ועדת החוקה אישרה הבוקר (רביעי) לקריאה ראשונה את סעיפי הרפורמה המשפטית הנוגעים להגבלת הביקורת השיפוטית על חוקים רגילים, ואת פסקת ההתגברות שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שבג"ץ פסל, ברוב של 61 ח"כים בלבד. הסעיפים אושרו ברוב של 9 ח"כים שהצביעו בעד, ללא מתנגדים או נמנעים, לאחר שחברי האופוזיציה החרימו את ההצבעה. "זאת דיקקטורה, לא נהיה חלק מזה", אמר ח"כ עופר כסיף.
בפתח הדיון פנה ח"כ רם בן ברק מיש עתיד בפתח הדיון ליו"ר הוועדה שמחה רוטמן: "אני כמעט מתחנן בפניך, תסתכל החוצה מהחלון ותראה מה קורה היום בישראל. מחאה אותנטית של ציבור רחב מאד. תעצרו את החקיקה כי אתם גורמים לחורבן מדינת ישראל. אם זה יימשך, תהיה פגיעה חמורה בביטחון ובכלכלה. תעצרו את הטירוף הזה". חברו למפלגה, ח"כ אלעזר שטרן פנה לבן ברק: "תסביר להם מה זה מילואימניקים. רוב חברי הוועדה לא יודעים מה זה".
רוטמן ביקש מהיועץ המשפטי להתחיל להקריא את נוסח ההצעה לפני ההצבעה. חברי הכנסת החלו להפריע ורוטמן הוציא החוצה מהוועדה את הח"כים יואב סגלוביץ ואורנה ברביבאי, ח"כ שטרן אמר לו: "עבד כי ימלוך, זה מה שאתה". גם שטרן הוצא החוצה לאחר שאמר לרוטמן שהפך "את היועץ המשפטי לקריין".
ח"כ מאיר כהן הוצא החוצה לאחר שפנה לח"כ רוטמן והאחרון העיר לו על כך: "אתה צריך להתבייש, לעמוד בפינה ולהתבייש". ח"כ סימון דוידסון אמר לרוטמן: "מי אתה חושב שאתה? דיקטטור". רוטמן הוציא את חברי הכנסת מהאופוזיציה, בזה אחר זה, לאחר שלטענתו הם הפריעו ליועץ המשפטי של הוועדה עו"ד גור בליי להקריא את ההצעה: "מי שמשתמש במיקרופון כדי לצרוח ולצעוק באמצע - חובתי לקרוא אותו לסדר כדי שלא תפריעו להתנהלות הדיון".
חברי האופוזיציה מחו על כך שיו"ר הוועדה לא מאפשר לכל אחד ואחת מהם לדבר אלא רק לנציג אחד מכל סיעה, ובשל כך היו"ר רוטמן הוציא כבר יותר מעשרה חברי כנסת שלטענתו צעקו "צרחות היסטריות". ח"כ גלעד קריב: "יש גבול לדורסנות שלך. יש כאן מחטף בכל הדיונים, וגם היום. ההתנהלות שלך זה סמל למה שאתם רוצים לעשות במהפכה הזאת". בעקבות דבריו, ח"כ קריב הוצא גם הוא החוצה.
היועמ"שית עו"ד שגית אפיק יצאה להגנתו של רוטמן על הדרך שבה ניהל הבוקר את הוועדה ואמרה בדיון כי "ליו"ר הוועדה יש סמכות לקבוע דיון לטובת הצבעה בלבד מבלי לאפשר זכות דיבור נוספת לחברי הכנסת. עם זאת, משנתת זכות דיבור - צריך לפתוח לכל חברי הכנסת לדבר אבל זה לשיקול דעתו של יו"ר הוועדה ואני מכבדת את ההחלטה שלו במקרה הזה".
עוד בוואלה!
הוועדה בראשות ח"כ רוטמן קיימה בימים האחרונים דיונים ממושכים סביב ההצעות אף שבקואליציה סבורים כי הליך החקיקה שלהן לא יסתיים לפני חג הפסח, סוף המושב הנוכחי של הכנסת. שר המשפטים יריב לוין אמר כי את עיקר תשומת הלב ימקדו במאמצים לסיים את החקיקה על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וביטול האפשרות של בג"ץ לפסול חוקי יסוד.
ההסדר המוצע, עוסק בביקורת שיפוטית על חקיקה, וכולל את הרכיבים הבאים: הצבת דרישה שביטול חוקים, הגבלת תוקפם או שינויים ייעשו רק בבית המשפט העליון, בהרכב של כל שופטיו ובתמיכה של 80% מההרכב, שקבעו כי "החוק סותר בבירור הוראה בחוק יסוד, שהרוב הדרוש לשינויה או התנאים לפגיעה בה קבועים בחוק יסוד" או כי החוק לא התקבל בכנסת ברוב או במספר הקריאות הדרושים לקבלתו על פי חוק יסוד, חוק או תקנון הכנסת. בנוסף, ההצעה קובעת מנגנון להעברת שאלות חוקתיות לבית המשפט העליון וכן מנגנון התגברות שיאפשר לרוב של 61 ח"כים "לחסן" מראש חקיקה מפני ביקורת שיפוטית, גם כשהחוק עומד בניגוד לאמור בחוקי היסוד, וגם "להתגבר" בדיעבד על פסק דין של בית המשפט שקבע כי החוק אינו תואם את חוקי היסוד, וזאת למשך פרק זמן של עד שנה מסיום כהונת הכנסת שחוקקה את ההסדר המתגבר".
