היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, מתח הערב (רביעי) ביקורת חריפה על התוכנית המשפטית שמקדמת הממשלה ואמר כי מדובר בהפיכה משטרית. בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS באוניברסיטת תל אביב אמר מנדלבליט כי על הצדדים להידבר אך לא לפני עצירה מוחלטת של החקיקה.
"אנו חווים מהלך של הפיכה משטרית, ממש לא רפורמה משפטית כביכול", ציין היועץ המשפטי לשעבר. "אבל כפי שאמרתי אני אדם פשרן ומתון, לפיכך עמדתי היא כי תנאי לכל שיח חייב להיות לכל הפחות עצירה מוחלטת של כל הליך החקיקה. זהו המינימום הנדרש. כל עוד ההצעות הללו מקודמות אין על מה לדבר ולא נכון יהיה לדבר. ואם הן יעברו, אפילו אחת מהן, לא יהיה עוד על מה לדבר".
מנדלבליט המשיך ואמר כי "מעמדה הבינלאומי של ישראל ייפגע מפני שהיא תיחשב ככזו שבית המשפט העליון שלה הוא למעשה זרוע של הפוליטיקה המפלגתית... התומכים בשינויים אלה מצביעים על קנדה ועל דמוקרטיות אחרות כדי להוכיח ששינויים כמו אלה המוצעים. זהו טיעון מסולף, כיוון שבדמוקרטיות אחרות קיימת מערכת של מנגנונים המבזרים את הכוח הפוליטי או ממתנים אותו".
הוא התייחס לסעיפי הרפורמה ובעניין מינוי יועצים משפטיים מטעם אמר כי מדובר ב"ביטול מוחלט של תפקיד שמירת הסף של היועץ המשפטי. ואם היועץ המשפטי יעז להוציא במקרה נדיר חוות דעת שונה מדרישת השר, הוא יפוטר לאלתר. כלומר, גם התפקיד הזה יהיה לא עצמאי".
היועץ המשפטי לשעבר שכיהן תחת ממשלתו של בנימין נתניהו והגיש נגדו את כתבי האישום בתיקי האלפים התראיין לאחרונה לתוכנית "עובדה", בהופעה טלוויזיונית ראשונה מאז סיים את תפקידו. גם בתוכנית זו מנדלבליט ביקר באופן דומה את הרפורמה במערכת המשפט ואמר כי "זו לא רפורמה. זו הפיכה, מהפכה, משטרית לחלוטין. זה שינוי מוחלט של ה-DNA שעליו גדלנו, והמשמעות היא ביטול עצמאות מערכת המשפט מקצה לקצה. יהיו אנשים 'משלנו', אנשים שאנחנו נמנה. נאמנות אישית לשליט, נאמנות אישית לשר. לא נאמנות למדינה. זה הדבר הכי מסוכן שיכול להיות, זו לא דמוקרטיה".
המהפכה שמתכננת הממשלה כוללת סדרת שינויים משמעותיים במערכת המשפט, כגון קביעה לפיה רק הרכב מורחב של בג"ץ יוכל לפסול חקיקה שעברה בכנסת. צעד נוסף של המהפכה, שנועד לחזק את ידה של הממשלה מול בית המשפט, הוא קביעת פסקת התגברות שתבטל החלטות של בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, וכן שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שתישלט באופן מלא בידי הקואליציה.
עוד עוסקת הרפורמה בהחלשת כוחם של היועצים המשפטיים לממשלה, כך שעמדתם לא תחייב את הממשלה, ובביטול עילת הסבירות, מה שבין היתר שמגביל באופן משמעותי את יכולת ההתערבות של בית המשפט במינוי בכירים.