הרצוג הציג את "מתווה העם" למהפכה המשפטית: "מי שחושב שמלחמת אחים לא סבירה - לא מבין"

נשיא המדינה יצחק הרצוג הציג הערב (רביעי) את "מתווה העם" לשינויים במערכת המשפט. בפתח דבריו הזהיר ואמר: "מי שחושב שמלחמת אחים של ממש היא גבול שלא נגיע אליו - אין לו מושג". בהמשך הפנה את האזרחים לקרוא את פרטי המתווה באינטרנט, לאחר שהוא פורסם לציבור הרחב באופן דיגיטלי. מדובר בנאום השלישי אותו נושא הרצוג לאומה במשבר סביב המהפכה המשפטית. הצגת המתווה נעשתה ללא הסכמות עליו מצד הקואליציה והאופוזיציה.

לקריאת המתווה המלא לחצו כאן.

אלו הם עיקריו:

• הוועדה תכלול 11 חברים, ותבחר שופטים ברוב של 7, מהם:
• 3 שרים
• נשיא בית המשפט העליון
• 2 שופטים
• 3 חברי כנסת - 1 מהקואליציה ו-2 מהאופוזיציה
• 2 נציגי ציבור בהסכמת שר המשפטים ונשיא העליון

• יחוקק חוק יסוד: החקיקה שיתקבל בארבע קריאות במליאת הכנסת.
• שלוש הקריאות הראשונה ברוב של 61, קריאה רביעית ברוב של 80 ח"כים ובכנסת העוקבת - 80 ח"כים.
• הוראות בעניין בחירות - ברוב של 80 חברי הכנסת בכל ארבע הקריאות.
• חוקי יסוד קיימים ישוריינו.

• ביקורת שיפוטית על חוקים בהרכב מורחב של 11 שופטים ברוב של שני שליש.
• לא תנתן ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.
• יגובש מתווה מוסכם לשירות צבאי או לשירות לאומי אזרחי, שיחוקק כחוק יסוד ויהיה חסין מביקורת שיפוטית.
• ביקורת שיפוטית חוקתית תוסיף לחול על מלוא היקף הזכויות הנגזרות מהזכות לכבוד האדם.

יעוגנו בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הזכות לשוויון ואיסור הפליה; הזכות לחופש הביטוי, הדעה, ההפגנה והאספה, ובמקביל, יותנע מהלך חוקתי רחב בשיתוף ציבור בבית הנשיא לגיבוש והשלמה של מגילת זכויות יסוד מקיפה, בהסכמה רחבה.

• ביטול עילת הסבירות ביחס להחלטות הממשלה במליאתה, בענייני מדיניות ומינויים לשרים.
• צמצום עילת הסבירות להחלטות של שרים בענייני מדיניות.
• הלכת הסבירות תמשיך לחול ביחס ליתר רשויות המדינה ורשויות ציבוריות אחרות.

• מינוי יועצים משפטיים לתקופת של 6 שנים בדרך של מכרז כנהוג היום.
• אפשרות להעברת יועץ משפטי מתפקידו אם קיימים בינו לבין השר חילוקי דעות מהותיים ומתמשכים. המונעים שיתוף פעולה יעיל ביניהם, בכפוף לאישור ועדה מיוחדת.
• חוות דעתם של היועץ המשפטי לממשלה ושל היועצים המשפטיים מחייבת.
• שר יהיה זכאי לקבל ייצוג משפטי נפרד בפני ערכאות השיפוט.

בנאומו התייחס הרצוג לסכנה הגדולה הגלומה במתיחות השוררת בחברה הישראלית בחודשים האחרונים סביב המהפכה המשפטית. "האירוע הביטחוני החמור שהתפרסם לפני שעות ספורו הוא הוכחה מובהקת לכך שאויבנו מזהים את פרימת היחד הישראלי ופועלים בהתאם", אמר כשהוא מתכוון לפיגוע בצומת מגידו לפני יומיים. "זה לא האיום היחיד. השבועות האחרונים קורעים אותנו. הם פוגעים בכלכלה, בביטחון, בחברה ובמיוחד בלכידות הישראלית. הדאגות כולם מוחשיים מתמיד.

"אני הולך להשתמש בביטוי שלא השתמשתי בו עד כה. מי שחושב שמלחמת אחים של ממש היא גבול שלא נגיע אליו - אין לו מושג. דווקא עכשיו, בשנת ה-75, התהום במרחק נגיעה. מלחמת אחים היא קו אדום. לא אתן לזה לקרות בכל מחיר וכל דרך. צה"ל חייב להיות מחוץ לתחום וכך גם סרבנות מכל סוג שהוא".

