לוחם של כוח רדואן שעולה למשמרת בעמדת תצפית על הרכס שצפונית לקיבוץ חניתה, רואה מולו כל בוקר עם זריחה את החלום הרטוב של נסראללה: חיפה. העיר השלישית בגודלה בישראל. 300 אלף תושבים במרחק 34 קילומטרים בלבד מגבול לבנון. נסראללה כבר מזמן לא מסתיר את תוכניותיו להכאיב לעיר ואין תושב בעיר חיפה שלא נדרך לקראת כל נאום של הצורר מביירות.
בישראל, כמו בישראל, "מתכוננים למלחמה הקודמת" והקודמת של היום זו כניסה בהפתעה למרחב הכפרי צמוד הגבול בנוסח הטבח בעוטף עזה. אלא שהתסריט הזה לא יחזור על עצמו בצפון, קודם כל כיוון שהאוכלוסייה צמודת הגדר כולה פונתה זה מכבר וצה"ל לא מסתיר שהוא ערוך שם באופן חסר תקדים. חיזבאללה מרדים את צה"ל בטפטוף נ"ט ופצמ"רים לעמדות הצבא, ולא בוחל בטיווח מדוייק וקטלני מזדמן גם למטרות אזרחיות, כמו קבלן בניין (שתולה 15.10), צוות של חברת החשמל (דוב"ב 12.11) או חקלאי (נטועה, 7.12). ישראל מגיבה בארטילריה ותקיפות אוויריות לכל אירוע כזה, באופן מוגבל ביותר. למרות המילים הגבוהות על "נחזיר אותם לתקופת האבן", ו"נהפוך את ביירות לעזה", צה"ל נושך שפתיים והמדינה מחרישה על המצב הבלתי נסבל של שיתוק הצפון זה כמעט שלושה חדשים, עוד טרם החלה שם מלחמה של ממש. נסראללה, מצידו, נוצר את הרקטות ארוכות הטווח המדויקות שלו אותן הוא שומר להפתעה מסוג אחר. ע"פ התרחיש, אם וכאשר היא תתממש, הוא ימטיר "גשם של טילים" על חיפה. התרחיש הזה אינו סוד. פיקוד העורף משנן אותו לתושבי חיפה זה עשור.
במלחמה הזו טרם הופעלו האזעקות בחיפה, ובעיר ניצלו את החודשיים וחצי האחרונים להערכות של טרום כוננות ספיגה. בעירייה אומרים שלמעלה מאלפיים מקלטים ציבוריים ופרטיים בעיר כבר טופלו, שמערכת החינוך הותאמה לשגרה הלא שגרתית תוך שקלטה את ילדי המפונים לעיר מהצפון הרחוק, בוטלו האירועים הגדולים של חג החגים והחפ"ק העירוני ערוך ומוכן להיכנס לפעילות מבצעית בכל רגע נתון.
גם בתי החולים רמב"ם ובני ציון הכשירו את המחלקות התת-קרקעיות שלהן, מלקחי מלחמות לבנון, והעיר המעורבת הוכיחה חוסן פנימי של קיום חיים המשותפים במהלך "חרבות ברזל", מלקחי מאי 2021. מפקד פיקוד העורף, אלוף רפי מילוא, בביקור מתוקשר בעיר, חלק לעירייה שבחים על העשייה ועל ההיערכות.
אלא שהעיר חיפה אינה מוכנה למלחמה.
"חיפה ממש לא ערוכה", קובע יעקב בורובסקי, ניצב בדימוס, לשעבר ראש אגף התכנון ומפקד המחוז הצפוני במשטרת ישראל, המתמודד על ראשות העיר המצביע על שורה של ליקויים בהם לדבריו כי ל-65% מתושבי העיר אין מיגון דירתי. "זה מחדל נוראי של 20 שנה שלא ניצלו את ההתחדשות העירונית לצמצם את הפערים בחוסר המיגון והמקלוט", הוא אומר לוואלה! בהתייחסות, "ל-6,000 עובדי העירייה אין תפקיד משמעותי לשעת חירום, גם לא ליצירת נוכחות בולטת ברחובות בשעת חירום, שחיוני להרגעה והעיר עדיין לא מרושתת במצלמות כפי שהיית מצפה מעיר גדולה ב-2023".
