המתמודדים במכרז להקמת מפעל לייצור אמונה במישור רותם שבנגב קיבלו היום (רביעי) את המסמכים המעודכנים של המכרז וההסכם עם המדינה, בעקבות סיכום בין שר האוצר משה כחלון לשר להגנת הסביבה לשעבר אבי גבאי. הקמת המפעל באזור דל אוכלוסין בדרום הארץ נועדה להביא לסגירתו של מיכל האמוניה במפרץ חיפה, ולמנוע סיכון לאוכלוסייה במקרה של דליפה או פגיעה במיכל.
ההסכם שפורסם היום למתמודדים במכרז מפרט את התנאים שיאפשרו קבלת הצעות להקמת המפעל. המציעים יתחרו על מענק הקמה מהמדינה בסכום של עד 240 מיליון שקלים, ויוכלו גם להציע מענק למדינה. בעוד כחודשיים יוגשו ההצעות הסופיות, ולאחר בחינתן תפרסם ועדת המכרזים הבין-משרדית את זהות הזוכה במכרז.
כמו כן, בעקבות הסיכום בין כחלון לגבאי, תעניק המדינה פיצוי בסכום שלא יעלה על 480 מיליון שקלים, למקרה קיצון שיביא לסגירת המפעל. כלומר, הממשלה מבטיחה כתמריץ ליזמים פיצוי למקרה שבו המפעל ייסגר.
עוד בוואלה! NEWS:
לאחר חודשים של מחלוקות: אושרה הקמת פארק נחל הקישון בחיפה
עקב חשיפת וואלה! NEWS: בכיר במשרד להגנת הסביבה הושעה מעיסוק בבזן
ישראל חתמה על הסכם האקלים באו"ם - אך תמשיך לזהם את האוויר
העובדה שמדובר במפעל לייצור אמוניה ולא לאחסונה תפחית באופן משמעותי את הסיכון הנשקף ממתקן כזה, לעומת מיכל האמוניה במפרץ חיפה, שכן כמויות החומר המסוכן במפעל במישור רותם יהיו נמוכות יותר. המפעל יידרש לספק את כל צרכי השוק המקומי, העומדים כיום על 120 אלף טון בשנה, אולם כמות פחותה של חומר תאוחסן בו.
בשנת 2012 הכריזו בחגיגיות השר להגנת הסביבה דאז גלעד ארדן ושר הכלכלה לשעבר שלום שמחון על כוונתם לפנות את מיכל האמוניה מחיפה, ולקדם הקמה של מפעל אמוניה בנגב, הרחק מאזורים צפופי אוכלוסין. בתחילה הוצהר כי המפעל יעמוד על תלו כבר בשנת 2015, וכעבור זמן קצר נדחה המועד המיוחל ל-2017. על פי ההערכה הנוכחית, הפעלתו המלאה של מפעל האמוניה החדש תהיה בשנת 2021 לכל המאוחר.
ההכרזה של המשרד להגנת הסביבה על הכניסה לשלבים הסופיים של המכרז מגיעה על רקע ציון עשור למלחמת לבנון השנייה. לפני חודשים ספורים בלבד אמר מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה כי "מיכל האמוניה בחיפה הוא הפצצה הגרעינית שלי". אכן, פגיעה במיכל האמוניה שבמסוף הקישון, בלב אזור צפוף אוכלוסין, עלולה להביא לפגיעה חמורה באזור.
תכולתו המקסימלית של המיכל הקיים מגיעה ל-12 אלף טון, והוא מאחסן את כל האמוניה המיובאת לארץ באמצעות אנייה לא ממוגנת, הפורקת אליו אחת לחודש את הגז הרעיל בתהליך שנמשך 24 שעות. על פי הנתונים של עמותת "צלול", המתבססים על עבודה שערך ד"ר אפרים לאור מאוניברסיטת חיפה, די בדליפה של 2,400 טון אמוניה - חמישית מהכמות הקיימת במיכל- כדי להביא למותם של 17 אלף בני אדם ולפציעתם של עשרות אלפים.
שר האוצר כחלון מסר כי "הקמת מפעל האמוניה בדרום תביא לסגירת המיכל המסוכן בחיפה ולעידוד הצמיחה והתעשייה בדרום זו משימה בעלת חשיבות לאומית שתביא לצמצום הסיכון לאוכלוסייה במפרץ חיפה". לדבריו, "נמשיך לפעול לצמצום זיהום האוויר באזור חיפה בתעשייה, בתחבורה ובחומרים מסוכנים על מנת לשמור על בריאותם התושבים".
"הקמת מפעל לייצור אמוניה שיביא לסגירת המיכל בחיפה, היא צעד משמעותי בהפחתת הסיכונים הסביבתיים לתושבי ישראל ומפרץ חיפה במיוחד", הוסיף מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר. "הקמת המפעל לא הייתה יוצאת לדרך ללא תמיכה ממשלתית רחבה ופעולות של שר האוצר משה כחלון, השר לשעבר אבי גבאי, עובדי המשרד להגנת הסביבה ונציגי המשרדים בוועדת המכרזים הבין-משרדית".
"הממשלה חייבת לפעול בדחיפות גדולה יותר"
מעמותת "צלול", שמובילה את המאבק לסגירת מיכל האמוניה בחיפה, נמסר בתגובה: "לוח הזמנים שהוצג נשמע הגיוני - בתנאי שההסכם בין האוצר והמשרד להגנת הסביבה כולל הסכם שלום עם חיזבאללה". על פי הודעת העמותה, "זו אינה הפעם הראשונה שהמשרד משמיע הכרזות בנושא אך גרירת הרגליים נמשכת כבר שנים והעובדה שהמיכל לא נפגע היא בגדר נס. ההסכם המתגבש משאיר את המיכל המסוכן במיקומו הנוכחי לעשר שנים נוספות. הממשלה חייבת לפעול בדחיפות גדולה יותר כדי להסיר את הסיכון מעל ראשם של רבבות התושבים".
ליאורה אמיתי, מנכ"לית עמותת "אזרחים למען הסביבה", מסרה כי "האמון של הציבור ושל הארגונים במשרד להגנת הסביבה הולך ונעלם ככל שמעמיקים להבין את כל המחדל שמתרחש במפרץ חיפה". לדבריה, "ההודעה העכשווית של המשרד רק ממחישה את זה: האם המשרד והשר כחלון מצפים שמאות אלפי תושבי האזור יאמינו להודעה שלהם, אחרי שבכל שנה מגיעה 'בשורה חדשה' על דחיית העתקת המתקן המסוכן? מי מנהל את הסיכונים במפרץ - האם המדינה, או שהתעשייה היא זו שמנהלת את אזור מפרץ חיפה ומחזיקה את התושבים בני ערובה?".