במידה שמתווה העם שהוצג על ידי נשיא המדינה יתקבל על ידי הממשלה, ויעבור במליאה בשלוש קריאות, הקואליציה תוכל להגיד שהיא רשמה לעצמה כמה הישגים. עם זאת, בנקודת המחלוקת העיקרית - הועדה לבחירת שופטים - נדמה שהקואליציה לא השיגה את מבוקשה.
בשבוע האחרון ניהל הנשיא הידברות עם שלל מומחים למשפטים, אך ביומיים האחרונים הוא עבר לנהל מגעים בעיקר עם חברי הקואליציה, עד כדי כך שחלק מחברי הכנסת של האופוזיציה לא ידעו מה יוצג לפניהם הערב במתווה. מי שעוד נעדר בימים האחרונים מגיבוש המתווה היו חברי פורום קהלת, שהיו אמונים על ניסוח הצעות החוק השונות לרפורמה המשפטית. לעומתם, חברי המכון הישראלי לדמוקרטיה, שכמעט נעדרו בהתחלה מהדיונים בבית הנשיא, שבו בימים האחרונים לתפוס מקום נכבד על שולחן הדיונים.
ביחס לנקודת המחלוקת העיקרית, מתווה הנשיא מרחיב את הוועדה לבחירת שופטים מהרכב של תשעה חברים להרכב של אחד עשר חברים, ומינוי שופטים לעליון יעשה באמצעות הצבעה של שבעה חברים בוועדה. לפי המתווה , לקואליציה יהיו שישה חברים בוועדה לפי המפתח הבא: שלושה שרים, שלושה חברי כנסת - מתוכם שניים מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה, שני משפטנים, שימונו על ידי שר המשפטים בהסמכת נשיאת בית המשפט העליון, ושלושה שופטים, שאחת מהם היא נשיאת העליון ועוד שני שופטי עליון.
הקביעה הזאת, שלא מעניקה רוב לקואליציה בבחירת שופטים, ככל הנראה תביא לכך שהמתווה לא יאומץ על ידי הקואליציה. עם זאת הוא מעניק למתווה חסינות מפני פסילה אפשרית על ידי בג"ץ, במידה שזה יאלץ לדון בעתירות שיוגשו נגד המתווה.
פרופ' ברק מדינה, לשעבר רקטור ודיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, וכיום מרצה בכיר, אמר לוואלה!: "המתווה שהציג הנשיא מספק מסגרת ראויה לפתרון המשבר. בתחום בחירת שופטים, הקושי בהסדר המוצע נובע מכך שהבחירה של שופטים יכולה להיעשות ללא הסכמת השופטים, דבר שעלול לפגוע באיכות המינויים. ואולם בהצעה יש יתרונות חשובים, ובהם הבטחה שמינוי שופטים חייב להיעשות בהסכמה רחבה, החורגת מעמדת נציגות הקואליציה בלבד, וגם מעמדת נציגי המערכת הפוליטית בלבד. עיגון חוקתי של הנוהג בעניין אופן בחירת נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא, בעניין מספר השופטים בבית-המשפט ובעניין גיל הפרישה, מבטיחים באופן סביר את שמירת מעמדו העצמאי של בית המשפט העליון".
לצד העובדה שהקואליציה לא מקבלת רוב בוועדה לבחירת שופטים, היא כן יכולה להיות מרוצה מכך שפסילת חוקים תתקיים בהרכב מורחב של 12 שופטי בג"ץ, ורק ברוב של שני שליש שופטים. משמעות הדבר היא שלא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. גם הסיעות החרדיות יכולות לרשום לעצמן הישג, שכן בין השאר מוצע לגבש מתווה מוסכם לשירות צבאי, או לשירות לאומי אזרחי, שיחוקק כחוק יסוד ויהיה חסין מביקורת שיפוטית - כלומר, בג"ץ לא יוכל לפסול אותו.
על כך אמר פרופ' מדינה: "ההסדר המוצע כולל צמצום מסוים של הביקורת השיפוטית. הדבר נובע בעיקר מהדרישה לרוב גבוה במיוחד בבית המשפט העליון, כתנאי להכרזה על בטלות חוק שסותר חוק-יסוד, והגבלת הביקורת השיפוטית על חוקי-יסוד. עם זאת, מול קשיים אלה כולל המתווה היבטים דמוקרטיים, שהעיקרי שבהם הוא חיזוק מעמדם של חוקי היסוד, באמצעות דרישה להליך מיוחד כתנאי לשינויים, וחיזוק ההגנה על זכויות האדם. לאור זאת, אני חושב שזהו הסדר שאם יאומץ כמקשה אחת, יבטיח הגנה סבירה על עקרונות יסוד דמוקרטיים".
גם ביטול עילת הסבירות ביחס להחלטות הממשלה בעניין מדיניות ומינויים לשרים מהווה הישג לקואליציה, ובמיוחד לשר אריה דרעי שרוצה לחזור לשולחן הממשלה. קביעה כי בג"ץ לא יכול להתערב באמצעות עילת הסבירות במינויי שרים, עלולה לסלול את דרכו של דרעי חזרה לשולחן מקבלי ההחלטות.
עם זאת, הקביעה כי חוות דעתם של היועץ המשפטי לממשלה ושל היועצים המשפטיים מחייבת, והמשך המינויים בדרך של מכרז ולא באמצעות משרות אמון סותרת את רצונה של הקואליציה. כמו כן, פסקת ההתגברות לא מצאה את דרכה אל המתווה שהציג הנשיא הערב. קביעות נוספות שמתיישבות יותר עם עמדת האופוזיציה מאשר של הקואליציה הן עיגון בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו של הזכות לשוויון ואיסור הפליה והזכות לחופש הביטוי ההפגנה והאספה. במקביל, בהתאם לעמדת האופוזיציה, יצא לדרך מהלך חוקתי רחב, בשיתוף הציבור, לגיבוש והשלמה של מגילת זכויות יסוד מקיפה בהסכמה רחבה.
נושא נוסף שמצא את דרכו אל המתווה, שלגביו לא נראה שקיימת מחלוקת, הוא הקביעה שחוקי יסוד יחוקקו בארבע קריאות, ותוסדר הדרך לחקיקתם.