הוא המשיך, "אנחנו ניצבים היום גם בפני הזדמנות כבירה, היסטורית, להסדרה חוקתית מאוזנת וחכמה של יחסי הרשויות במדינה היהודית והדמקורטית האהובה שלנו. אנחנו בצומת דרכים. משבר היסטורי או רגע חוקתי מכונן". לדבריו, "המתווה שאותו אני מציג היום - הוא שביל זהב, שמכנס באופן ראוי, הגון, מאוזן ובונה, את התפיסות, האמונות, הדאגות והחששות. הוא משקף את מרחב ההסכמות והמכנה המשותף הגדולים ביותר". הוא הפנה את האזרחים לקרוא את המתווה באינטרנט.

מתווה הנשיא לא עונה על הדרישה הבסיסית של הקואליציה עליה שר המשפטים יריב לוין מסרב להתפשר - שליטה לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים. במתווה הנשיא אין לשופטים וטו על בחירת שופטים אך גם לקואליציה אין רוב מובטח. הוא גם מעגן את שיטת הסניוריטי לבחירת נשיא בית המשפט העליון אותו לוין מעוניין לשנות. המתווה גם מעגן את מעמד היועצים המשפטיים לממשלה בשונה מכוונת הקואליציה להפוך את המשרה למשרת אמון וחוות דעת לא מחייבת.

מתווה הנשיא אינו כולל פסקת התגברות, לדרישת החרדים; אך קובע כי חוק הגיוס יהיה חסין מביקורת שיפוטית. יחד עם זאת; המתווה כולל גם עיגון של השוויון וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מה שמעורר את התנגדות החרדים.

המתווה כולל צמצום של עילת הסבירות כך שמדיניות הממשלה ומינוי שרים לא ייפסלו בשל אי סבירות אך אינו נותן מענה מידי ליו"ר ש"ס אריה דרעי, וקורא להקפיא חקיקת חוקי יסוד חדשים כולל החוק שיאפשר לדרעי לחזור להיות שר למרות החלטת בג"ץ.

מבחינת האופוזיציה - המתווה כולל גזרים ליברליים רבים כמו חוק יסוד חקיקה ועיגון זכויות בחוקי יסוד.

לפי גורמים בקואליציה, ראש הממשלה בנימין נתניהו היה נכון לוויתורים משמעותיים לקראת הצגת מתווה הנשיא, ועל כן שילב בשיחות עליו את מקורביו השר רון דרמר ומזכיר הממשלה יוסי פוקס, שניסו בין השאר לגבש פתרונות יצירתיים לוועדה לבחירת שופטים.

אחר הצהריים הציג נתניהו לבכירי הקואליציה את עיקרי המתווה, אך הם הסתייגו ממנו במתכונתו הנוכחית. בראש המתנגדים היה לוין, שסירב להתגמש על הוועדה לבחירת שופטים וכך גם רוטמן והציונות הדתית. נושא נוסף שלוין סירב להתגמש בו הוא הרוב הדרוש לפסילת חוקים.

גם דרעי הסתייג מהמתווה נוכח העובדה שאינו כולל פתרון שיאפשר לו לחזור להתמנות כשר. בנוסף התנגדו למתווה הסיעות החרדיות, שדורשות את פסקת ההתגברות או פתרון אחר שיסדיר את הפטור מגיוס בני ישיבות. לנוכח ההתעקשות של לוין והפערים הגדולים גם שאר חברי הקואליציה הקשיחו עמדות והוחלט להמתין להצגת מתווה הנשיא לפני שתוצג התשובה.

בחודש שעבר, לפני אישור השלב הראשון של הרפורמה בקריאה ראשונה בכנסת, הרצוג נשא את הנאום הראשון בו קרא לקואליציה לעצור את חקיקת הרפורמה כדי לפתוח בהידברות, והציג מתווה חוקתי של חמש נקודות כבסיס למשא ומתן. לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן סירבו לעצור את החקיקה, ובאופוזיציה סירבו להידבר כל עוד החקיקה נמשכת. בשלב זה החל הנשיא בשיחות בין משפטנים ואקדמאים מכל גווני הקשת הפוליטית והליברלית/שמרנית בניסיון לגבש מתווה מוסכם לשינויים במערכת המשפט.