אחרי כמעט שלושה חודשים של מחאות ועצומות, מאות אלפים ברחובות, מבול של תחזיות כלכליות קודרות ואזהרות ביטחוניות מזוויעות, ראש הממשלה בנימין נתניהו בישר אתמול (חמישי) לאזרחי ישראל שהוא "נכנס לאירוע" של המהפכה המשפטית. במשך 12 שבועות המדינה רועשת וגועשת ומסתחררת לתוך המשבר הקשה ביותר בתולדותיה, וראש הממשלה היה נוכח-נפקד. בחסות האיסור של היועמ"שית לעסוק ברפורמת לוין כנאשם בפלילים שנמצא בניגוד עניינים, נתניהו לכאורה הדיר את ידיו מ"האירוע". אבל למעשה, הוא היה בו כל הזמן.
ההנחיה של היועמ"שית אפשרה לנתניהו להסיר מעצמו אחריות ולשחק אותה בתפקיד ניצב של שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן. בפועל, הוא לקח חלק מרכזי, אם לא הכוח המניע, באירוע המתגלגל. הוא כינס את ראשי הקואליציה לישיבות גורליות; שלח את מקורביו לנהל בבית הנשיא מגעים לפשרות, והעביר עם לוין אינספור לילות של שיחות בארבע עיניים. במקביל, דאג לחוקק חוק פרסונלי, שנתפר לכבוד האירוע ותו לא; חוק הנבצרות, שאושר השבוע בכנסת, נועד להפיג את חששותיו של נתניהו, ממורת ידה של היועמ"שית במידה ויפר את הסדר ניגוד העניניים.
בהצהרה אמש, הוא חגג את חליפת הנבצרות הפרסונלית שנתפרה למידותיו, הכריז "אני כאן", וחזר לאירוע - שבו, כאמור, הוא במילא כבר היה. הבוקר כבר הודיעה לו היועמ"שית שגם החליפה החדשה לא מתאימה לאירוע בכלל, ושההכרזה שלו על כוונתו להתעסק במהפכה היא לא חוקית והפרה של ההסכם עליו חתם עם בית המשפט. מכאן, כנראה, האירוע רק ילך ויתדרדר.
לפני הכניסה לאירוע נתניהו ניסה לבנות בילד אפ חגיגי. הוא דחה את המראתו לסופ"ש בלונדון, זימן אליו שרשרת של בכירים בקואליציה ובליכוד, ורעייתו שיגרה קריאה חריגה להרגעת הרוחות ולאחדות. זה היה הקדימון למילות המתק בפתח נאומו, שביקש להיות קשוב לשני הצדדים, למצוא הסכמה רחבה ולמנוע קרע בעם. נתניהו אף הגיע לאירוע עם מנחות מחווה: ויתור על פסקת התגברות גורפת והתחייבות לעגן זכויות פרט בחקיקת יסוד. אבל למרות הטון הממלכתי והמלים המרככות, בשורה התחתונה הוא לא נשא עמו שום בשורה חדשה. גם אחרי שנתניהו חזר לאירוע, שום דבר לא השתנה. להיפך, ההצהרה רק חידדה כמה הוא בתוך האירוע, כולו.
באותה נשימה בה ראש הממשלה הכריז שיעשה כל שביכולתו כדי למצוא פתרון, הוא שלל את הפתרון היחיד שיש בנמצא - והצהיר שהחוק הוועדה להרכב שופטים יעלה בשבוע הבא, ללא שום עצירה. נתניהו שמע בימים האחרונים התראות קשות משר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי, על סכנה קרבה וממשית לכשירות ותפקוד צה"ל לנוכח מחאת המילואימניקים המתרחבת, וקיבל מראש השב"כ אזהרה חריפה על האיומים הפנימיים המתגברים שמסכנים את החברה הישראלית. גם חוות הדעת של אגף התקציבים במשרד האוצר, שלפיה השינויים המשטריים עלולים להביא להפסד של מאה מיליארד שקל בשנה, ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' ניסה להשתיק השבוע, הגיעה אל שולחנו. את דבריו של נגיד בנק ישראל אמיר ירון בראיון ל-CNN, שהחקיקה החפוזה עלולה לסכן את הכלכלה, הוא שמע מזמן בחדר הסגור.