אבל נקודת התורפה של חיפה הייתה ונותרה בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים סביבו, ובעניין הזה ממש לא נעשה דבר. בין תרחישי האימים הקטסטרופליים ביותר למדינת ישראל נמצאת פגיעה ישירה של טיל באחסנה של החומרים הדליקים בו, העלולה להוביל לאסון שייגבה עשרות אלפי הרוגים במטרופולין הצמוד. אבל דו"ח של חברת הייעוץ מקינזי קבע בשנת 2000 כי העתקת בתי הזיקוק בחיפה תעלה למדינה 18 מיליארד שקל. מאז היו הרבה דיבורים. המפעל על מתקני האחסון שלו לא זזו סנטימטר.
"אין ויכוח על כי מפרץ חיפה הוא יעד לטילים בשל הריכוז של מפעלים אסטרטגיים ומאז המלחמה הקודמת מול לבנון כלל הסכנות לא ירדו - אלא גברו", טוען בורובסקי. ראש העיר חיפה לשעבר, יונה יהב, שאף הוא מתמודד שוב על ראשות העיר, קרא השבוע למבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, להפעיל את סמכותו ולערוך דו"ח ביקורת מקיף ומיידי "בשל העובדה שהאיום של חיזבאללה על העורף אינו מטופל באופן ראוי על ידי הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה". זאת, "כמי שניהל את חיפה בעת מלחמה קשה, וללא הגנה אווירית". יהב קורא למבקר להעביר את המלצותיו באופן מידי למשרדי הממשלה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, "כדי שהמפעלים והחומרים המסוכנים יפונו באופן מידי ממפרץ חיפה". יהב: "מעטים הם המקרים בהם התראה יכולה להציל חיי אדם, וכך גם דו"ח ביקורת. זהו בדיוק המקרה שתכליתו הצלת חיי אדם".
"מדינת ישראל אינה ערוכה לטילים ישירים על התעשייה הפטרוכימית. נקודה." קובעת שרית גולן, יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה, אף היא מועמדת.
ואכן, מאחורי השבחים והחיוכים בפוטו-אופ עם האלוף, מודה ראשת העיר, ד"ר עינת קליש רותם (שנמנעה מלהתראיין גם לכתבה זו) שיש לה בעניין הזה חילוקי דעות קשים עם הצבא ופיקוד העורף והיא מפנה את האצבע המאשימה לממשלת ישראל. "בסופו של דבר מי שנותן את הפקודות זה הממשלה ואני לא יכולה להאשים את הצבא שממלא את הוראות הדרגים הניהוליים של המדינה שלנו" אמרה לאחרונה בראיון לרדיו צפון. לצד המאבק שהיא זקפה לזכותה בעניין הזה ("אני היחידה שמובילה מאבק מאד קשה נוגד חומרים מסוכנים והוספת תשתיות לחומרים מסוכנים.
"גם בשגרה אני עושה על זה מלחמת עולם"), היא הגדירה את הדיבורים על סילוק או הוצאת בז"ן במילים "סוג של חירטוט". לדבריה של ראשת העיר, "כל הדרישות שלי מהצבא ופיקוד העורף הן כולן סביב הנושא הזה, לראות מה אפשר לעשות במסגרת הנתונים העכשוויים שיש, שהם בעייתיים כבר עשרות שנים בשביל למזער את הנזק". היא אמרה, "אני לא מוכנה שישתיקו אותי בעניין הזה. אני לא מוכנה שיגידו לי אין ברירה. ראינו מה קרה בעוטף עזה ואני לא אסכים שיהיה לנו עוטף בז"ן".
תגובת דובר צה"ל: "פיקוד העורף מקיים קשר רציף ומתמשך עם כלל המפעלים הנמצאים בעיר חיפה ובאזור. בנוסף מתקיימות ביקורות יומיומיות והערכות מצב יחד עם העירייה והמשרד להגנת הסביבה.
קיימת תמונת מצב מלאה בנוגע לרמות המלאי של החומרים המסוכנים. באשר למיגון הפרט ברשות, בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית, האחריות להקמת מיגון בשטח פרטי היא על הפרט, והאחריות על הקמת מקלטים ציבוריים היא על הרשות המקומית. פיקוד העורף מפקח על הרשויות המקומיות במימוש אחריותן".