חברי האופוזיציה בוועדת החוקה טענו אתמול כי הדיונים סביב ההצעות לא מוצו והתנגדו לערוך את ההצבעה. ח"כ יואב סגלוביץ, חבר הוועדה, טען כי הדיונים בוועדה "הם חלק מהאירוע, כאוס משפטי שמתחבר לכאוס מדיני שמתחבר ללאומנים פאשיסטים שלוקחים את המדינה הזאת". הוא האשים את חברי הקואליציה בהיותם "סוכני כאוס עם ראש ממשלה שעומד לדין ומוביל את כולנו לקיר".
במקביל להצבעה בוועדת החוקה, התכנסה הבוקר לראשונה הוועדה המיוחדת לעניין תיקון חוק יסוד: הממשלה המונע מבית המשפט להתערב במינוי שרים. הצעת החוק המכונה "חוק דרעי 2" אושרה בשבוע שעבר בקריאה טרומית וכעת יקדמו אותה בקואליציה לקריאה ראשונה זאת במטרה לאפשר ליו"ר ש"ס להתמנות מחדש לתפקיד שר למרות שנפסל בבג"ץ בשל הרשעתו בעבירות מס. גורמים בסביבת דרעי טענו כי למרות שהוא נחוש כעת לאשר את הצעת החוק בשלוש קריאות "כלל אינו בטוח שירצה להתמנות שוב לתפקיד שר", כלשונם.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, כינה את הצעת החוק "חור שחור שנחקק מטעמם פרסונליים. איזה מסר יוצא מבית המחוקקים לציבור הרחב ביצירת 'החור השחור' הנורמטיבי הזה בהיבטי השוויון בפני החוק? מה הציבור שומר החוק, שנדרש לציית לחוקי המדינה, יחשוב לעצמו, כשהוא רואה את בית המחוקקים עושה שימוש בסמכות המכוננת כדי לתת פטור ממרותו של הדין, כשהדבר נוגע לאחד מחברי הבית הזה?". לימון אמר כי "גם אם החוק ייפסל בבג"ץ, מקודם בימים אלה בוועדת החוקה חוק נוסף שיפתור את הבעיה, וקובע שבית המשפט לא יידרש לשאלה בדבר תוקפו של חוק יסוד ולא יהיה תוקף להחלטה שהתקבלה בעניין".
במליאת הכנסת צפוי לעלות מחר להצבעה בקריאה טרומית "חוק הנבצרות" של ראשי סיעות הקואליציה. ההצעה קובעת כי נבצרות ראש הממשלה מלמלא את תפקידו יהיו אך ורק על פי הודעה לכנסת של ראש הממשלה או של הממשלה שהתקבלה ברוב של 75% מחבריה, וברוב של 90 חברי כנסת. בהצעת החוק נכתב גם כי "בית משפט, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בבקשה להכריז על נבצרות ראש הממשלה או לאשרה; החלטה או צו של בית משפט כאמור יהיו חסרי סמכות ונעדרי תוקף", זאת במטרה לבטל את האפשרות כי שופטי בג"ץ יכריעו בעתירה שבפניהם.
הצעת החוק מגדירה כי נבצרות ראש ממשלה משמעה אך ורק אי-מסוגלות פיזית או נפשית של ראש הממשלה למלא את תפקיד ולא סיבה או גורם אחר. הקואליציה תקדם את ההצעה למרות ההתנגדות של היועצת המשפטית לממשלה. המשנה, עו"ד גיל לימון כתב כי ההצעה "יוצרת חור שחור משפטי שאינו נתון לביקורת".
גם הצעת החוק עונש מוות למחבלים תעלה לאישור בקריאה טרומית. לפי ההצעה של ח"כ לימור סון הר-מלך מעוצמה יהודית, מי שגורם בכוונה או באדישות למותו של אזרח ישראל מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור ומתוך מטרה "לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי" - דינו מיתה. ביהדות התורה נוטים להיעדר מההצבעה אך טרם התקבלה החלטה סופית. למרות זאת, לקואליציה צפוי רוב בשל תמיכת ישראל ביתנו. לעומת יהדות התורה, בש"ס יתמכו בהצעת החוק בקריאה טרומית ואם היא תקודם בקריאות הבאות - אופן הצבעת חבריה יועבר לשאלת מועצת חכמי התורה. גם בעבר הביעו החרדים עמדה עקרונית נגד עונש מוות, משום שאין רשות לפי התורה לדון דיני נפשות.
בשל ההסתייגות של החרדים וברקע החריקות בתוך הקואליציה, יו"ר עוצמה יהודית, השר איתמר בן גביר צייץ אתמול בטוויטר: "מניח שכולם בקואליציה מבינים שכוחותנו באחדותנו. הצבעה לטובת עונש מוות למחבלים אינה 'טובה' שמישהו עושה לעוצמה יהודית, אלא קיום הסכם קואליציוני פשוט וברור, שמקדם את אחת מהצעות החוק הכי חשובות בתולדות