הוועדה המיוחדת לגיבוש "חוק דרעי 2" אישרה הבוקר (רביעי) לקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי שתמנע מבג"ץ להתערב במינויי שרים. ההצעה צפויה להגיע עוד היום למליאת הכנסת. מטרת ההצעה היא להשיב את יו"ר ש"ס אריה דרעי לשולחן הממשלה לאחר שמינויו נפסל בבג"ץ.
לפי ההצעה, בית המשפט, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא יהיה מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על מינויים של שרים וזהותם, מכל עילה שהיא, למעט לעניין תנאי הכשירות שקבע המכונן. תשעה ח"כים הצביעו בעד ושישה ח"כים הצביעו נגד.
בקואליציה מקדמים את הצעת "חוק דרעי 2", למרות שיו"ר ש"ס סבור כי למרות שמדובר בחוק יסוד, סיכויי ההצעה להיפסל בבג"ץ - גבוהים. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "מינוי שרים על ידי ראש הממשלה ובאישורה של הכנסת, כמו גם ההחלטה על העברתם מכהונה, הן פעולות והכרעות המצויות בליבת הפעילות הדמוקרטית".
במהלך היום צפויה לעלות במליאת הכנסת גם הצעת החוק של סיעת ישראל ביתנו להחלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן ומועצה אזורית מגילות בצפון ים המלח. ההצעה נועדה בין היתר להביך את הקואליציה, שמורכבת ממפלגות ימין, ולראות כיצד ינהגו בהצבעה. "אנחנו מצפים מחברי ממשלת 'הימין על מלא' לעמוד פעם אחת בהבטחות שלהם לבוחרים ולתמוך בהצעה בקריאה טרומית", אמרו בישראל ביתנו.
במקביל, הקואליציה ממשיכה לקדם את חוק התרומות שיאפשר לחברי כנסת, ובהם גם לראש הממשלה בנימין נתניהו, לקבל תרומות למימון הליכים משפטיים או רפואיים. ועדת הכנסת החלה היום את הדיונים על הצעת חוק שירות הציבור (מתנות) (תיקון - תרומה למימון הליך משפטי או טיפול רפואי וחובת דיווח) של חבר הכנסת עמית הלוי (ליכוד) לקראת הקריאה הראשונה.
במהלך הדיון הביעו אנשי הייעוץ המשפטי לכנסת ולממשלה התנגדות חריפה לחוק. היועצת המשפטית לוועדת הכנסת, עו"ד ארבל אסטרחן, אמרה כי "ההצעה מעלה חשש אמיתי לפגיעה ביושרה של השירות הציבורי". לדבריה, כיום חוק המתנות אוסר על עובדי נבחרי הציבור לקבל מתנות וטובות הנאה בזיקה להיותם עובדי או נבחרי ציבור, מלבד כאשר מדובר במתנה שניתנת מקרובי משפחה או חברים ללא קשר לתפקיד הציבורי.
"ההצעה באה להוסיף סעיף וליצור חריג של מצבים של צורך רפואי חיוני או הליכים משפטיים. במקרים כאלה אפשר יהיה לתרום סכומים לא מוגבלים לעובדי או נבחרי הציבור, גם אם הפן הדומיננטי למתן התרומה הוא התפקיד הציבורי של מקבל התרומה", אסטרחן אמרה. "עולה מההצעה שנעשה ניסיון משמעותי לצמצם את ניגוד העניינים - נקבעו שורה של הוראות מגבילות כדוגמת איסור קבלת תרומות מגורמים שונים. עם זאת, ספק אם די בסייגים אלה כדי להפחית את הפוטנציאל הגלום בהצעת החוק לפגיעה ביושרתו של השירות הציבורי בישראל".
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גיל לימון אמר שההצעה היא "פתח לשחיתות שלטונית". לדבריו, "התיקון לא משווה את מצב עובד הציבור לאזרח מן השורה, אלא נותן להם יתרון על פני הציבור, שכן יוכלו לגייס כסף על רקע התפקיד שלהם ומעמדם. תחולת החוק רחבה מאוד - חברי כנסת, חברי ממשלה, שוטרים, סוהרים ועוד. ההצעה עומדת בסתירה לתכלית חוק המתנות מאחר שהיא מתירה ניצול של מעמד עובד הציבור לטובת הפקת טובת הנאה. אימוץ ההצעה יכול להביא לכך שפעילות שכיום נחשבת למושחתת - תחשב לחוקית לאחר שתעבור ההצעה. לעמדתנו, ההצעה היא פתח לשחיתות שלטונית".
אתמול אושרו שלוש הצעות חוק שנויות במחלוקת בקריאה ראשונה - חוק הנבצרות, פסקת ההתגברות וביטול חוק ההתנתקות.
ההצעה הראשונה שאושרה, ברוב של 61 תומכים מול 51 מתנגדים היא חוק הנבצרות, לפיה ניתן יהיה להכריז על ראש ממשלה נבצר רק ברוב של 90 חברי כנסת או במקרים חריגים. חבר הכנסת יולי אדלשטיין (הליכוד) נעדר מההצבעה ובעקבות כך הוטלו עליו סנקציות. אדלשטיין לא יוכל להגיש הצעות חוק פרטיות, הצעות לסדר או לדבר בשם סיעת הליכוד במשך שלושה שבועות של עבודת כנסת.
פסקת ההתגברות, שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת, כאמור גם אושרה. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ברוב של 61 חברי כנסת לעומת 52 מתנגדים. גם מהצבעה זו נעדר אדלשטיין.
ההצעה מהווה נדבך נוסף במהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה. שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן קידמו עד כה את החלק העיקרי ברפורמה המשפטית והוא שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וביטול האפשרות של בג"ץ לבקר או לפסול חוקי יסוד, אך נמנעו באותה נשימה מקידום פסקת ההתגברות.