התחתון של העיר ניו יורק ופעלה לצד המאפיות האיטלקית, הסינית וההיספנית. על פי הרשויות האמריקניות, המאפיה הישראלית פעלה בתחום הסמים, הגניבות וסחיטות אלימות.
בתחילת שנות התשעים עבר חתול שחור בין חייא לאטיאס. החברות הפכה ליריבות אלימה, שבשיאה נרצח אטיאס. בפברואר 1993 הורשע חייא ברצח אטיאס ובניהול פשע מאורגן ונידון ל-15 שנות מאסר בכלא הפדרלי. חלק מהעדים נגדו שעזבו במהלך השנים את התכנית להגנת עדים, מצאו את מותם בדרך מסתורית. כך למשל, אחד העדים, ששב לארץ ועסק בסחר בעתיקות, נורה על ידי שני מתנקשים רכובים על אופנוע בפתח חנותו בשוק העלייה בתל אביב. עד היום לא פענחה המשטרה את רציחתו. כעבור 11 שנים הוא שוחרר מהכלא וגורש לישראל ופעל במחשכים. במשטרה רומזים כי שימש כבורר העל של כל ארגוני הפשע בארץ.
במרוצת השנים הצליח חייא להרדים את מערכת אכיפת החוק בישראל בעניינו, לנצל את חולשת מערך המודיעין המשטרתי ולהערים ברשות המסים. השופט גורפינקל התייחס בגזר הדין לעובדה זו בגזר הדין שנתן. "עד שנת 2010 ניהל הנאשם עסקים מתחת לפני הרדאר באופן שהשלטונות לא ידעו על עסקיו. ורק במהלך 2011 כשהנאשם נדרש לפתוח חברה, הגיש לפקיד שומה הצהרת הון, שבה טען כי ברשותו כסף מזומן בסך 15 מיליון שקלים".
במרץ 2014 נעצר חייא בפרשת הסחיטה והורשע לפני חודשיים בעבירות של הלבנת הון וסחיטה באיומים של לווים בריבית. במעמד הקראת גזר הדין היום, רמז השופט, בהסתמך על שני מקרי הרצח שבהם הורשע חייא, על מעמדו של "הסנדק" ועל תדמיתו המפוקפקת. "מצויד במוניטין שרכש לאחר שני מעשי הרצח ועבירות האלימות, הקיף עצמו הנאשם באנשים שונים שחלקם נכללים בכתב האישום הזה", אמר השופט.
בכתב האישום שעליו התבססה הרשעתו תואר כיצד "הנאשם הוא אדם בעל מוניטין אלים עושה שימוש בכוח, באיומים ובהטלת אימה כדי להניע אנשים לעשות מעשה או להימנע ממנו. היה ידוע לו כי לעצם הזכרת שמו קיימת השפעה מטילת אימה והוא השתמש במוניטין האמור כדי להטיל מורא על קורבנותיו".
הספר והנמשל: המסר ההרתעתי של השופט
חייא, אב לשישה וסב לחמישה נולד ברמת גן אך התגורר בשנים האחרונות בפארק צמרות בתל אביב. על אף שמבנה גופו צנום, משדרות תנועותיו ומחוותיו ביטחון עצמי רב. גם היום, כשהוכנס לשמוע את גזר הדין, על רקע בקשת הפרקליטות לגזור עליו 33 שנות מאסר, הוא נראה כמי ששולט במצב. הוא הישיר מבט לשופט והתעלם מקריאות משפחתו וחבריו. "כזה הוא היה תמיד", מספרים מי שמכירים אותו.
היה נראה שגם השופט גורפינקל, שיצא היום לגמלאות, הבין היטב את גודל מעמד משפט הפרישה שלו. הוא הבין שהוא דן את "דון קורליאונה הישראלי" למאסר ולכן כשהגיע להקריא את עונשו של חייא, חרג השופט מההלכה המשפטית הסגורה, והעדיף את היצירה הספרותית (שעובדה גם לסרטים).
הוא ציטט חלק מספרו של מריו פוזו, "הסנדק", שבו בתו של הקברן בונאסרה נאנסת, ותיאר כיצד אביה מצפה שמערכת החוק תבוא חשבון עם האנסים, אולם היא מזכה אותם. חסר אונים בונאסרה פונה לדון קורליאונה, והוא שולח בריונים ששוברים את ידיהם ורגליהם של התוקפים. מטרתה של ההקבלה שעושה השופט בין "הסנדק" לחייא הייתה ככל הנראה להעביר מסר הרתעתי. "סצנה זו מתארת בדיוק את הפגיעה בשלטון החוק. אוי לחברה אם לא ניתן לסמוך כי הצדק יבוצע על ידי הרשויות", אמר השופט. כעת, עולה הספק אם "הסנדק" חייא, שיזדקן בכלא הישראלי, יוכל לשוב להיות "הכול יכול" בעולם הפשע המקומי.
(עדכון ראשון: 19:30)