נתניהו מודע היטב לאירוע הכלכלי, הביטחוני, המדיני והחברתי שהמהפכה המשפטית מחוללת, ונותן לו להתגלגל אל עבר התהום. נשיא המדינה יצחק הרצוג הושיט לו בשבועות האחרונים שלושה סולמות פומביים. אבל הקואליציה דחתה כלאחר יד את כל הנאומים, המתווים והפשרות, תוך סירוב עיקש לתנאי הבסיסי שהציג - עצירת החקיקה. גם את גלגל ההצלה של שר הביטחון גלנט נתניהו דחה אתמול. גלנט התכונן להצהרה היסטורית משלו, יותר כמו נאום חייו, ולהתריע בפומבי על החשש הכבד שהעלה בפני ראש הממשלה בתוך החדר מפגיעה אנושה בצה"ל ובביטחון המדינה במידה שהרפורמה תעבור בשבוע הבא.
באווירה הליכודית הביביסטית השלטת, שהתרעמה גם על ה"ריכוך" החד צדדי שהקואליציה עשתה אחרי שנותרה ללא פרטנר לפשרה, זה מהלך אמיץ, שיהיו לו מחירים פוליטיים כבדים. גלנט ניסה להיערך מראש ולגייס קולות ליכודיים מתונים נוספים כמו יולי אדלשטיין, דוד ביטן, ניר ברקת, אבי דיכטר ואלי דלל, שיתייצבו מאחוריו בדרישה להקפאה, ויתנו קונטרה לעקשנות הקיצונית של לוין. נתניהו, שלפי מקורביו באמת מודאג מתרחישי האימה על קריסה של צה"ל, יכול היה לקפוץ על העגלה הביטחונית של גלנט, ולעצור ולחשב מסלול מחדש. אבל הוא העדיף לחסל את הרגע המנהיגותי של שר הביטחון מבעוד מועד, מאשר לעמוד בדילמה של עימות עם לוין והבייס הליכודי.
גלנט זומן בבהילות ללשכת רה"מ, והתבקש להמתין עם ההצהרה עוד כמה ימים כדי למצוא פתרון. בינתיים, לוין ויואב קיש עבדו מול הח"כים החשודים בתמיכה בהקפאה, ודאגו לצופף שורות. דודי אמסלם, שכבר חודש מסרב להתמנות לשר במשרד המשפטים מבלי לקבל סמכויות ממשיות, סופסוף קיבל את רשות החברות הממשלתיות, בניסיון ברור להפריד את כוחותיו מגלנט, שנחשב לחברו הטוב.
יו"ר הקואליציה אופיר כץ פירסם הודעה מיוחדת נגד מי ששוקל להתנגד לרפורמה, גלית דיסטל קראה לשר הביטחון להתפטר, וקבוצות הליכוד הוצפו בהשמצות פרועות נגד גלנט וכניעתו לסרבנים השמאלנים - מה שמכונה מכונת הרעל. לחגיגה הצטרפו איתמר בן גביר וחברי עוצמה יהודית, שמנהלים מסע חורמה קיצוני משל עצמם נגד שר הביטחון, בהגנה על פורעי חוק וטרוריסטים יהודים, שהודיעו שגלנט "הוציא את עצמו ממחנה הימין". כך, עוד לפני שהוציא מילה מפיו, הונחתה על גלנט מכה ביביסטית/לוינית/פופוליסטית קשה, שנועדה להרתיע את הליכודניקים ששקלו להצטרף אליו.
לבקשת נתניהו, גלנט דחה את נאומו, אבל לא בהכרח אמר את המילה האחרונה. ככל שיתקרב מועד ההצבעה על החלק הראשון ברפורמה, והמשבר בצה"ל ימשיך להתפורר. הלחץ על שר הביטחון להשמיע קול לבחור צד ילך ויחריף, וישליך גם על נתניהו - כמי שידע על ההשלכות הביטחוניות החמורות ולא עשה כדי למנוע אותן. גם הנשיא הרצוג לא נואש ממאמציו למצוא מתווה של הרגע האחרון ופועל בשלל ערוצים מרובים בליכוד ובקואליציה כדי להכשיר לבבות לפשרה לקראת חג הפסח.
חלק ממכריו של נתניהו מאמינים שבסוף, כהרגלו, הוא יילחץ ויתקפל בדקה ה-91. רק שהנאום שהוא נשא אמש, כמו גם ההתנערות החוזרת שלו מכל הסולמות, מאותתים שאין לו שום כוונה לעצור את המהפכה המשפטית. לא רק שהוא לא "נכנס לאירוע", הוא פשוט האירוע בעצמו.