לידיעת מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, המחרחר מלחמה, ולידיעת תושבי מטרופולין חיפה המודאגים: אין אמוניה במיכל האמוניה. זאת, בעיקר הודות לראש עיר חיפה יונה יהב ולשופטת נחושה בבית המשפט העירוני בחיפה ובזכות הערכאות שמעליה - עד לבית המשפט העליון - שנתנו לה גיבוי. עם זאת, על רקע הכוננות למתקפת נקם של חיזבאללה על חיסול רמטכ"ל הארגון פואד שוכר, אי אפשר לומר שהעיר אינה בטווח סכנה, ההפך הוא הנכון: לארגון הטרור יש כמה וכמה סיבות להציב כוונת על בירת הצפון.
בפברואר 2017, אחרי כמעט 30 שנה של התכתשויות משפטיות של עיריית חיפה מול בעלת המתקן, חברת חיפה כימיקלים, השופטת ג'אדה בסול הורתה לפנות את האמוניה מהמיכל בחיפה בתוך עשרה ימים. לבקשת העירייה צורף דו"ח מטעם ועדה של מומחים מקצועיים - דו"ח רחב היקף, שמעיון בו עולה תמונה מדאיגה בנוגע לסכנות הרבות הטמונות בהמשך קיומו של המיכל לרבות טענה לקיומו של "סיכון ממשי להתרחשותו של אסון מחריד בממדיו, עם כמויות אדירות של נפגעים ואף הרוגים". זה לקח יותר מחצי שנה אבל בסופו של דבר, בספטמבר 2017 - בהתאם למועד הסופי שקבע בית המשפט - רוקן המיכל, והחדשות הטובות הן שכך גם נותר.
אמוניה היא חומר רעיל מאוד, שעלול לגרום למוות. הוא עלול לעורר גירוי חריף של האף והגרון, בצקת ריאות מסכנת חיים, שיעול, קוצר נשימה, ריור יתר, דלקת גרון, קשיי נשימה, לחץ בחזה, תרדמת ועוויתות. התסמינים עלולים להימשך שעות לאחר החשיפה לחומר, שכאמור עלולה להסתיים באורח קטלני או בהתפתחות של מחלות ריאה ומחלות אחרות.
כפי שציינו שופטי העליון שדנו בסוגיה, לנוכח קירבתם הרבה של המסוף והמיכל לאוכלוסייה המונה כחצי מיליון בני אדם באזור חיפה, נוצר אז סיכון כי פגיעה שתערער את המסוף או את המיכל - בין השאר, פגיעה ביטחונית - עלולה "להמיט אסון". חוות דעת שהוגשה בבית המשפט קבעה אז שמספר הנפגעים בעקבות התרחשות האירוע המסוכן עלול לנוע בין 1,000 ל-5,000 בני אדם; כאחוז מתוכם יקפח את חייו, והאחרים יסבלו מנזקים בריאותיים קשים (חלקם כדי שיתוק). "מדובר אפוא בחשש לאסון בקנה מידה לאומי", ציינו השופטים.
בדיעבד אפשר לומר כי הזרז היה נאום של נסראללה בביירות בפברואר 2016, לציון יום הזיכרון לחיסול בכירי הארגון עימאד מורנייה ועבאס מוסאווי, שבו איים על ישראל. "לחיזבאללה יש 'פצצה גרעינית", אמר באותו נאום, "בחיפה יש 15 טונות של אמוניה, כל פגיעת טיל של חיזבאללה תהפוך אותו לפצצה גרעינית שתביא למותם של עשרות אלפים".
"מאז, מיכל האמוניה ריק", אומר לוואלה אביהו האן, סגן וממלא מקום ראש העיר חיפה, המכהן גם כיו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה. "ואנחנו חושבים שגם צריך לפרק אותו ולפנות אותו מהשטח, ועובדים על זה",
אלא שאמוניה נותרת אחד הכימיקלים התעשייתיים הנפוצים והחשובים בעולם. היא חומר גלם לתעשיות רבות, ומשמשת גם בתהליך הייצור והאחסון של מוצרים רבים. היא נחוצה לייצור דשנים, ונעשה בה שימוש בתהליכי קירור. בשל כך, היא נדרשת במפעלים לא מעטים במפרץ חיפה. העובדה שהאמוניה סולקה ממיכל האחסון הגדול משמעה שהמפעלים צריכים לאחסן את הכמויות הנחוצות להם במפעלים עצמם, גם אם בכמויות פחותות. מאז נסגר המתקן של חיפה כימיקלים, מייבאים דרך נמלי חיפה את האמוניה הדרושה בצפון, ודרך נמל אשדוד - את זו הדרושה בדרום. מהנמלים משונעת האמוניה למפעלים.
אלא שכאמור, ריקון האמוניה אינו מסלק את האיום מעל חיפה, רחוק מזה. כפי שהראינו כאן ב"וואלה" בתחילת החודש שעבר, מדובר בעיר אטרקטיבית מאוד עבור חיזבאללה, מכמה שיקולים. ראשית, היא העיר השלישית בגדלה בישראל, ומתגוררים בה 300 אלף תושבים ויותר; שנית, באזור חיפה קיים ריכוז של מתקנים אסטרטגיים שחיזבאללה ישמח לפגוע בהם, ובהם נמלי הים, בתי הזיקוק, מחנות צבא, מפעלים ביטחוניים, תחנות כוח ומתקנים שבהם מאוחסנות כמויות גדולות של חומרים מסוכנים; ושלישית, העיר אינה ערוכה למלחמה. ליותר ממחצית התושבים אין ממ"ד כלל, ורבים מדי מתגוררים בבלוקים שגם המקלטים שלהם מיושנים. הפתרון המוצע הוא מקלטים עירוניים ואף מתחמים תת קרקעיים, דוגמת מנהרת הכרמלית וחניונים תת-קרקעיים שאליהם מפנה העירייה, אבל מאליה עולה השאלה כמה זמן יחזיק פתרון שכזה. אין תוכנית לפנות את תושבי חיפה, וכל זאת עוד לפני שהזכרנו את אלפי המפונים שהתווספו לעיר מיישובי קו העימות.