הותר לפרסום: החטופים אלכס דנציג ויגב בוכשטב נהרגו בשבי בעזה

צה"ל הודיע היום (שני) על מותם בשבי של החטופים אלכס דנציג ויגב בוכשטב. מצה"ל נמסר כי הרב הראשי קבע את מותם על בסיס מודיעיני, וכי עדיין לא ברור כיצד נהרגו, אולם צויין כי השניים נהרגו בזמן שצה"ל פעל בחאן יונס. גופותיהם מוחזקות בידי ארגון הטרור חמאס.

ההחלטה לקבוע את מותם התבססה על מידע מודיעיני ואושרה על ידי ועדת מומחים של משרד הבריאות ובשיתוף משרד הדתות ומשטרת ישראל. מצה"ל נמסר כי נסיבות מותם בשבי חמאס נמצאות בבדיקה בידי כלל גורמי המקצוע.

דנציג, שרק אתמול צוין יום הולדתו ה-76, נחטף ב-7 באוקטובר מביתו שבקיבוץ ניר עוז, זמן קצר אחרי שעבר אירוע לבבי ובמצב רפואי רעוע. הוא נולד ב-1948 בוורשה בפולין, בן להורים ניצולי שואה. ב-1957 עלה לארץ עם משפחתו ובהמשך קבע את ביתו בקיבוץ ניר עוז. דנציג, היסטוריון, מחנך וחקלאי, היה בעל אזרחות פולנית והקדיש את חייו לחינוך השואה. הוא היה ממייסדי המסעות לפולין, וב-30 שנות עבודתו ביד ושם, הוא הכשיר אלפי מדריכים ומדריכות להוראת השואה. חטופות שהיו לצידו בעזה העידו שהעביר את הזמן בשבי בהרצאות על היסטוריה לשאר החטופים. הוא היה חובב קריאה והיסטוריה, ואהד תחומי ספורט רבים.

בשבת האחרונה, לציון יום הולדתו של דנציג, העלה בנו, בן דנציג, פוסט פייסבוק ובו שיר שכתב כדי לבטא את הגעגוע אליו. השיר מסתיים במילים שמקבלות משמעות מצמררת לנוכח ההודעה שפורסמה היום: "שקט עכשיו בכפר העתיק / לבנים עשויות באדום מחיק / נמס בחום לקור המקפיא / האם אראה שוב את אבי?"

"אנו כואבים היום את האובדן הכבד של עמיתנו היקר והמוערך אלכס דנציג, שחקן נשמה אמיתי" אומר יו"ר יד ושם דני דיין, "רק אתמול ציינו את יום הולדתו ה-76 של אלכס בתקווה שהוא יחזור אלינו בשלום ובהקדם. אלכס אחז ברוח ובחומר - בחרמש ובספר- וספרייתו העצומה בביתו בקיבוץ ניר עוז שיקפה את הקשר העמוק שלו לישראל ולארץ הולדתו פולין. בהוראתו את נושא השואה הצליח לשלב את נקודות המבט השונות לאירועי מלחמת העולם השניה בכלל ולשואה בפרט. הידיעה על מותו הטראגי מחזקת את מחוייבותנו להבטיח שהמורשת של אלכס והסיפורים ששימר בלהט לא ישכחו לעולם".

לפני כחודש העריך מתי, בנו של אלכס, שאביו אינו בין החיים. "אבא שלי בן אדם לא בריא שזקוק לתרופות, שנמצא כל כך הרבה ימים בשבי - גם ככה זה מאוד קשה", אמר אז בראיון לרשת ב', "ברגע שחמאס מודיע על מוות של חטוף, יש סיכוי גדול שזה נכון. אנחנו עדיין מנסים לשמור על אופטימיות, אבל כמו שזה מתנהל כרגע - גם הנס לא יכול לקרות, אף אחד לא ישתחרר בחיים".

בוכשטב בן ה-35 מקיבוץ נירים, נחטף יחד עם אשתו רימון קירשט בוכשטב ששוחררה בעסקת החטופים בחודש נובמבר, אחרי 50 ימים בשבי. "בצער עמוק ובכאב גדול התבשרנו על הרצחו של בננו וחברנו יגב בוכשטב בשבי חמאס בעזה", נמסר מהקיבוץ, "אנו שותפים ומשתתפים באבלם הכבד של אסתר, אורן, נופר, יובל והדר, רימון, כרמלה וכל המשפחה ומחבקים אותם".

אנשי נירים תיארו את בוכשטב כאדם צנוע ופשוט, שאהב את החיים בקיבוץ. כטכנאי סאונד במקצועו, היתה לו תשוקה עזה למוזיקה, ומגיל צעיר ניגן על גיטרה וחליל צד וכן על כלים נוספים, שאת חלקם בנה בעצמו. עם אשתו רימון, הוא גידל חמישה כלבים וחמישה חתולים, שאת חלקם אסף לשיקום.

במרץ האחרון התראיינה אמו של בוכשטב, אסתר, באולפן וואלה, ונשאלה אם אי פעם תחזור לקיבוץ נירים. "נירים זה הבית שלי. כאדם בוגר, מגיל 19 זה הבית היחיד שלי", אמרה אך הוסיפה: "אני לא מוכנה להחליט עד שיגב יחזור. כשהוא יחזור, גם אני אחזור, אבל לפני זה אני לא שם".

בפורום המשפחות להצלת החטופים הביעו צער עמוק בעקבות ההודעה על מותם של בוכשטב ודנציג, ושלחו את תנחומיהם למשפחות. "זו בדיוק הסיבה שעל מר הפקרה, בנימין נתניהו, לעצור כל עיסוק אחר, ולהתמקד בדבר אחד בלבד - השבת החטופים הביתה", נמסר בהודעת הפורום, "האמירה האומללה של רה"מ ביחס למצב החטופים ("הם רק סובלים") תיזכר לעד, אבל את מורשתו כנוטש החטופים - הוא עוד יכול לנסות לשנות".