חמישה ימים לאחר הטבח בתחנת הדלק בעלי, סלאמנש אורטל יוסף, צעירה העובדת במסעדת חומוס אליהו, אומרת שרכבה, שניזוק מירי בזמן הפיגוע, ורכב נוסף נגנבו במהלך השבת מתחנת הדלק.
יוסף שחזרה היום (ראשון) בפוסט בפייסבוק את רגעי האימה במהלך הפיגוע: "א' בתמוז, התחיל כיום רגיל" היא כתבה, "פתחתי את החומוס. אלישבע וערן הצטרפו ויותר מאוחר גם אלקנה, אלישע, חנה ואורי. היה יום כזה מוזר, אי שקט פנימי וחיצוני. אבל שייכתי את זה לדברים אחרים (תקופת מבחנים ועוד)"...
היא המשיכה לשחזר וכתבה: "החבר'ה של המכינה ירדו לחומוס והשרו אווירה של ראש חודש והמקום היה מלא בלקוחות בשמחה ברוך ה'. מבלי ששמתי לב כבר היה שלוש בצהריים, שמתי לב שנשארתי שעה יותר ממה שאני צריכה (אבל בקטנה בכל מקרה התבטל לי הקורס, בנחת). אחרי הירידת מתח של הפיק שהיה לנו, התחלנו לשחרר עובדים לאכול".
סמוך לזמן הזה, היא כותבת, התחיל האירוע הקשה: "אני מתקדמת לעבר המטבח ואני שומעת/רואה צרור יריות לעברנו. ראיתי את המחבל מתקדם לכיוון שלנו. לקח לי זמן להבין מה קורה. משם הכול קרה מהר ולאט בו זמנית. ניסינו לנעול, לברוח אבל לא היה לאן, כל אחד ניסה להסתתר (ובראש אני מחזיקה שאלישע חנה ערן בחוץ ועוד שתי לקוחות)".
יוסף מספרת שבשלב זה הנוכחים התחבאו ודווחו "למי שרק אפשר", תוך חשש שהמחבל יגיע אליהם לפני כוחות החירום. כאשר היא ראתה את הרבש"צ, היא הבינה שהכול נגמר.
אלא שבנוסף לטראומה הקשה שעברה עליה באותו יום, היא אומרת שנכונה לה טראומה נוספת. "אתמול בלילה נגנב לי הרכב", היא שתפה, "מהמקום שאמור להיות הכי מאובטח, באו והעמיסו את כל הרכבים שנפגעו. הרוע לא יאמן, הרצחת וגם ירשת?".
בפוסט כתבה יוסף עוד: "חומוס אליהו הוא מקום שהמוטו שלו זה 'ואהבת לרעך כמוך', וכך גם אווירה, החיוכים ואנשים טובים, ובאים שני מחבלים שבאים עלינו עם עוצמות של רוע טהור במקום שהוא כולו טוב. זה הם וזה אנחנו. פשוט זוועה. את היום הזה ייקח לי עוד זמן לעכל, ואת המראות אני לא אשכח".
יוסף הכירה את ההרוגים וספדה להם: "אלישע, ביום שלישי כשראיתי אותך בפס האחורי והופתעתי לראות שהגעת, היית כל כך קורן והבכתי אותך, וצעקתי לך חתיך וחייכת אליי מובך. אבל זה מה שהיית, ילד יפה פשוט מתוק ומלא אור, מלא בטוב לב ושמחה אין סופית. חודשיים שאתה באווירת אס"ק ודיברת על היום הזה, המשמרת האחרונה שלך, וצחקנו איך נחגוג לך את מסיבת הפרידה ובחיים שלי לא חשבתי שככה זה יגמר, אני עדיין לא מאמינה, לא מצליחה".
עוד כתבה: "הראל ונחמן - הייתם חלק מהלקוחות וראיתי אתכם, הייתם מלוכלכים בעשייה ובעמל, באתם לשבת ולאכול אחרי עוד יום. שמעתי מאנשים שקרובים אליכם כמה הייתם מיוחדים, וכמה בעיקר גם לכם זה לא הגיע - לאף אחד לא מגיע".